השפעת דפוסי חשיבה שליליים על אנשים קרובים

השפעת דפוסי חשיבה על קרוביםבאירועים חברתיים, ניתן להיתקל באנשים מכל מיני סוגים. חלקם הם אנשים בעלי דפוסי חשיבה שליליים. הנטייה של מרבית האנשים היא להתרחק מאותם אנשים וההסבר הוא שפשוט לא נעים להיות בסביבתם.

מדובר בתחושה שהיא כל כך ברורה, עד שהיא כמעט על גבול האינסטינקט. השאלה המרכזית היא האם למחשבות השליליות של האחר יכולות להיות השפעות על המחשבות שלנו, כלומר אם נישאר עם אותם אנשים במסיבה, האם נתחיל לחשוב כמוהם.

האם זה מדבק?

נהוג לחשוב שאחד ההבדלים בין מחלות נפשיות כמו דיכאון, חרדה, מאניה דיפרסיה וכדומה ומחלות גופניות הוא היכולת של המחלה להיות מועברת מאדם לאדם. חלק מהמחלות ששורשיהן גופניים (שפעת, שעורה בעין) הן מדבקות, ההעדפה היא לא להימצא בסמיכות פיזית לאדם הסובל ממחלות אלה מחשש להידבקות. אולם, מחלות נפשיות על פניו אינן מדבקות. אין גורם ויראלי שיכול להיות מועבר בין אדם לאדם.

גישה זו היתה בעבר הגישה הרווחת ואולם בשנים האחרונות נערכו מחקרים רבים המראים שמחלות נפשיות מסוימות הן "מדבקות" לחלוטין וזאת מכיוון שקיימת העברה של דפוסי חשיבה והתנהגות בין אדם לאדם. אנשים הופכים להיות דומים לסביבה שלהם ולומדים מהם דפוסי התנהגות על מנת להיחשב ל"נורמליים". בעוד שבעבר לא נשמע הדבר כהגיוני, ברור לחלוטין שדפוסי חשיבה משפיעים על חברות, על תרבויות ועל אמונות רווחות ולכן מדוע שלא ישפיעו גם אם לא מדובר בקבוצות אלא על יחידים?

מחקר שבחן את השפעת דפוסי חשיבה שליליים מדבקים

מחקר שבחן תלמידי קולג' בארה"ב, מצא שדפוסי חשיבה בקרב שותפים למעונות יכולים לתפקד כמחלה מדבקת.

המעבר לקולג' מהווה שינוי דרמטי בחייהם של הסטודנטים לעתיד. מחיים בחיק המשפחה הם מתנתקים לחלוטין מהמשפחה ונמצאים בסביבה לא מוכרת. העומס הלימודי והשינויים באורח החיים, מביאים לכך שסטודנטים רבים הם מאד פגיעים ונתונים להשפעה חיצונית בשלב זה של החיים.

המשתתפים במחקר לא בחרו שותף למעונות, אלא נבחר להם שותף שדיעותיו ודפוסי מחשבתו יכולים להיות שונים לגמרי מאלה שלהם.

במסגרת המחקר, המשתתפים ענו על שאלון בנוגע לדפוסי המחשבה שלהם כחודש לאחר תחילת הלימודים וענו שוב על השאלון כשלושה חודשים וכשישה חודשים לאחר מכן.

במחקר נבחנו שני דפוסים של חשיבה דכאונית. הראשון הוא התעסקות יתר בכל מה שאינו כשורה, כלומר נטייה להתמקד במצב הרוח השלילי. הם לא מסוגלים לנתק את עצמם וליצור הסחות דעת ממצב הרוח השלילי. זהו תהליך שמשקף החוצה את התחושות הפנימיות ולכן כנראה שיהיה בעל השפעה גדולה על אחרים. הדפוס השני של חשיבה דכאונית ידוע כחוסר תקווה ומתקשר לדימוי העצמי. אם קורה אירוע שלילי, יתפוס אותו אדם את עצמו ככישלון ולא יראה גורמים חיצוניים כסיבה למצב. דפוס זה הוא ככל הנראה פחות מדבק, שכן המחשבות הן מושרשות היטב בתוך הטבע של האדם.

ממצאי המחקר

במסגרת המחקר נמצא ששותף שעסוק יתר על המידה בכל מה ששלילי, היה בעל השפעה משמעותית. סטודנטים שנחשפו לשותף כזה הכפילו את כמות המחשבות השליליות שלהם במהלך שלושת החודשים הראשונים של הלימודים.

נמצא גם שחשיבה בריאה היתה מדבקת. סטודנטים שהיו להם שותפים בעלי מחשבות חיוביות לרוב, פיתחו מחשבות חיוביות יותר בעצמם.

מחקר זה הוא חשוב מכיוון שהוא מספק מידע על תקופה בחיים שבה הנטייה היא לחשוב שאין כבר שינויי מחשבה בה. מחקר זה מראה שדפוסי חשיבה עדיין ניתנים להשפעה ולשינוי גם בתקופת הבגרות המוקדמת. כך שהימנעות מחשיפה לסגנון חשיבה שלילי, יכולה להיות בעלת השפעה חיובית ביותר.

גם אם אדם פיתח דפוסי חשיבה שליליים בשלב מסוים בחייו, ניתן לשפר את דפוסי החשיבה השליליים הללו בהמשך באמצעות שינוי הסביבה, כך שיתקשר עם אנשים בעלי דפוסי חשיבה חיוביים יותר.

סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום