סכיזופרניה

סכיזופרניה היא מחלה נפשית שפוגעת באופן משמעותי ברוב התפקודים המוחיים: קוגנטיביים, רגשיים והתנהגותיים. השם העברי למחלה- שסעת- מתייחס לנתק שבין חלקים שונים של המוח, למשל בין ההתנהגות לבין הרגש.

שכיחות המחלה באוכלוסיה כ-1%, כאשר אצל גברים המחלה מתפרצת לרוב בין הגילאים 15-25 ואצל נשים בין הגילאים 20-30. זוהי מחלה כרונית, שפוגעת קשות בתפקוד ולכן כמחצית מהאנשים הסובלים ממנה לא מקימים משפחה, ונמצאים במסגרות שונות או תחת חסות ההורים. למרות שהיא לא ניתנת לריפוי, בהחלט ניתן באמצעות טיפול תרופתי ורגשי להביא לשיפור משמעותי בתפקוד.

גורמי סכיזופרניה

בין גורמי הסיכון לסכיזופרניה:

• מרכיב גנטי
• עיכובי התפתחות בילדות
• אב מבוגר
• שימוש בסמים – למשל, מריחואנה, קוקאין, LSD ועוד
• עונת לידה- נמצא כי לילידי אביב או החורף יש סיכוי גבוה יותר ללקות בסכיזופרניה בבגרות, וזאת כנראה בגלל הרגישות בעונות אלה להדבקה בוירוס.

נראה כי הרבה פעמים גורמים אלה הם גורמים מקדימים למחלה, אך היא תתפרץ רק בעקבות הופעת מצב של הפרעת דחק פוסט טראומטית או לחץ עקב פרידה קשה, מוות של אדם קרוב, מחלה גופנית וכדומה.

תסמינים של סכיזופרניה

המחלה נחלקת למספר סוגי סכיזופרניה, כמו סכיזופרניה פרנואידית, סכיזופרניה קטטונית, סכיזו אפקטיבית ועוד. הם מתאפיינים בהתקפים פסיכוטיים ולאחריהם תקופות של רגיעה. לפני ההתקף הראשון, שמסמן את פרוץ המחלה, מופיעה בדרך כלל תקופה של סימנים מבשרים, כמו התנהגות מוזרה, משיכה לרעיונות לא שגרתיים, חוסר תפקוד בעבודה או בחברה וכדומה.

במהלך התקף, שיכול להמשך מספר שבועות או חודשים, האדם סובל משני סוגים תסמינים: תסמינים חיוביים- תסמינים של עודף פעילות ותסמינים שליליים- תסמינים של חוסר פעילות.

התסמינים החיוביים באים לידי ביטוי כך:

• מחשבות שווא (דלוזיות), שהן לרוב פרנואידיות או מחשבות גדלות.
• הלוצינציות (הזיות)- יכולות להיות ויזואליות, שמיעתיות, או שקשורות בחושים אחרים כמו ריח.
• דיבור רב, כמעט ללא הפסקה, אך לא מובן מבחינת המשמעות.

התסמינים השלילים באים לידי ביטוי כך:

• ירידה בתקשורת עם הסביבה
• קושי לדבר בצורה קוהרנטית
• חוסר פעילות
• אפתיה וחוסר מוטיבציה
• חוסר יכולת להנות
• קהות רגשית

חייהם של חולי סכיזופרניה אינם קלים: חולים רבים נופלים למעשי אלימות או מסתבכים בפשיעה קלה, אם כי האדם הסכיזופרני לרוב אינו מסוכן לאחרים אלא רק לעצמו, ובאמת, כ-5% מהחולים שמים קץ לחייהם. 80% מהסכיזופרנים מעשנים, ו-50% סובלים מהשמנת יתר. נוסף לכל, תוחלת החיים של חולי סכיזופרניה קצרה בממוצע מזו של שאר האוכלוסיה. כמו כן, אנשים רבים שסובלים מסכיזופרניה סובלים גם מתסמונת קפרגא.

טיפול בסכיזופרניה

הטיפול בחולי סכיזופרניה הוא בעיקר תרופתי. אחת הבעיות היא שחולי סכיזופרניה מתקשים להבין את חומרת מצבם ולכן הם נוטים להפסיק את נטילת התרופות על דעת עצמם. בעקבות זאת מצבם מידרדר, הם מגיעים לאשפוז, אך כשמצבם משתפר והם משתחררים הם מתבקשים להמשיך ליטול תרופות בבית- והמצב עלול לחזור על עצמו. מחקרים מצביעים על כך ש- 80% מחולי הסכיזופרניה שמשתחררים מאשפוז חוזרים לאשפוז נוסף תוך שנתיים.

בעיה נוספת של הטיפול התרופתי הן תופעות הלוואי: לתרופות מהסוג הישן היו תופעות לוואי קשות, כמו רעד של השרירים, שגרמו לחולים רבים להפסיק את נטילתן. בתרופות מהסוג החדש תופעות הלוואי קלות יותר, ואת חלקן ניתן לקבל בזריקה אחת לשבועיים, במקום ליטול אותן על בסיס יומיומי.

במקרים רבים הטיפול התרופתי משולב עם טיפול רגשי ( טיפול פסיכולוגי, טיפול בהבעה ויצירה או אחר), טיפול התנהגותי או טיפולים משלימים.

בארץ, בכדי להגן על זכויותיהם, חוקקו חוקים, השומרים על זכויות חולי נפש וכן ישנן מספר מסגרות שיקומיות ופתרונות דיור לנפגעי נפש המתאימות לסכיזופרנים, ביניהן הוסטלים ודיור מוגן- דיור שבו הדיירים נדרשים גם לעבוד במשרה חלקית, במשרות התאימות ליכולותיהם. למרות שהסכיזופרנים יכולים להיות עוינים ואפילו להאשים את בני המשפחה בהאשמות שונות, חשוב שהמשפחה תמשיך לתמוך ולעזור לסובלים מהמחלה.