כבר בפתיחה, נסייג את דבר הכותרת: חשוב מאוד לדעת ולזכור, כי הגורמים לפיברומיאלגיה אינם ידועים עדיין. כשם שעוד לא נמצאה הבדיקה אשר תזהה באופן מעבדתי את המחלה, וכשם שלא נמצאה תרופה המרפאת את המחלה, ממנה סובלים כ-2% מהאוכלוסיה, החוקרים והרופאים גם לא יודעים מה גורם להתפרצותה.
בכל מקרה, כדי לאבחן את המחלה הכאב צריך להופיע בשני הצדדים של הגוף, וכן גם בחלקו העליון וגם בחלקו התחתון. בנוסף, מדווחים החולים על נקודות כאב- נקודות שונות בגוף אשר לחץ קל עליהם גורם לכאב חד וחזק. בנוסף לכאבים, שעשויים להיות חזקים מאוד ומגבילים בתנועה ובתפקוד, החולים סובלים מעייפות כרונית קשה, כנראה משום שהכאבים מפריעים להם להגיע למצב של שינה עמוקה ושנת חלום.
לחץ נפשי כגורם למחלה
מצבים נפשיים מתבטאים באופן סימפטומטי ברגשות, תחושות ולעיתים גם התנהגויות שונות. אך זהו אינו הביטוי הבלעדי שלהם – ניתן לצפות בשינויים כאלה ואחרים גם ברמה הפיזיולוגית. באופן נוירולוגי, בחלק ממצבי הלחץ הנפשי, וכמובן שגם בהפרעות הנפשיות המאובחנות, ניתן לצפות בשינויים כימים, חשמליים ואחרים המתרחשים במח.
מסר נשלח על ידי קולטני כאב מהרקמה הספציפית אל המח. תפקידו של המח לתת למסרים אלה פרשנות, ולהודיע לנו שמדובר במסר של כאב. כאשר המח קולט אות ומפרש אותו כתחושת כאב- נאמר שכואב לנו. אך יתכן שמסיבות שונות המח נותן את פרשנות הכאב בטעות, כלומר מבלי שבאמת יש פגיעה ברקמות.
מכיוון, שכאמור, גורמים נפשיים מביאים לשינויים בתפקוד של המח, הם עשויים להיות הגורם לכך שהמח יהיה רגיש יותר, עובדה שתתבטא בפיברומיאלגיה. עם זאת, נדגיש שוב כי תיאוריה זו חסרה הוכחות מספקות. שינויים בתפקוד המח יכולים להגרם גם כתוצאה מגורמים שאינם קשורים ללחץ הנפשי.
ואולי זה הפוך?
חשוב להתייחס לכך, שכאשר אדם סובל מכאב כרוני, בחלקים נרחבים מגופו, כאשר הוא עייף ואינו מצליח לישון היטב, וכאשר אף בדיקה ואף רופא לא מצליחים למצוא את הגורם לכאבים שהוא חש- כל אלה הן סיבות טובות להופעת סימפטומים נפשיים מובהקים כמו הפרעות דיכאון וחרדה. לכן, לעיתים קשה להבחין בין הביצה לתרנגולת- יתכן שדווקא הפיברומיאלגיה, שנובעת מגורמים בלתי ידועים, גורמת לשינויים במצב הנפשי, ולא להפך.
