דאגות מרובות הן לאו דווקא סימן להפרעת חרדה. האדם יכול לחוש חרד בשל לוח זמנים תובעני מדי, מחסור בפעילות גופנית או שעות שינה, לחץ בבית או בעבודה ואפילו מכמות מופרזת של קפה. השורה התחתונה היא כי כאשר מנהלים סגנון חיים לחוץ ולא בריא, גוברים הסיכויים לתחושת חרדה בין אם סובלים מהפרעות חרדה ובין אם לאו.
במידה ורמות הלחץ מרקיעות שחקים, יש לחשוב כיצד ניתן להשיב את מהלך החיים בחזרה למצב מאוזן, בריא. במקום העבודה, למשל, ייתכן וידרשו ויתורים מסוימים על תחומי אחריות באמצעות האצלת סמכויות, דחיית פרויקטים וכדומה.
אם ישנה תחושה של ניכור או חוסר תמיכה, כדאי מאוד למצוא אוזן קשבת, מישהו שניתן לסמוך עליו – לעתים קרובות, השיתוף מפחית את עוצמת החרדה.
סיוע מקצועי לטיפול בחרדה
לעתים, התקף החרדה מגיע לרמה כה גבוהה עד כי הוא גורם למצוקה קיצונית המשבשת באופן מוחלט את שגרת היומיום (למשל, לא לעבוד במדינה אחרת, בשל החשש לטוס בגלל פחד גבהים). ברגעים כאלו, חיוני ביותר לפנות לעזרה מקצועית. במידה וחווים תסמיני חרדה פיזיים רבים, כדאי להתחיל את הטיפול באמצעות בדיקה רפואית.
הרופא יוכל לוודא כי התקף החרדה לא נגרם עקב מצב רפואי, כגון בעיה בבלוטת התריס, היפוגליקמיה, או אסטמה. מאחר וישנם תרופות ותוספים מסוימים היכולים לגרום לחרדה, הרופא ככל הנראה יבקש להתעדכן על תרופות מרשם, צמחי מרפא, תרופות מדף וסמים קלים שהמטופל צורך.
במידה ונשלל הגורם הרפואי, הצעד הבא הוא להתייעץ עם פסיכולוג או פסיכיאטר המנוסה בטיפול בהפרעות חרדה, אשר יוכל לקבוע את הגורם ואת סוג הפרעת החרדה ממנו סובל האדם ולרקום תוכנית טיפולית. ניתן למצוא מטפלים מוסמכים בהפרעות חרדה באמצעות רשת האינטרנט, דרך הפניות של הרופא, בתי החולים ומרכזים לבריאות הנפש המפוזרים בארץ.
אפשרויות טיפול בחרדה
הפרעות חרדה מגיבות היטב לטיפול ובדרך כלל בתוך פרק זמן קצר יחסית. גישת הטיפול הספציפית תלויה בסוג הפרעת החרדה וחומרתה, אך באופן כללי, רוב הפרעות החרדה מטופלות באמצעות טיפול התנהגותי, תרופות או שילוב של השניים. מחקר חדש אשר בוצע לאחרונה בתחום גילה מספר טיפולים משלימים ומועילים בחרדה.
טיפול התנהגותי בהפרעות חרדה
טיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול בחשיפה לגורמי החרדות, הינם טיפולים יעילים בהפרעות חרדה, המתמקדים בהתנהגות האדם ולא בבסיס הסוגיות מהעבר או הקונפליקטים הפסיכולוגיים שלו. טיפול התנהגותי בהפרעות חרדה נמשך בדרך כלל בין 5-20 מפגשים שבועיים, בהתאם לחומרת המצב.
- טיפול קוגניטיבי התנהגותי – כפי שהשם מרמז, טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתמקד במחשבות – מכלול התהליכים המנטאליים – בנוסף להתנהגויות. כאשר משתמשים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי לטיפול בהפרעות חרדה, מסייעים למטופל לזהות ולאתגר את דפוסי החשיבה השלילית והאמונות הלא רציונאליות המתדלקים את התקפי החרדה.
- טיפול בחשיפה והצפה – המטופל מתמודד עם הפחדים שלו בסביבה בטוחה ומבוקרת. באמצעות חשיפות חוזרות ונשנות, בין אם בדמיון או במציאות, לאובייקט או למצב הגורם לחרדות, המטופל משיג תחושה חזקה יותר של שליטה והחרדה תפחת באופן הדרגתי.
- טיפול באמצעות בעלי חיים – גישה זו מבוססת על מפגשים ביו מטופל לאיש מקצוע כשהגורם המתווך הוא בעל החיים. גישה זו מהווה כלי טיפולי יעיל המייתר את הצורך בשימוש במילים לשם יצירת קרבה. גישה זו יעילה לטיפול בילדים או מבוגרים שאצלם החרדה אינה מאפשרת תקשורת יעילה.
טיפול תרופתי בהפרעות חרדה
מבחר תרופות, כגון תרופות נוגדי דיכאון (פרוזק, ציפרלקס ועוד) ובנזודיאזפינים, משמשות לטיפול בהפרעות חרדה, אולם הטיפול התרופתי הינו יעיל ביותר כאשר משלבים אותו ביחד עם טיפול התנהגותי. בהשוואה למטופלים הצורכים אך ורק תרופות נגד חרדה, אנשים הסובלים מהפרעות חרדה המקבלים טיפול משולב נהנים מהפחתה משמעותית יותר של התסמינים ובסיכון נמוך יותר להישנות ההתקפים.
עבור סוגים מסוימים של הפרעות חרדה כגון פוביה והפרעת חרדה חברתית, הטיפול התרופתי יידרש באופן זמני בלבד, כגון לפני עלייה למטוס או הופעה מול קהל. עבור סוגים אחרים של הפרעות חרדה, כגון הפרעה טורדנית כפייתית והפרעת חרדה מוכללת, הטיפול התרופתי יידרש למשך זמן רב יותר. בנוסף לכך, טיפול תרופתי יכול לשמש לטווח הקצר על מנת להקל על תסמינים חמורים של התקפי חרדה, כך שניתן יהיה להשתמש בדרכי טיפול אחרות.
טיפולים משלימים להפרעות חרדה
ישנם מספר טיפולים חדשים להתקפי חרדה הנראים מבטיחים כטיפולים משלימים הן לטיפול ההתנהגותי והן לטיפול התרופתי. במקרים של הפרעות חרדה בינוניות, הטיפולים הללו יכולים להעניק הקלה מספקת באופן עצמאי: פעילות גופנית עקבית של לפחות חצי שעה ביום, בין 3-5 פעמים בשבוע; טכניקות רגיעה כגון מדיטציה, נשימה מבוקרת, ויזואליזציה (הדמיה) והרפיה מדורגת של השרירים; ביופידבק – טכניקה לזיהוי החרדות באמצעות השגת מודעות ושליטה בגוף, והיפנוזה בשילוב עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
