זכויות חולי נפש

מחלות נפש עשויות לפגוע  בתפקודו של אדם וביכולתו להגן על עצמו  ולכן מתייחס החוק להגנת זכויותיהם של חולי הנפש. בבואנו לבחון את זכויותיהם של חולי הנפש, יש לזכור כי לא כל הפרעה נפשית מוגדרת כ"מחלה" ומחייבת את החוק להתייחסות מיוחדת. כמו כן, ההפרעות הנפשיות נעות על רצף של חומרה ושל פגיעה בתפקוד היומיומי, ואנשים שונים נזקקים לשירותים ולהגנות שונות על ידי החוק. על פי חוקי פסיכיאטריה משפטית, שני המקורות העיקריים לעיגון זכויות חולי הנפש הם חוק הביטוח הלאומי וחוק טיפול בחולי נפש משנת 1991.

חוק הביטוח הלאומי מתייחס לחולי נפש אשר עברו אבחון פסיכיאטרי, הוגדרו כסובלים ממחלה נפשית, כמו סכיזופרניה ובעלי נכות. חוק הטיפול בחולי נפש מתייחס בעיקר לזכויותיהם של חולים אל מול טיפול פסיכולוגי וטיפול פסיכיאטרי, בין השאר בהקשר של אשפוז בבתי חולים פסיכיאטרים.

זכויות שיקום

חולי נפש אשר מוכרים על ידי הביטוח הלאומי כבעלי נכות נפשית של 40% לפחות, זכאים לסל שיקום מטעם המדינה. הרציונל העומד מאחורי החוק הוא שמוטב לחולים לחיות כחלק מהקהילה בעזרת מציאת תעסוקה מותאמת לצרכיהם וליווי סוציאלי, מאשר להיות מאושפזים בבתי חולים.

שיקום נפגעי נפש עשוי לכלול סיוע במציאת ובמימון דיור לנפגעי נפש המותאם לצרכי החולה (כגון דיור מוגן, הוסטלים וכד'), הפניה ומימון השכלה כגון השלמת 12 שנות לימוד או לימודי מחשב, טיפולי שיניים, תמיכה סוציאלית, נפשית ובריאותית מתמדת, השתתפות במועדונים חברתיים וכן תמיכה בבני המשפחות של החולים.

פורטל זכויות מציע מידע מקיף בנושא זכויות נפגעי נפש – אפשרויות שיקום ותמיכה של רשויות המדינה.

זכויות במוסדות השונים

אנשים אשר לקו במחלות נפש שונות זכאים בהתאם לספר המבחנים של המוסד לביטוח לאומי לקבל גמלאות וקצבאות שונות. על הפונים לעבור ועדה רפואית ובמידה והם יוכרו על ידי ביטוח לאומי כבעלי נכות ניתן יהיה לקבל הקלות שונות כמו פטור ממס הכנסה ורצבת נכות.

חוק שיוויון זכויות בעבודה

חוק שיוויון זכויות בעבודה אינו חוק המיועד להגנה על חולי נפש, אך הוא כולל התייחסות ספציפית לנכות הנובעת ממחלת נפש. החוק מאפשר לחולי נפש להשתלב בשוק העבודה החופשי במידה ומצבם הנפשי מאפשר זאת. במקרים אחרים, מאפשר החוק לחולים גישה למועדונים תעסוקתיים המותאמים לצרכיהם.

 

בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א – 1991 נקבע:

  • אסור לאשפז חולה בבית חולים ללא בדיקה רפואית, נפשית וגופנית. אם מדובר בילד, זכותו להבדק על ידי מומחה בילדים.
  • זכותו של חולה לאשפז את עצמו בבית חולים פסיכיאטרי, ולשחרר את עצמו תוך 48 שעות. חולה שהתאשפז מרצונו יכול לסרב לקבלת טיפולים שונים. כאשר מדובר בחולה מתחת לגיל 15, זכויות אלה ניתנות לאפוטרופוס שלו.
  • קטין מעל גיל 15 רשאי להתנגד לאשפוזו, ולקבל ייצוג של עורך דין בפני בית משפט שיכריע בעניין. תפקידו של עורך הדין לייצג את רצונו של הקטין, ולא בהכרח את מה שנראה לו "נכון" עבורו.
  • מנהל בית החולים יכול לאשפז חולה באופן דחוף, אך אינו יכול להאריך את האשפוז מעבר ל-48 שעות ללא הוראת אשפוז רגילה.
  • הוראת אשפוז כפוי תקפה ל-7 ימים, אותם ניתן להאריך ב-7 ימים נוספים. וועדה פסיכיאטרית יכולה להאריך את האשפוז לתקופות נוספות של 3 חודשים כל פעם, אך לחולה או למשפחתו יש זכות להגיש ערעור על החלטות הועדה. חולה זכאי לייצוג של עורך דין בפני הוועדה הפסיכיאטרית.
  • אסור להעביר חולה מבית חולים אחד לאחר ללא הסכמתו.
  • מותר למטפלים לעשות שימוש באמצעי כפייה כגון בידוד או קשירה רק כדי למנוע מהחולה לפגוע בעצמו או בסביבתו, ורק לזמן מוגבל.
  • כל זכויותיו של חולה על פי חוק נשמרות גם כשהוא מאושפז- זכותו לשלוח ולקבל דואר, לקבל אורחים, לקיים קשרים מחוץ לבית החולים, להחזיק חפצים אישיים, לנהל את נכסיו, ולקבל מידע ושותפות בהחלטות לגבי הטיפול בו.
  • אסור לאשפז אדם רק כדי להגן עליו או על הציבור- חייבת להיות לאשפוז משמעות טיפולית.

אנשים הלוקים במחלות נפש לא מודעים תמיד לזכויותיהם, וגם במידה וישנה מודעות מצידם, לרוב הם אינם מסוגלים לעמוד ולדרוש שהן תתמלאנה, בשל מצבם הנפשי. עובדה זו יוצרת מצב שבו הם נתונים פעמים רבות להחלטות מצד גורמים אחרים בנוגע אליהם. לשם מניעת המצב, נחקק חוק שקבע מספר זכויות עבור חולי הנפש החיים בקהילה ועבור אלה המאושפזים במוסדות פסיכיאטריים.

החולה הפסיכיאטרי זכאי לקבל כל מידע רפואי אודות מצבו. חולה שמאושפז זכאי לקבל את "טופס זכויות החולה" וזכאי לבקש הסברים על זכויותיו. לחולה המאושפז יש זכות מלאה לקבלת ביקורים, הוא זכאי לקבל ולשלוח מכתבים, מבלי שיהיו גורמים שיקראו את תוכנם.

כמו כן, החולה המאושפז זכאי לפנות לעורך דין. החוק קבע בנוסף את זכויות חולי הנפש בנושא הטיפול שיקבלו, בנושא האשפוז ובנושא שחרור מאשפוז.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי

 האחריות למתן שירותים וטיפולים לחולי הנפש נמצאת בידי מערכת הבריאות הציבורית, המקבלת תקציב מהממשלה. נישת בריאות הנפש מתחלקת לשתי יחידות:

טיפול קהילתי – מרפאות ציבוריות לבריאות הנפש, מתן טיפולים נפשיים פרטניים ומציאת מסגרות מגורים מתאימות.
טיפול במהלך אשפוז – דאגה לאשפוז במוסדות פסיכיאטריים או אשפוז במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים רגיל.

במידה והחולה נמצא כמי שזקוק לאשפוז פסיכיאטרי, המדינה מממנת את העלות. האשפוז יכול להתבצע אך ורק לפי ההוראות של "חוק טיפול בחולי הנפש".

חוק טיפול בחולי הנפש

החוק מופנה אל האנשים שסובלים ממחלות נפש הפוגעות בשיפוטם ובדרך בה הם רואים את המציאות. החוק אינו מתייחס להפרעות הנפשיות לסוגיהן, שאינן נחשבות כמחלות נפש, למשל חרדות, פחדים, הפרעות אישיות ועוד.

לצד הסדרת הזכויות של חולי הנפש, מגדיר החוק את התנאים בהם המדינה רשאית להגביל את חופש בחירת החולה. מבחינת החוק, זכויות חולים פסיכיאטריים זהות לזכויות החולים במחלות פיזיות. החוק לא מבחין בין טיפולים פיזיים לטיפולים נפשיים.

חוק אשפוז במוסד פסיכיאטרי

עוד בטרם החולה מתאשפז, עליו לעבור בדיקות רפואיות, גופניות ונפשיות בבית חולים כללי, שיקבעו אם הוא אכן זקוק לאשפוז. המצב שונה כאשר ניתן צו אשפוז המחייב את בתי החולים הפסיכיאטריים לאשפזו.
היה והחולה מבקש על דעת עצמו להתאשפז, מחובתו לחתום על "טופס הסכמה לאשפוז מרצון" ועל קבלת טיפולים. חולה שפונה לאשפוז מרצון, אינו רשאי להשתחרר מבית החולים, אלא רק במידה וחלפו 48 שעות מהרגע בו ביקש להשתחרר.

חוק אשפוז כפוי

במידה והפסיכאטר המחוזי, שמונה להיות האחראי הבלעדי להחלטות על אשפוז כפוי, מחליט כי האדם הלוקה בנפשו מהווה סכנה ממשית לחייו או לחיי החברה, יש בידיו לכפות עליו להתאשפז, לקבל טיפול או לעבור בדיקות פסיכיאטריות גם ללא רצונו. הוראת האשפוז הכפוי מבוצעת על ידי אחים פסיכיאטריים בעזרת שוטרים, שרשאים להפעיל כוח פיזי סביר במידה והחולה מתנגד.

חוק שחרור מאשפוז

* במידה והחולה אושפז שלא בכפיה – מנהל בית החולים רשאי לשחררו או לאשר חופשה. היה והחולה מאושפז בתקופה של לפחות חודש, על המנהל להודיע לו לפחות 24 שעות בטרם יישתחרר. במידה והחולה עצמו מבקש להשתחרר, ומקבל על כך סירוב, הוא יקבל הודעה בכתב תוך 48 שעות מהרגע בו התקבלה הבקשה.

*במידה והחולה או משפחתו מסרבים להשתחרר, בית החולים אינו רשאי לשחררו, אלא אם כן אישר פסיכיאטר מחוזי. על החלטה זו, ניתן לערער בפני הוועדה הפסיכיאטרית.*במידה והחולה אושפז מרצון – הוא רשאי להגיש בקשת שחרור בכתב למנהל בית החולים. על המנהל לשחררו תוך 48 שעות, אלא אם הוצאה לגביו הוראת אשפוז מיידי מהפסיכיאטר המחוזי, בפרק אותו זמן.

זכויות ביטוח לאומי

החולה הפסיאטרי יגיש בקשה לביטוח לאומי כדי לקבל קצבת נכות. במידה ולאחר הבדיקות שיעבור, הוא נמצא כבעל נכות נפשית של לפחות 40 אחוזים, הוא יקבל את הקצבה.
אדם מעל גיל 18 שהוגדר כנכה נפשית, זכאי לפנות לוועדת שיקום ולבקש שתקבע את זכאותו בתכנית השיקום. עליו להציג חוות דעת פסיכיאטרית, בה נטען כי עקב נכותו הנפשית, הוא זקוק לשירותי שיקום.
למידע נוסף בנושא: סל שיקום לנפגעי נפש
סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום