במהלך שנת 1980, אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש החלו לזהות תסמיני הפרעות במצב הרוח בקרב בני נוער. התסמינים המוצגים בגיל ההתבגרות שונים מהתסמינים המוצגים על ידי מבוגרים, והאבחון מורכב יותר אצל בני נוער, במיוחד מפני שלא תמיד הם מסוגלים לבטא את רגשותיהם.
היום, קלינאים וחוקרים מאמינים כי הפרעות במצב הרוח בקרב מתבגרים מציבות אותם אף בסיכון למצבים אחרים, במיוחד הפרעת חרדה, דיכאון, התנהגות מפריעה והפרעות שימוש בסמים, העשויות להימשך זמן רב לאחר שההתקפים הראשונים של דיכאון נפתרים.
הפרעות במבנה המוח וגנטיקה כגורמים משפיעים
הגורמים המדויקים להפרעות אלו אינם ידועים, אך מדענים סבורים שכימיקלים במוח, הנקראים נוירוטרנסמיטורים, מווסתים את הכימיקלים במוח המשפיעים על מצב הרוח.
הפרעות במצב הרוח עלולות להיגרם כתוצאה מחוסר איזון כימי במוח, במצב שיכול להוות את הגורם העיקרי, או שהן נובעות מגורמים נלווים אחרים כגון גורמים סביבתיים, אירועי חיים בלתי צפויים או מתח כרוני.
הפרעות במצב הרוח עשויות לעבור בתורשת גנים משני ההורים. אם לאימא יש הפרעת מצב רוח העוברת לילדים, לבת יש יותר סיכוי לסבול מההפרעה. אם האב סובל מהפרעה זו, לבן יש סיכוי גבוה יותר לפתח את ההפרעה.
הפרעות נלוות להפרעות במצב הרוח
לעתים, בעיות חיים עשויות לעורר דיכאון, כגון בעיות חברתיות, גירושי הורים, מוות של אדם אהוב, או קשיים כלכליים המשפיעים על ההתנהלות המשפחתית. מצבים אלו עשויים להקשות על ההתמודדות, והלחץ עשוי להיות בעייתי.
אירועי חיים אלו והמתח הכרוני עלולים לגרום לרגשות עצב או דיכאון בקרב מתבגרים או להוביל להפרעת מצב רוח.
תסמיני הפרעות במצב הרוח
מתבגרים חווים תסמיני הפרעות מצב רוח בהתאם לגילם, ועשויים להפגין תסמיני דיכאון שונים. התסמינים השכיחים ביותר עשויים לכלול:
- רגשות מתמידים של עצב.
- תחושות חוסר תקווה או חוסר אונים.
- הערכה עצמית נמוכה.
- תחושת אשמה מוגזמת.
- מחשבות על מוות.
- איבוד עניין בפעילויות הרגילות או פעילויות שבעבר גרמו להנאה.
- קשיים בקשרים חברתיים.
- הפרעות שינה.
- שינויים בתיאבון או במשקל.
- ירידה באנרגיה.
- קשיי ריכוז.
- ירידה ביכולת לקבל החלטות.
- מחשבות על התאבדות או ניסיונות להתאבד.
- תלונות תכופות על מצבים גופניים, למשל כאבי ראש, כאבי בטן או עייפות.
- איומים לבריחה מהבית, או בריחה בפועל.
- רגישות יתר לכישלון או דחייה.
- עצבנות, עוינות ותוקפנות.
- קשיים בלימודים.
- התנהגות מרדנית.
- בעיות עם בני משפחה.
תסמיני הפרעות מצב הרוח בגיל ההתבגרות עשויים לייצג מצבים אחרים או בעיות פסיכיאטריות, ויש להתייעץ תמיד עם הרופא לשם קבלת אבחנה מדויקת, במיוחד כשמדובר בתסמיני חשיבה אובדנית.
יש לבצע הערכה מקיפה
ראשית, על ההורים להבין שהפרעות אלו מעידות על מצבים רפואיים אמיתיים, ואינן משהו שהמתבגר צפוי "להתגבר עליו". פסיכיאטר או פסיכולוג ילדים מאבחן הפרעות אלו בעקבות הערכה מקיפה, כולל הערכת ההתנהלות המשפחתית, ומידע הנמסר על ידי הורים ומטפלים המועיל לקביעת האבחנה.
הרכבת תכנית טיפול
טיפול פרטני להפרעות במצב הרוח נקבע על ידי פסיכולוג ילדים ומתבגרים, או על ידי פסיכיאטר, אם נדרש טיפול רפואי. גישת הטיפול מבוססת על חומרת ההפרעות, הימשכותן ומידת ההפרעה לחיי היומיום. הפרעות במצב הרוח בגיל ההתבגרות ניתנות לטיפול ביעילות. הטיפול מבוסס על תכשירים רפואיים בשילוב עם פסיכותרפיה, שזוהי גישת טיפול שהוכחה כיעילה ביותר.
פסיכותרפיה, במיוחד טיפול קוגניטיבי התנהגותי או טיפול אישי למתבגרים, מתמקד בשינוי התפיסה המעוותת של המתבגר את עצמו ואת סביבתו, ועובד על מערכות יחסים בעייתיות, זיהוי גורמי לחץ בסביבה ושיטות להימנעות מהם. במקביל מתבצע גם טיפול משפחתי.
אמצעי מניעה להפחתת שכיחות הפרעות מצב הרוח בקרב מתבגרים יעילים כשההורים מגלים ערנות מוקדמת לתסמינים ופונים לקבלת טיפול התערבות המפחית את חומרתם, משפר את סיכויי הצמיחה וההתפתחות הנורמלית של המתבגר, ומשפר את איכות החיים.
