המונח "רגרסיה" הינו בעל פנים רבות בעולם הפסיכולוגיה, אך בהקשר הספציפי של מאמר זה ההתמקדות הינה במובן של נסיגה מסוימת, עכבה או התדרדרות במהלך הטיפול אשר משמעותם הפשוטה נראית כפגיעה בהתקדמות הטיפול.
כיצד מופיעה תופעת הרגרסיה בטיפול? למה היא קשורה? כיצד היא מתפתחת, ומה ניתן להבין מכך בהקשר של הלך הטיפול והתקדמותו? שאלות חשובות אלו עומדות בבסיס התהייה על מהי רגרסיה בטיפול, ומה ניתן לעשות במקרים בהם נתקלים בזו במהלך טיפול פסיכולוגי.
על הופעת רגרסיה בטיפול
תחילה, חשוב להבין כי המושג רגרסיה בטיפול איננו חד-משמעי. השימוש בו הינו נפוץ ורחב, ולעיתים יומיומי, והוא יכול להינתן למגוון רחב מאוד של תופעות בטיפול. עם זאת, לא כל מה שנראה כחזרה לאחור הינו בהכרח רגרסיה, ופעמים רבות תופעות ישנות או מוכרות חוזרות ומופיעות בדרכים או הקשרים חדשים. לעיתים אחרות, רגרסיה אשר נראית כהליכה לאחור, חזרה אל שלבים מוקדמים יותר בטיפול, דווקא יכולה להעיד על התקדמות והתפתחות בטיפול.
התמודדות עם רגרסיה בטיפול
כאשר המטפל הינו במצב של הקשבה עמוקה למטופל, מילותיו ושפתו, ניתן לזהות לא רק מומנטים של רגרסיה אלא גם הקשרים שונים בהם היא מופיעה. כך למשל, תופעה אשר עלתה בתחילת טיפול ושככה עם הזמן, יכולה לשוב ולהתעקש (ואולי אפילו ביתר שאת) בשלב מאוחר יותר בטיפול.
אם רגרסיה בטיפול נלקחת בהקשר הטיפולי הרחב, זאת אומרת בהקשר של הסיטואציה הטיפולית הנוכחית ודבריו של המטופל באשר למצבו, היא יכולה להוות חומר פורה לעבודה טיפולית והתקדמות משמעותית בטיפול. במצבים קשים ולא פשוטים, שם דווקא ישנו מקום לשינוי – הסבל, עם כמה שהוא משתק, יכול דווקא להוות מוטיבציה לעבודה. רגרסיה בטיפול הינה למעשה מצב דומה, וכאשר נעשית עבודה פסיכולוגית או פסיכואנליטית מדויקת עם המטופל סביב הרגרסיה, ניתן לעיתים לפתוח מקומות סגורים בנפש ולעבוד עם הסבל הנובע מהם.
רגרסיה בטיפול אינה בהכרח עדות להתדרדרות, איתות על הפסקת טיפול או אות אזהרה. בעוד יש להתייחס אליה גם עם אפשרות זו ברקע, רצוי תחילה להקשיב למה מסתתר ברגרסיה ונסיבותיה, ולהזמין עבודה נפשית עם כך בתוך המסגרת הטיפולית.