בניית חוסן נפשי

מדוע חלק מהאנשים חווים בעיות? למה אחרים מתפרקים? מאמר זה מסביר אילו עוצמות אופי עושות את כל ההבדל, ואיך אתם יכולים לפתח אותם בעצמכם. פסיכולוגים מסכימים שחלק מהאנשים נולדו עם יותר חוסן נפשי בהשוואה לאחרים, אך הם טוענים גם שכל אדם יכול לטפח יותר עמידות נפשית. המפתח הוא איזון האופן בו מתנהלת החשיבה על מצוקות.

חוסן נפשי ויכולת ההתמודדות עם מצוקה

מחקר ארוך טווח שנערך באוניברסיטת הרווארד ועקב אחר 99 גברים, הראה שהאופן בו אנשים מתייחסים לאירועי חיים שליליים כאל אירועים קבועים ובלתי ניתנים לשינוי, השפיע על בריאותם הגופנית כעבור חמש ואפילו 35 שנים.

אך הקפדה על הבריאות הגופנית אינה החולשה היחידה של חשיבה זו. המדענים הסבירו שחוסן נפשי מתייחס ליכולת להתמודד עם אי נוחות ומצוקה. אותם מאפיינים שגורמים לאדם להיות גמיש בתודעתו, פועלים אף כתכונות המעשירות את החיים.

חיזוק החוסן הנפשי

חוקרים מצאו שיטות חזקות ביותר לחיזוק החוסן הנפשי:

הגברת החשיבה החיובית

בתכנית המחקר נמצא שהרפרטואר היומי של רגשות אותם חווים אנשים בעלי יכולת גמישות חשיבתית גבוהה, שונה באופן יוצא דופן בהשוואה לאלו שדעתם מקובעת.

אנשים גמישים בתודעתם מאופיינים ביכולת לחוות רגשות שליליים וחיוביים גם במצבים קשים או מכאיבים. הם מתאבלים על אבדות וחווים תסכולים, אך הם מוצאים גם אפשרויות או ערך ברוב האתגרים.

כשאנשים שאינם גמישים בתודעתם ניצבים בפני קשיים, כל רגשותיהם הופכים לשליליים. אם הדברים טובים, הם מרגישים טוב, אך אם המצב שלילי, הם מרגישים נורא.

גמישות תודעתית מאפשרת מציאת אושר אפילו בנסיבות חמורות

למרות שאנשים אלו בהחלט רואים את הרע ומכירים בו, הם מוצאים שיטות לראות גם את הטוב. הם יגידו, 'טוב, לפחות לא הייתה לי בעיה אחרת'. אדם גמיש אינו מתמקד ברגשות השליליים, אלא מניח להם לשבת זה לצד זה עם רגשות אחרים. כך שבמקביל הוא מרגיש 'אני עצוב', אך נוטה אף לחשוב 'אבל אני אסיר תודה על כך'.

אך מה אם תגובה מאוזנת היטב אינה מתרחשת באופן טבעי? ניתן לשנות מצב זה, אך ההצלחה טמונה באתגרים למחשבות הרפלקסיביות, והדיבור העצמי. דפוסי חשיבה מעוררים דפוסים רגשיים. לכן, כדי לשנות דפוסים רגשיים, יש לקצר את החשיבה השלילית ולעורר את החשיבה החיובית.

התגברות על חשיבה שלילית

למשל: "לעולם לא אצליח בקריירה שלי". ניתן להחליף חשיבה זו בשאלה: "מהן העדויות שלעולם לא אצליח?" ההצלחה טמונה בחשיבה מילולית ממש לגבי סוגי הצהרות שטותיות המאפיינות את הדיבור העצמי.

בשל מנגנוני הישרדות מובנים, המוח מחובר באופן טבעי להקדשת יותר תשומת לב לאירועים שליליים מאשר לאירועים חיוביים. אך במציאות, אנשים חווים אירועים חיוביים בתדירות גבוהה יותר. המפתח לבניית גמישות תודעתית טמון בהערכה עצמית ובהערכת חוויות חיוביות בכל מקום.

מה שחשוב הוא היחס החיובי

יחס זה הוא תוצר של האופן בו אנשים מאפיינים את האיזון של חוויות חיוביות ושליליות בחיי היומיום. מחקר מראה שאנשים צריכים יחס של לפחות שלוש לאחד כדי לאזן חוויות חיוביות ושליליות, לשם בניית חוסן נפשי, שגשוג, תפקוד אופטימאלי והנאה מהחיים.

פירוש הדבר הוא שעל כל חוויה רגשית שלילית הגורמת לסבל, קיים צורך לחוות לפחות שלוש חוויות רגשיות חיוביות המרוממות את הנפש. יחס זה הוא נקודת המפנה, המנבא אם אנשים מתנדנדים או פורחים.

לחיות כדי ללמוד

ככל שאדם מסוגל למנף אתגרים כגון הזדמנויות לגדול ולהתפתח, כך הוא צפוי להיות גמיש יותר בתודעתו. דוקטורים לפסיכולוגיה מסבירים שהכאב מגיע אל כל אדם בשלבים כלשהם בחיים, אך אנשים גמישים בתודעתם מתבוננים מיד על הבעיה וחושבים: "מה הפתרון? מה אני יכול ללמוד מהמצב?"

התבוננות על כאב נפשי כהזדמנות ללמוד ולפתור בעיות, מאפשר בניית ביטחון עצמי והרגל לנוע לעבר הכאב במקום לרוץ ממנו, וזו המשמעות של בניית חוסן נפשי.