קולות הנפש
  • בריאות הנפש
  • פסיכולוגיה
    • פסיכולוגיה קלינית
    • פסיכולוג
    • פסיכולוג ילדים
    • טיפול זוגי
    • טיפול משפחתי
    • בניית חוסן נפשי
    • מה צריך לדעת לפני תחילת טיפול?
    • טיפול קוגניטיבי התנהגותי קבוצתי
    • יחסי מטפל-מטופל
    • הימנעות מטיפול פסיכולוגי
    • המוח של אנשים חכמים מחווט בצורה שונה
    • סימן שהגיע הזמן לשינוי
    • סודות שינוי הקול לשיפור הביטחון העצמי
    • איך אני יכול לבטא את עצמי טוב יותר?
    • הצבת יעדים בטיפול
    • מיינדפולנס: כך תשתחררו מהצורך בשליטה
    • טיפול פסיכודינמי
    • גישות פסיכותרפיה
  • פסיכיאטריה
    • הערכה פסיכיאטרית
    • בית חולים פסיכיאטרי
    • פסיכיאטר
    • פסיכיאטר לילדים ולמתבגרים
  • הפרעות נפשיות
    • הפרעות נפשיות בגיל ההתבגרות
    • מאניה דיפרסיה
    • סכיזופרניה
    • פרנויה
    • טראומה
    • הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)
    • התקפי זעם של בני נוער
    • מחלה נפשית והתמכרות לאלכוהול וסמים
    • טיפול חדש לביישנות
    • נוראפינפרין לטיפול בלחץ
  • פסיכוזות
    • הפרעות פסיכוטיות
    • התקף פסיכוטי
    • סכיזופרניה בגיל ההתבגרות
    • סכיזופרניה פרנואידית
  • חרדה
    • הפרעת חרדה חברתית
    • הפרעת חרדה מוכללת
    • תסמינים של חרדה
    • חרדה וסוגי אישיות
    • טיפול בהפרעות חרדה
    • החרדות מהם סובלים בני נוער
    • פחד מחולשה
    • מגיפת חרדה
    • הקשר בין קפאין לחרדה
  • דכאון
    • דיכאון אצל ילדים
    • דיכאון בגיל ההתבגרות
    • דיכאון לאחר לידה
    • דיכאון מג'ורי
    • דיכאון קל
    • דיכאון עמיד
    • תסמיני הדיכאון
    • איך מטפלים בדיכאון?
    • נוגדי דיכאון
    • דיכאון בתקופת החגים
    • התמודדות עם אובדן בן זוג
    • התקף דיכאון
    • אנהדוניה ודיכאון
    • קבלת החלטות בדיכאון
  • ילדים
    • הפרעות נפש אצל ילדים
    • פוסט טראומה בקרב ילדים
    • בעיות רגשיות נפוצות בקרב מתבגרים
    • שיפור הביטחון העצמי של המתבגר
    • אילמות סלקטיבית
    • נרקיסיזם והפרעות נפשיות
    • השפעת דיכאון הורה על הילדים
    • העדר דמות אב
  • מחלות נוירולוגיות
    • דמנציה
    • אלצהיימר
  • בריאות הנפש
  • פסיכולוגיה
    • פסיכולוגיה קלינית
    • פסיכולוג
    • פסיכולוג ילדים
    • טיפול זוגי
    • טיפול משפחתי
    • בניית חוסן נפשי
    • מה צריך לדעת לפני תחילת טיפול?
    • טיפול קוגניטיבי התנהגותי קבוצתי
    • יחסי מטפל-מטופל
    • הימנעות מטיפול פסיכולוגי
    • המוח של אנשים חכמים מחווט בצורה שונה
    • סימן שהגיע הזמן לשינוי
    • סודות שינוי הקול לשיפור הביטחון העצמי
    • איך אני יכול לבטא את עצמי טוב יותר?
    • הצבת יעדים בטיפול
    • מיינדפולנס: כך תשתחררו מהצורך בשליטה
    • טיפול פסיכודינמי
    • גישות פסיכותרפיה
  • פסיכיאטריה
    • הערכה פסיכיאטרית
    • בית חולים פסיכיאטרי
    • פסיכיאטר
    • פסיכיאטר לילדים ולמתבגרים
  • הפרעות נפשיות
    • הפרעות נפשיות בגיל ההתבגרות
    • מאניה דיפרסיה
    • סכיזופרניה
    • פרנויה
    • טראומה
    • הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)
    • התקפי זעם של בני נוער
    • מחלה נפשית והתמכרות לאלכוהול וסמים
    • טיפול חדש לביישנות
    • נוראפינפרין לטיפול בלחץ
  • פסיכוזות
    • הפרעות פסיכוטיות
    • התקף פסיכוטי
    • סכיזופרניה בגיל ההתבגרות
    • סכיזופרניה פרנואידית
  • חרדה
    • הפרעת חרדה חברתית
    • הפרעת חרדה מוכללת
    • תסמינים של חרדה
    • חרדה וסוגי אישיות
    • טיפול בהפרעות חרדה
    • החרדות מהם סובלים בני נוער
    • פחד מחולשה
    • מגיפת חרדה
    • הקשר בין קפאין לחרדה
  • דכאון
    • דיכאון אצל ילדים
    • דיכאון בגיל ההתבגרות
    • דיכאון לאחר לידה
    • דיכאון מג'ורי
    • דיכאון קל
    • דיכאון עמיד
    • תסמיני הדיכאון
    • איך מטפלים בדיכאון?
    • נוגדי דיכאון
    • דיכאון בתקופת החגים
    • התמודדות עם אובדן בן זוג
    • התקף דיכאון
    • אנהדוניה ודיכאון
    • קבלת החלטות בדיכאון
  • ילדים
    • הפרעות נפש אצל ילדים
    • פוסט טראומה בקרב ילדים
    • בעיות רגשיות נפוצות בקרב מתבגרים
    • שיפור הביטחון העצמי של המתבגר
    • אילמות סלקטיבית
    • נרקיסיזם והפרעות נפשיות
    • השפעת דיכאון הורה על הילדים
    • העדר דמות אב
  • מחלות נוירולוגיות
    • דמנציה
    • אלצהיימר

