נהוג לראות את הקשיים הנפשיים אשר מטופל מתמודד עמם כמחולקים להפרעות אישיות ומחלות נפש. ההבדל בין השניים קשור באופן שבו ההפרעה מתבטאת, כאשר בהפרעות אישיות הדבר שמופרע הינו האישיות עצמה – תפיסת העצמי של המטופל.
כיום אנו ערים יותר מאי-פעם למורכבות נפש האדם, וכן לרגישות הטיפולית הנדרשת על מנת לאפשר למטופל להתמודד עם הסיטואציה הנפשית הבעייתית עבורו. על כן, בזכות הפסיכואנליזה, אנו גם יודעים היום שישנה חשיבות עמוקה לגשת אל המטופל בהיותו אדם, ועל כן האבחון ההגדרתי של הפרעה או מחלת נפש הינה רק נקודה אחת מתוך המורכבות הזו שנקראת נפש.
נרקיסיזם: הפרעת אישיות דרמטית הנובעת מתפיסה אישית משובשת
ניתן לראות במקרים של נרקיסיזם כיצד מה שנראה כלפי חוץ כאישיות בומבסטית וחזקה למעשה מסתיר ערעור עמוק וחוסר-יציבות. התפיסה העצמית שהמטופל הוא למעשה עליון וחזק משרתת כקביים המחזיקות את נפש המטופל מפני התמוטטות. מבחינה זו, נרקיסיזם יכולה להיות בעיה מוסתרת היטב כלפי כל מתבונן מבחוץ.
הפרעות נפש המתקשרות עם נרקיסיזם
מאחר ובהפרעת אישיות נרקיסיסטית המטופל אינו מסוגל לתפוס את ההפרעה בעצמו, כל תופעה המעיקה או מסבה לו סבל מופנית על ידיו אל עבר האחר. כך, למשל, כאשר הוא אינו מצליח בדבר מה הוא לא יאשים את עצמו אלא אדם או נסיבות אשר הפריעו לו להגיע להצלחה. עם זאת, הסבל אותו הוא נושא \בגין אי-ההצלחה נותר עוצמתי ומהדהד כאדם אשר מכשיל את עצמו.
טיפול בהפרעות אישיות ונרקיסיזם
מאחר והפרעת אישיות אינה זהה להפרעה נפשית, יש נטייה לזהות בה מרכיב תפיסתי-נפשי מהותי אשר אינו רק עניין פיסיולוגי. במילים אחרות, בעוד טיפול פסיכיאטרי תרופתי יכול להיות מועיל בהקלת הסבל המלווה להפרעה האישיותית, יהיה צורך מהותי גם בטיפול נפשי מלווה כגון פסיכולוג.
מסיבה זו, מתן מענה תרופתי הינו לעתים הכרחי במיוחד בתחילת הטיפול. אחרת, במקרים מסוימים, המטופל אינו מסוגל להיות קשוב ופתוח לטיפול הנפשי, בשל הסבל והמצוקה הנפשית העצומה המתחוללים בקרבו. אין זה תמיד המצב, אך זו בהחלט היתכנות סבירה אשר יש לקחת בחשבון – תלוי בחומרת המקרה. כך או כך, התרופה עצמה איננה הטיפול פעמים רבות, כי אם רק הגורם המאפשר את תחילת הטיפול.
חשוב גם לזכור שמדובר באדם בעל מערך נפשי מורכב וייחודי. הטיפול עצמו אינו טיפול בהפרעה נרקיסיסטית, כי אם טיפול באדם הסובל מתופעה אישיותית-נפשית ייחודית, והוא ראוי לזכות בכבוד של יחס טיפולי הוגן וקשוב בראש ובראשונה. ללא הנחת יסוד זו, ייתכן ולעולם לא יתאפשר למטופל להגיע לכדי מצב של לקיחת אחריות אישית על מצבו, דבר שהוא כה הכרחי במצבים של הפרעה אישיותית.