היפומאניה

היפומאניה היא הפרעה המסווגת במדריך האמריקאי של הפרעות הנפש (DSM-IV) כאחת מהפרעות מצב הרוח. טיפול קוגניטיבי התנהגותי

כולם מצפים למצוא תחת כותרת זאת את הדיכאון- תחושות של עצבות, דיספוריה, ערך עצמי נמוך, חוסר בטחון, חוסר רצון לעשות דברים וחוסר יכולת ליהנות מדברים, גם כאלה שבעבר היו מהנים.

פחות צפוי למצוא באותו פרק הפרעות שהמאפיינים שלהן בדיוק הפוכים- שמחה, עליצות ורצון לחגוג. אך זהו בדיוק המצב במאניה.

סיווג של הפרעות מצב רוח

הפרעות מצב הרוח מתחלקות באופן כללי לשלוש קבוצות עיקריות- דיכאון, מאניה והפרעות דו קוטביות (כאלה הכוללות גם דיכאון וגם מאניה, או בשפת העם- "מאניה דיפרסיה"). ישנם אנשים החווים רק אפיזודות של דיכאון, והם יאובחנו כסובלים מאחת מהפרעות הדיכאון.

ישנם אנשים שחווים רק אפיזודות מסוג מאניה, והם יאובחנו כסובלים מאחת מהפרעות המאניה וישנם כאלה הסובלים משני סוגי האפיזודות- דו קוטביים.

סיווג של הפרעות מאניות

ההפרעות המאניות מסווגות על פי עוצמתן ומשכן. כאשר התופעה מופיעה במלוא עוצמתה, יאובחן הפרט כלוקה במאניה. כאשר הסימפטומים פחות קיצוניים, תאובחן היפומאניה (היפו= מתחת, פחות).

סימפטומים של היפומאניה

כאמור, מאניה היא תמונת הראי של הדיכאון. הפרט מרגיש שמחה ועליצות שאינם קשורים למאורעות משמחים שמתרחשים בחייו. כמו שחולי הדיכאון לא מצליחים לשמוח כשמשהו טוב קורה, כך הלוקים במאניה מתקשים להרגיש תחושות של עצבות וקושי. מצב רוחם מרומם כל הזמן, הם רוצים לחגוג ולשמוח. ההיפומאני חש רמה גבוהה של אנרגיה ושל חוסר גבולות. הם פעלתניים מאוד וזקוקים למעט מאוד שעות שינה (יכולים לעיתים להסתפק בשלוש או ארבע שעות שינה בלילה, למשך תקופות ארוכות, בלי לחוש עייפות ותשישות).

יחד עם זאת, הם חשים פחות רעב ולעיתים פשוט שוכחים לאכול. הערך העצמי והביטחון העצמי עולים מאוד- הפרט מרגיש שאין שום דבר שהוא אינו מסוגל לעשות. ההיפומאני נעשה חברותי ונחמד מאוד- הוא יוצר בקלות שיחות עם זרים, הוא "זורם" ונוח לאחרים. הם דברנים מאוד, ולעיתים קופצים מנושא לנושא, כי החשיבה שלהם מהירה יותר מקצב הדיבור.

כפי שצוין, הסימפטומים האופייניים להיפומאניה זהים לאלה המאפיינים מאניה, אך עוצמתם נמוכה יותר. ההבדל המשמעותי ביותר בין מאניה והיפומאניה הוא הפגיעה בשיקול הדעת. בשתי הרמות של ההפרעה עשויה להתקיים פגיעה בשיקול הדעת, הנובעת מהאופוריה, והתחושה הכללית ששום דבר לא יכול להשתבש.

אנשים מאנים עשויים לנהוג במכוניתם בפראות, לבצע תעלולים מסוכנים, או פשוט לצאת למסע קניות חסר שליטה של מוצרים שאין להם צורך בהם. אדם שאינו מאני, אלא היפומאני, ידע בדרך כלל לעצור את עצמו בנקודה כלשהי על הרצף שבין התנהגות נשלטת להתנהגות חסרת רסן. תסמינים של היפומאניה נפוצים בציקלותימיה, הפרעת נפש נוספת שנמצאת בקבוצת הפרעות מצב הרוח.

למה זו הפרעה?

רבים מהחולים בהיפומאניה לא יפנו לטיפול, ואף לא יחושו שיש להם בעיה, פשוט משום שהם שמחים. אך היפומאניה היא הפרעה שיש לטפל בה משום שהרגשות המאפיינים אותה אינם מאוזנים, אינם ריאליים ואינם נמצאים בשליטה. ללא טיפול, עשויה ההיפומאניה להפוך למאניה- בשני המצבים עשוי הפרט להוביל את עצמו להסתבכויות קשות, בלי להיות מודע לכך בכלל.

גורמים להיפומאניה

כמו בשאר הפרעות הנפש המוכרות, אי אפשר להניח את האצבע על גורם ספציפי מדויק להפרעה. יחד עם זאת, מקובל להתייחס להיפומאניה כמחלה- אחות של הדיכאון, כלומר התבטאות שונה של אותם גורמים. הטענה היא שהנפש מתמודדת עם אותם קשיים המאפיינים דיכאון, אך עושה זו במסווה של אופוריה, למרות שהרגש שנמצא מתחת להתנהגות השמחה הזו הוא למעשה עצבות ודכדוך.

יש לציין, שנמצא כי הפרעות מאניות הן בעלות משקל תורשתי גנטי מבוסס ביותר ביחס למחלות נפש אחרות.

סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום