קולות הנפש
  • בית
  • פסיכולוגיה
    • פסיכולוגיה קלינית
    • פסיכולוג
    • פסיכולוג ילדים
    • טיפול זוגי
    • טיפול משפחתי
    • בניית חוסן נפשי
    • מה צריך לדעת לפני תחילת טיפול?
    • טיפול קוגניטיבי התנהגותי קבוצתי
    • יחסי מטפל-מטופל
    • הימנעות מטיפול פסיכולוגי
    • המוח של אנשים חכמים מחווט בצורה שונה
    • סימן שהגיע הזמן לשינוי
    • סודות שינוי הקול לשיפור הביטחון העצמי
    • איך אני יכול לבטא את עצמי טוב יותר?
    • הצבת יעדים בטיפול
    • מיינדפולנס: כך תשתחררו מהצורך בשליטה
    • טיפול פסיכודינמי
    • גישות פסיכותרפיה
  • פסיכיאטריה
    • הערכה פסיכיאטרית
    • בית חולים פסיכיאטרי
    • פסיכיאטר
    • פסיכיאטר לילדים ולמתבגרים
  • הפרעות נפשיות
    • הפרעות נפשיות בגיל ההתבגרות
    • מאניה דיפרסיה
    • סכיזופרניה
    • פרנויה
    • טראומה
    • הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)
    • התקפי זעם של בני נוער
    • מחלה נפשית והתמכרות לאלכוהול וסמים
    • טיפול חדש לביישנות
    • נוראפינפרין לטיפול בלחץ
  • פסיכוזות
    • הפרעות פסיכוטיות
    • התקף פסיכוטי
    • סכיזופרניה בגיל ההתבגרות
    • סכיזופרניה פרנואידית
  • חרדה
    • הפרעת חרדה חברתית
    • הפרעת חרדה מוכללת
    • תסמינים של חרדה
    • חרדה וסוגי אישיות
    • טיפול בהפרעות חרדה
    • החרדות מהם סובלים בני נוער
    • פחד מחולשה
    • מגיפת חרדה
    • הקשר בין קפאין לחרדה
  • דכאון
    • דיכאון אצל ילדים
    • דיכאון בגיל ההתבגרות
    • דיכאון לאחר לידה
    • דיכאון מג'ורי
    • דיכאון קל
    • דיכאון עמיד
    • תסמיני הדיכאון
    • איך מטפלים בדיכאון?
    • נוגדי דיכאון
    • דיכאון בתקופת החגים
    • התמודדות עם אובדן בן זוג
    • התקף דיכאון
    • אנהדוניה ודיכאון
    • קבלת החלטות בדיכאון
  • ילדים
    • הפרעות נפש אצל ילדים
    • פוסט טראומה בקרב ילדים
    • בעיות רגשיות נפוצות בקרב מתבגרים
    • שיפור הביטחון העצמי של המתבגר
    • אילמות סלקטיבית
    • נרקיסיזם והפרעות נפשיות
    • השפעת דיכאון הורה על הילדים
    • העדר דמות אב
  • נוירולוגיה
    • דמנציה
    • אלצהיימר
  • בית
  • פסיכולוגיה
    • פסיכולוגיה קלינית
    • פסיכולוג
    • פסיכולוג ילדים
    • טיפול זוגי
    • טיפול משפחתי
    • בניית חוסן נפשי
    • מה צריך לדעת לפני תחילת טיפול?
    • טיפול קוגניטיבי התנהגותי קבוצתי
    • יחסי מטפל-מטופל
    • הימנעות מטיפול פסיכולוגי
    • המוח של אנשים חכמים מחווט בצורה שונה
    • סימן שהגיע הזמן לשינוי
    • סודות שינוי הקול לשיפור הביטחון העצמי
    • איך אני יכול לבטא את עצמי טוב יותר?
    • הצבת יעדים בטיפול
    • מיינדפולנס: כך תשתחררו מהצורך בשליטה
    • טיפול פסיכודינמי
    • גישות פסיכותרפיה
  • פסיכיאטריה
    • הערכה פסיכיאטרית
    • בית חולים פסיכיאטרי
    • פסיכיאטר
    • פסיכיאטר לילדים ולמתבגרים
  • הפרעות נפשיות
    • הפרעות נפשיות בגיל ההתבגרות
    • מאניה דיפרסיה
    • סכיזופרניה
    • פרנויה
    • טראומה
    • הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)
    • התקפי זעם של בני נוער
    • מחלה נפשית והתמכרות לאלכוהול וסמים
    • טיפול חדש לביישנות
    • נוראפינפרין לטיפול בלחץ
  • פסיכוזות
    • הפרעות פסיכוטיות
    • התקף פסיכוטי
    • סכיזופרניה בגיל ההתבגרות
    • סכיזופרניה פרנואידית
  • חרדה
    • הפרעת חרדה חברתית
    • הפרעת חרדה מוכללת
    • תסמינים של חרדה
    • חרדה וסוגי אישיות
    • טיפול בהפרעות חרדה
    • החרדות מהם סובלים בני נוער
    • פחד מחולשה
    • מגיפת חרדה
    • הקשר בין קפאין לחרדה
  • דכאון
    • דיכאון אצל ילדים
    • דיכאון בגיל ההתבגרות
    • דיכאון לאחר לידה
    • דיכאון מג'ורי
    • דיכאון קל
    • דיכאון עמיד
    • תסמיני הדיכאון
    • איך מטפלים בדיכאון?
    • נוגדי דיכאון
    • דיכאון בתקופת החגים
    • התמודדות עם אובדן בן זוג
    • התקף דיכאון
    • אנהדוניה ודיכאון
    • קבלת החלטות בדיכאון
  • ילדים
    • הפרעות נפש אצל ילדים
    • פוסט טראומה בקרב ילדים
    • בעיות רגשיות נפוצות בקרב מתבגרים
    • שיפור הביטחון העצמי של המתבגר
    • אילמות סלקטיבית
    • נרקיסיזם והפרעות נפשיות
    • השפעת דיכאון הורה על הילדים
    • העדר דמות אב
  • נוירולוגיה
    • דמנציה
    • אלצהיימר

גירוי מוחי עמוק

טיפול חדשני בגרייה אלקטרומגנטית (deep TMS בשמו הלועזי) מסייע למגוון הפרעות נפשיות ומוחיות. הכירו את התחליף לפרוזאק: קסדת אלקטרודות.

השימוש בגירוי מגנטי לטיפול במחלות פסיכיאטריות החל כבר לפני יותר מעשור, באמצעות סלילים מגנטיים שהוצמדו לשני צידי הראש והראו תוצאות מוגבלות.

קסדת האלקטרודות החדשה, פיתוח ישראלי של חברת "BrainsWay", מציעה פיזור של אלקטרודות על פני אזורים שונים בקרקפת בצורה המאפשרת חשיפה לשדות מגנטים באזורים נרחבים של קליפת המוח.

גירוי מוחי עמוק – מעורר ומדכא

הגירוי המגנטי אינו אקראי, אלא נעשה בצורה הדרגתית ומחושבת: הגירוי הראשון נשלח לאזור בקליפת המוח המפעיל את כפות הידיים, כמעיין בדיקה להתאמת המערכת למטופל. בהמשך, נשלחים 42 גירויים מגנטיים נוספים לאזורים ספציפיים בקליפת המוח, בעוצמה שנעה בין 1 ל-100 הרץ.

גירוי מגנטי בטווח נמוך (1-20) הרץ ניתן לדיכוי אזורי מוח פעילים מדי, בעוד גירוי בטווח גבוה יותר (מעל 20 הרץ) מעורר אזורי מוח בלתי פעילים, על ידי שחרור מוליכים עצביים כמו דופמין או סרוטונין, המעורבים בתהליכי דיכאון. הגירוי המגנטי משחרר גם פוספופפטידים אשר מעורבים בפעילות מערכת העצבים המרכזית.

במהלך הטיפולים, שנמשכים כעשרים דקות, המטופל לובש את קסדת האלקטרודות, והגירוי מורגש כמעין דפיקה בגולגולת שכרוכה באי נוחות מסוימת: כל "דפיקה" כזו כרוכה בכאב נסבל, כשלעתים הרעש אינו נעים ולכן חלק מהמטופלים משתמשים באטמי אוזניים.

למרות חוסר הנעימות, מרבית המטופלים מראים שביעות רצון גבוהה, בגלל ההשפעה המהירה על הסימפטומים הנפשיים. לרוב, הטיפול ניתן במשך חודש רצוף, יום אחר יום, ולאחריו כבר ניכר שיפור, ואז הטיפול מופסק או שתדירותו פוחתת.

דיכאון וחשיבה

מחקר שנעשה לפני כשנתיים בבית החולים הפסיכיאטרי באר יעקב מצביע על שיפור ניכר במצבם של חולי דיכאון קליני בעקבות קבלת גירוי מוחי עמוק.

לא רק שהסממנים הדכאוניים השתפרו ומצב הרוח עלה, אלא גם יכולות החשיבה והריכוז השתפרו, כפי שעולה ממבדקים קוגנטיביים שביצעו המטופלים. ייתכן עם זאת, שהשיפור ביכולת הקוגנטיבית לא נובע ישירות מהטיפול בגרייה מגנטית, אלא מהשיפור בדיכאון.

פוסט טראומה והפרעות אחרות

נראה שהטיפול בגירוי מוחי עמוק אינו מתאים רק לסובלים מדיכאון. בבית החולים הדסה עין- כרם בוצע מחקר שבדק את השפעת הגרייה המגנטית על הסובלים מתסמונת פוסט- טראומטית השכיחה אצל נפגעי קרבות, תאונות, קורבנות אונס ועוד. אצל הסובלים מפוסט טראומה, ישנה תת- פעילות באזור קליפת המוח הקדמית, האחראית לוויסות תחושות פחד, ולכן הגירוי ניתן ספציפית לאזור זה על מנת לעוררו.

מזה מספר שנים נהוג לשלב בטיפול חשיפה הדרגתית לארוע הטראומטי, על מנת למתן את האימה הכרוכה בהיזכרות באירוע, המתבטאת בסיוטים, מחשבות חודרניות, עוררות יתר ועוד.

ב"עין כרם" בדקו את ההשפעה של גירוי מוחי עמוק בקליפת המוח הקדמית, מיד לאחר חשיפה לאירוע הטראומטי, וגילו כי התסמינים ירדו בצורה משמעותית- יותר מהשיפור שניכר אצל הקבוצה שקיבלה גירוי מוחי ללא חשיפה ויותר מקבוצת הביקורת שקיבלה גירוי דמה- והתוצאות נשמרו כחודשיים לאחר סיום הניסוי.

נראה שהשימוש בגירוי מוחי עמוק יילך ויתרחב בשנים הקרובות. מחקרים כבר הוכיחו שהטיפול משפר סימפטומים של הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), שבה אנשים חוזרים באופן כפייתי על פעולות וטקסים כמו שטיפת הידיים, נקיון, נעילת דלתות ועוד. מחקרים הראו גם את יעילות הטיפול לגבי הפסקת עישון וירידה במשקל, וייתכן כי הוא יהיה גורם עיקרי בתחום טיפולי הגמילה.

כיום הטיפול בגרייה מגנטית עדיין מוגדר כמחקרי ולכן ניתן בחינם במחלקות הפסיכיאטריות שהכניסו אותו לשימוש, אך ברגע שייכנס לשימוש מסחרי הוא צפוי להוות מתחרה עיקרי לתרופות הפסיכיאטריות, כמו גם לטיפולי פסיכיאטר או פסיכולוג.

קסדה מגנטית


תנאי שימוש| 3doferganit
כל הזכויות שמורות לבעלי האתר. אין לעשות כל שימוש בתוכן | המידע באתר אינו מהווה או מחליף חוו"ד / יעוץ / שרות רפואי
להתאמת טיפול
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס