הפרעות אכילה – בולימיה נרבוזה

בולימיה נרבוזהבכל הנוגע להפרעות אכילה מרבית האנשים מכירים בעיקר את האנורקסיה נרבוזה, וזאת מכמה סיבות.
ראשית, התוצאות של האנורקסיה הן בולטות לעין. בנות אנורקטיות נראות חיוורות, חולות, חלשות ושדופות עד כי לעיתים הן מאבדות צלם אנוש.
זאת ועוד, אנורקסיה נרבוזה מאוד ידועה משום הסיכון הרב שבה, כאשר האובדן המהיר של המשקל מביא פעמים רבות למוות.

אולם, ידוע כי ישנן הפרעות אכילה נוספות, שאינן יורדות במידת הנזק שהן מסבות לחולה מן האנורקסיה.
הפרעה אחת כזאת היא בולימיה נרבוזה, הפרעת אכילה בה החולה מציגה התקפי זלילה בלתי נשלטים (בולמוס) ולאחריהם "טיהור" מהמזון שנאכל בעת ההתקף, על ידי הקאות או באמצעות שימוש במשלשלים.

על אף שהמודעות לבולימיה היא נמוכה יותר לעומת המודעות לאנורקסיה, הבולמיה היא הפרעת האכילה הנפוצה יותר מבין השתיים.
יתכן ותורמת לכך העובדה שניתן להסתיר את הבולימיה יותר מאשר את האנורקסיה, בבולמיה אין בדרך כלל ירידה משמעותית ומהירה במשקל. במקום זאת, ההשלכות החמורות של ההפרעה באות בצורה אחרת, שאינה נראית בדרך כלל לעין, כגון קרעים בוושט עקב הקאות מרובות, חוסר איזון של חומרים שונים בגוף, בעיות אוראליות של פה ולסת ועוד.

בנוסף, הסיכון למוות הוא נמוך בהרבה בבולימיה לעומת באנורקסיה.

מאפיינים של בולימיה נרבוזה

בדומה להפרעות אכילה אחרות, רוב הלוקות בבולימיה הן נשים, אם כי חשוב לציין שישנם גם אחוזים לא מבוטלים של גברים שלוקים בהפרעה זו.

ההנחה העיקרית היא כי בבסיס הבולימיה עומדים מנגנונים פסיכולוגיים. הלוקים בבולמיה בדרך כלל סובלים מדימוי עצמי נמוך, ממתח, או מ"רעב" פסיכולוגי, כאשר התקפי הזלילה למעשה באים על מנת למלא את החסכים הפסיכולוגיים של החולה.

צריכת המזון אינה נעשית על פי תחושות פיזיולוגיות של רעב ושובע, כמו אצל אנשים שאינם לוקים בהפרעת אכילה, אלא על פי תחושות פסיכולוגיות.

היות והמזון הופך להיות כלי למילוי צרכים פסיכולוגיים, כאשר החולה נמצאת במצב פסיכולוגי רעוע היא תנסה לאזנו על ידי צריכה מוגזמת של מזון. לאחר מכן, על מנת לפצות על הצריכה המוגזמת היא תנסה לרוקן את גופה ולטהר את עצמה, כאשר הטיהור הוא כמובן גם בעל פונקציה פסיכולוגית.

טיפול בבולימיה נרבוזה

לעומת הפרעות אכילה אחרות, העובדה שניתן להסתיר את הבולימיה למשך שנים רבות הופכת את המחלה לחלק משמעותי בחיי החולה.

לעיתים החולה לוקה בבולימיה משך עשור או יותר עד שמישהו שם לב לכך ומשכנע אותה לפנות לסיוע. זה כמובן מקשה על הטיפול, שכן החולה רגילה למחלה ומפחדת לחיות בלעדיה.

לכן, הטיפול בבולימיה בדרך כלל מטפל בראש ובראשונה בפחד מה"איבוד" של הפרעת האכילה. בנוסף, הטיפול בבולמיה הוא בדרך כלל טיפול רב ממדי, שכולל יעוץ תזונתי, טיפול לשינוי ההתנהגות וטיפול פסיכולוגי לשינוי החשיבה על מנת לטפל בבעיה הפסיכולוגית המקורית שהביאה להפרעה ולהפסיק להשתמש בהתקפי הזלילה לשם צרכים פסיכולוגיים.

בפרט, הטיפול הפסיכולוגי לבולימיה בדרך כלל בוחן את כל ההיבטים הפסיכולוגיים שהביאו למחלה. למשל, מה היו התחושות הקשות שהביאו למחלה? האם התחושות הללו היו קשורות גם לדימוי גוף נמוך ולכן נוצרה בחירה דווקא במזון על מנת להעלות את דימוי הגוף? מה משיגות ההאבסה והטיהור העצמי וממה מחפשת המטופלת להיטהר בפועל?

לאחר המענה לכל השאלות הללו ניתן בעצם לזהות את קו החשיבה שהביא להאבסה ולטיהור ולשנות אותו.

כמו במרבית הפרעות האכילה, המטופלת מחזיקה בדרך כלל בדפוסי חשיבה מעוותים בנוגע לעצמה ועל כן חלק מהטיפול הפסיכולוגי מתעסק גם בשינוי הקוגניציות הבעייתיות שהביאו למחלה.

ולבסוף, היות ולעיתים מדובר בנערות שדימוין העצמי הנמוך הוא הבעיה הדומיננטית, הטיפול הפסיכולוגי יכול לשלב גם מרכיבים חברתיים. דוגמא אחת לכך הוא השתתפות בקבוצה טיפולית, בה המטופלת מתרגלת כישורים בין אישיים בפועל ועובדת על דימויה העצמי תוך כדי אינטראקציה חברתית.

סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום