הפרעה קוגניטיבית קלה

הפרעה קוגניטיבית קלה או בשמה MCI- Mild Cognitive Impairment היא למעשה ירידה ברמה הקוגניטיבית הקורית באופן תקין כחלק מתהליך הזקנה. ירידה זו מתבטאת ביכולות הסקה מופחתות, ירידה בהתמצאות במרחב, זיכרון חלש ומחשבה איטית יותר.

למרות שתהליך הירידה הקוגניטיבי שונה מאחד לשני, קיים גבול שמעבר לו ירידה זו מאופיינת ונקראת דמנציה. הפרעה קוגניטיבית קלה מהווה את השטח האפור שבין התהליך התקין ובעיית שיטיון, דמנציה.

השוני בין דמנציה או שיטיון להפרעה קוגניטיבית קלה הוא שבמהלך התקין של הזקנה וההתבגרות יכולות הלימוד של דברים חדשים קטנה אך לא נעלמת לחלוטין.

כמו כן, דברים אלו לא נשכחים, כמו בהפרעת שיטיון. הפרעה קוגניטיבית קלה יכולה להימשך תקופת זמן ארוכה מאד, עד שנים. לפעמים היא תקדים את הדמנציה, ולפעמים היא תהיה חלק מתהליך ההתבגרות התקין.

תסמינים של הפרעה קוגניטיבית קלה

תסמיניה הקליניים של הפרעה קוגניטיבית קלה יהיו הפרעה וירידה בזיכרון בפרק זמן של מעל חצי שנה. הירידה בזיכרון לא תלווה בירידה בתפקודים אחרים, אולם תיחשב כחמורה יותר מאשר המצופה על פי גיל החולה. ההפרעה מאפיינת חולים מעל גיל 65, ברובן נשים. נשים מרגישות את הירידה בצורה חדה יותר גם עקב תוחלת החיים הארוכה לה הן זוכות.

ההפרעה בזיכרון יכולה להימדד באופן קל יחסית על פי מבחני זיכרון של מילים ומספרים. הקושי הוא בקביעת המאפיין אשר יבדיל את התהליך הטבעי מהפרעה אשר יש לטפל בה באופן דחוף וקיצוני יותר. על פי הסטטיסטיקה רק כ-50% מבעלי הפרעה קוגניטיבית קלה יפתחו דמנציה כעבור חמש שנים מרגע האבחון הראשוני.

גורמי סיכון להפרעה קוגניטיבית קלה

גורם הסיכון הנפוץ ביותר להפרעה זו הוא הגיל. השכיחות עולה מעל גיל 85. כמו כן נמצאו מחקרים אשר קשרו בין אינטליגנציה והשכלה גבוהה ומצב הקוגניציה. ככל שרמת ההשכלה יורדת, כך השכיחות להפרעה קוגניטיבית קלה –עולה. חבלות מרובות בראש, תסמונת מטבולית וגורמים וסקולריים אחרים יכולים לעלות את הסיכון להפרעה קוגניטיבית. שינויים גנטיים ותרופות אנטיכולינרגיות נמצאו גם הם כגורמי סיכון.

לפעמים התסמינים יהיו מינוריים, או לחילופין ילוו את החולה לתקופת זמן רבה, כך שהאבחון יהיה קשה ויתבסס בעיקרו על הסיפור הקליני. גורם סיכון שכיח אשר יכול להוות כנורת אזהרה להפרעה קוגניטיבית קלה יהיה דיכאון ואדישות בפני סיטואציות רבות רגש אשר מתרחשות בחייו של החולה. שינויים במצבי הרוח הינם תופעות נוירו פסיכיאטריות אשר יכולים לנבא גם את זירוז ההפרעה המדוברת.

מניעה

ההנחה היא כי תרגול החשיבה ושרירי המוח יובילו לשמירת כוחו וסבילותו לירידה קוגניטיבית, ולו הקלה ביותר. מחקרים שונים העלו כי פעילות גופנית בגיל המבוגר, כמו גם הפעלת המחשבה על ידי משחקים שונים, קריאה ופעילויות זיכרון הצליחו לגרום לדחיית הירידה הקוגניטיבית ולפעמים אף לעצירתה בתחילתה. הפעילות הגופנית המומלצת לא צריכה להיות ברמת קושי גבוהה. ממחקרים אשר נעשו, נראה כי הליכה באופן עקבי יכולה להוות פתרון קביל לפתרון בעיה זו.

כמו כן, טיפול בגורמי הסיכון כמו ירידה במשקל והפחתת יתר לחץ הדם יעזרו גם הם למניעת הפרעה זו. לא קיים טיפול תרופתי אשר ישפיע על התהליך בתחילתו, אלא רק כאשר הוא מתפתח לדמנציה, אם בכלל.

לפעמים, המבוגרים אשר מרגישים בירידה הקוגניטיבית, מפחדים מן העתיד ולוקים בדיכאון בדרגת חומרה זו או אחרת. הטיפול בדיכאון, במקרה זה, ייעשה באמצעות טיפול פרמקולוגי. חשיבות האבחון גדולה עקב הצורך במעקב אחר חולים אלה. הטיפול בתסמיני ההפרעה יכולים לשפר לאין ערוך את חייהם של חולים אלה ומשפחותיהם.

סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום