לעיתים אני מרגיש שנכון להציג תשובות שהפסיכולוג אונליין שלנו השיב לפונים גם ללא הפניה בכתב איליו מהטעם הברור שהתשובה כוללת שאלות רבות יותר בדרך זו- הנושא של קונפליקטים ומתחים במשפחה המורחבת החושפים את המתחים בן בני הזוג בא לידי ביטוי גם במקרה זה- בפנייה לפסיכולוג ברחובות של "הסדנה":
ירון שלום, התחושות שלך קשות מסיבה טובה – אשתך יצרה מצב ללא פתרון : עליך לבחור צד ובכל בחירה תפגע במישהו שחשוב לך. אם אתה בעד אחיותיך, אתה בוגד באשתך. אם אתה בוחר בה , אתה בוגד באחיותיך. ואם אתה מדכא את הצרכים שלך והתחושות שלך, אתה בוגד בעצמך.
אני לא יודע מתי התחיל הסכסוך הזה בין אשתך לאחיות – האם היו מתחים מהרגע שנפגשו לראשונה, או שמא אשתך התחילה להרגיש שמזלזלים בה מאוחר יותר. אני לא יודע אם הייתה תקרית מסוימת , קנאה או תחרותיות, או שפשוט יש אי התאמה באישיות. גם אין לי יכולת להבחין אם אשתך היא זו שיוצרת את המתח או שהאחיות שלך הן אלו שאינן לוקחות אחריות על תפקידן במתח.
מה שאני כן יודע הוא שלא משנה מה הן הבעיות ביניהן , לא תוכל לפתור אותן. מה שאתה יכול לעשות, לעומת זאת, הוא לעבוד על הבעיות בינך לבין אשתך.
אולי תתחיל בכך שתשים לב למשותף לך ולאשתך: נראה ששניכם מרגישים לא נראים ולא נשמעים. אני מנחש שהיא מרגישה שהתעלמות מהצרכים שלה מגיעה לא רק מאחיותיך אלא גם ממך. לדוגמה, כשהיא משתפת אותך בכך שהיא מרגישה פגועה מאחיותיך, במקום להציע השתתפות וחמלה, אתה מגן על עצמך על ידי זה שאתה תוקף מציין שגם אתה מרגיש פגוע מהמשפחה שלה. כאילו הדרך שלך להתמודד עם הכאב שלך היא הדרך שהיא צריכה לטפל בשלה. התוצאה היא ששניכם מרגישים בודדים יותר ולא מובנים יותר: היא מרגישה שאינה מקבלת ממך תמיכה (כי אתה לא מציע את ההבנה שהיא מחפשת), ואתה מרגיש שאינך תמיכה ממנה(כי היא לא תיתן לדברים ללכת למענך).
ככל ששניכם מרגישים פחות תמיכה, כך אתם מנסים להיות מובנים יותר – אבל בדרכים היוצרות יותר מרחק. במקום לעבוד על זה כשותפים, אתם הופכים ליריבים. היא מענישה אותך על שאינך מבין את כאבה בכך שהיא "עושה לך גיהינום" לאחר שבילתה עם משפחתך, ואתה מעניש אותה על ידי העלבת משפחתה במסווה של היגיון מוסרי : אני השלמתי עם המשפחה שלך; אתה צריכה להשלים עם שלי, את חושבת שהמשפחה שלי רעה? מה לגבי שלך? כפי שאתה מבין , בתחרויות האלה אין מנצחים . אתה פשוט נשאר תקוע במקום.
כדי לפרוץ את המבוי הסתום הזה, תצטרך לנהל שיחה מסוג אחר עם אשתך – לא על האחיות שלך, אלא על שניכם . אתה יכול להתחיל בכך שאתה אוהב אותה מאוד, ושאתה מבין שהקונפליקט הזה גובה מחיר מהנישואין שלכם . תגיד לה שהקדשת מחשבה רבה איך אתם יכולים לתמוך זה בזו , ושהיית רוצה לעבוד יחד איתה, כדי ללמוד מה כל אחד מכם יכול לעשות כדי לחזק את מערכת היחסים שלכם, גם אם לא תמיד אתם מרגישים אותם רגשות לגבי בני המשפחה שלך.
החלק החשוב הוא שאתה יכול לגלות חמלה, אמפתיה והבנה מבלי לתקן את הבעיה או להתערב. אתה לא חייב להסכים שהאחיות שלך עשו משהו לא בסדר, אבל אתה צריך להבין שאשתך מרגישה פגועה מהן ולתת לתחושה שלה תוקף . במקום לומר "אני מרגיש רע שנפגעת, אבל למה אתה לא יכולה פשוט לשחרר את זה?" או "האחיות שלי לא מתכוונות לפגוע בך ", אולי תאמר משהו כמו "אני מצטער שנפגעת; אני יכול להבין כמה זה קשה לך ומה את מרגישה בסיטואציה כזו" או "אני אוהב אותך ואני כאן בשבילך."
ברגע שתבססו את עצמכם כצוות שיש לו אותה מטרה – תמיכה בבריאות הנישואים שלכם – תוכלו לכבד את מה שכל אחד מכם צריך. עבורך, זה עשוי להיות בקשה מאשתך לתמוך בהנאה שלך מאירועים משפחתיים . עבורה, זה יכול להיות קבלת חיוך או לחיצת יד תומכת ממך כשאתם ליד האחיות שלך ביחד, כדי שהיא לא תרגיש כל כך לבד, או אם אתה עד לאירוע בו אחיותיך פוגעות באשתך, אתה תגיב במקום לתת לזה להחליק.
עבור שניכם, זה עשוי להיות העמדת הצרכים של ילדיכם מעל המתח המשפחתי על ידי תעדוף מערכות היחסים שלהם עם הדודות והסבים שלהם, גם אם אשתך מחליטה להישאר בבית לפעמים.
היתרון בהעברת המיקוד מאחיותיך לנישואיך הוא שככל שאתה ואשתך תרגישו יותר מובנים ונתמכים בתוך הנישואים, כך פחות ישפיעו עליכם הקונפליקטים החיצוניים האלה. זה גם מוציא אותך מהעמדה של צורך לעשות משהו בקשר לסכסוך שלהם או לבחור בינה לבין משפחתך. בינתיים, החמלה ותשומת הלב שלך עשויות להעניק לאשתך תחושה חזקה יותר של הערכה ולהפחית את התגובה הרגשית שהיא חווה כשהיא מרגישה מותקפת ולא נראית על ידי אחיותיך.