המוח של אנשים חכמים מחווט בצורה שונה

המוח של אנשים חכמים מחווט בצורה אחרתמדענים טוענים שמצאו מתאים בין חיווט טוב במוחם של מספר אנשים בעלי יכולות קוגניטיביות, לבין הצלחתם הכללית בחיים. זהו אחד המחקרים הראשונים שמצא קשר פיזי בין המתרחש במוח לבין אורח החיים הכללי של האדם.

המדענים טוענים שמוחם של אנשים בעלי הישגים גבוהים מחווט באופן שונה מאנשים בעלי יכולות אינטלקטואליות או חברתיות מופחתות.

המדענים מסבירים שניתוח "קישוריות" בין חלקים שונים במוח בקרב מאות אנשים בריאים, מצא מתאים בין האופן המשופר בו מתפקד מוחם של אנשים בעלי יכולות קוגניטיביות טובות, לבין הצלחתם הכללית בחיים.

תפקוד מוחי משופר

החוקרים כילו שיכולות "חיוביות", כגון אוצר מילים טוב, זיכרון, שביעות רצון מהחיים, הכנסה ושנים של חינוך, נקשרו באופן משמעותי לקישוריות גדולה יותר בין אזורי המוח הקשורים לקוגניציה גבוהה יותר. ממצאים אלו מנוגדים לקישוריות מוחית נמוכה באופן משמעותי של אנשים שהשיגו תכונות "שליליות" גבוהות כגון שימוש בסמים, כעס, התנגדות לציות לממונים עליהם ואיכות שינה ירודה.

המדענים, מאוניברסיטת אוקספורד, ניסו לראות כיצד לקשר את מה שראו במוח לכישורים ההתנהגותיים אותם ניתן למדוד בקרב אנשים שונים. בכך הם קיוו להבין את המתרחש במוח. המחקר פורסם בכתב העת Nature Neuroscience.

חקירת המסלולים העצביים של המוח

המדענים היו חלק מפרויקט בעלות של שלושים מיליון דולר, שמומן על ידי המכון הלאומי לבריאות בארצות הברית, על מנת לחקור את המסלולים העצביים של המוח. קונקטומים הושוו באמצעות לקיחת תמונות בזמן אמת של דיאגרמות מעגל החיים, המסדירות את התקשורת של אותות מחלק אחד של המוח לחלק אחר.

הם השוו את "הקשרים" של 461 משתתפים בריאים, שנלקחו על ידי סורקי מוח בזמן אמת, הנקראים הדמיה תפקודית של תהודה מגנטית (fMRI), וניסו לראות אם קיימים מתאמים משמעותיים עם 280 אמצעים התנהגותיים או דמוגרפיים שונים, כגון אוצר מילים לשפה, חינוך ואפילו הכנסה.

תפקוד חלקי המוח המעורבים בקוגניציה

כל סריקות ההדמיה התפקודית של תהודה מגנטית בחנו את הקישוריות, כמות הסימון העצבי, המתרחשת בין כמאתיים אזורים שונים במוח. אחד הבולטים היה הקשר בין חלקי המוח המעורבים בקוגניציה הנקראת רמה גבוהה יותר, כגון שפה ולמידה.

המדענים מסבירים שניתן לחשוב על תהליך זה כעל מפה ממוצעת של האוכלוסייה, המכילה מאתיים אזורים ברחבי המוח, הנבדלים מבחינה תפקודית זה מזה. בהמשך הם התבוננו על האופן בו אזורים אלו מתקשרים זה עם זה, אצל כל משתתף. איכות הנתונים בהדמיה היא חסרת תקדים. לא רק מספר הנושאים שהתקבלו ללמידה היה גדול, אלא הרזולוציה של נתוני ההדמיה הייתה גדולה הרבה יותר בהשוואה לנתונים הגדולים הקודמים.

טבע האינטליגנציה הכללית

היכולת ללמוד את כמות הסימון העצבי בין חלקים שונים במוח, במיוחד החלקים המעורבים בקוגניציה גבוהה כגון למידה וזיכרון, יכולה לסייע למדענים להבין טוב יותר את טבע האינטליגנציה הכללית, הנמדדת כיום באמצעות בדיקות הבוחנות טווח מיומנויות אינטלקטואליות.

המדענים מסבירים שיתכן שמאות מעגלי מוח שונים, המבחנים המשמשים למדידת היכולת הקוגניטיבית, אכן משתמשים במערכות שונות של מעגלים חופפים.

 המטרה: פיתוח תרופות טובות יותר לתפקוד מוחי

הם מקווים שבאמצעות עיון בנתוני הדמיה מוחית ניתן יהיה לקשר קשרים במוח לאמצעים הפרטניים, ולבדוק אילו סוגי בדיקות אכן נדרשות לבחינת התפקוד המוחי לשם פיתוח תרופות טובות יותר לבעיות הקשורות לבריאות המוח.

ניתן גם להשתמש במחקר כדי להבין כיצד להכשיר אנשים לשפר את הקישוריות במוחם ובכך לדחוף אותם יותר מהיכולות הממוצעות, להשגת יותר מטרות שהציבו לעצמם, ולמידת שיטות התנהגות שונה.


תנאי שימוש
כל הזכויות שמורות לבעלי האתר. אין לעשות כל שימוש בתוכן | המידע באתר אינו מהווה או מחליף חוו"ד / יעוץ / שרות רפואי
צור קשר כאן!
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס