הפרעות אכילה הם קבוצה של תנאים המאופיינות על ידי הרגלי אכילה לא נורמליים, שעלולים לערב או חוסר בקליטת מזון או כמות נפרזת של קליטת מזון שנלקחת וגורמת נזק פיזי וריגשי רפואי.
בין הפרעות האכילה השכיחות והידועות: בולמיה נרבוזה ואנורקסיה נרבוזה. הפרעת אכילה מוכרת פחות היא תסמונת פיקה, בה האדם הלוקה בה אוכל כל דבר החל אבנים וחול ועד סיד של קירות. הפרעות אכילה היא מצב שכיח יותר בקרב נשים, אולם גם אצל הגברים גם המצב קיים, וכן נפוץ יחסית בקרב בני נוער בגיל ההתבגרות.
גורמים להפרעות אכילה
הסיבות הישירות שמובילות להפרעות האכילה אינן ידועות, אולם ישנם מספר תנאים ומצבים שעלולים להגדיל את הסיכויים להגיע למצב של הפרעות אכילה. למשל בנות שלהם יש הפרעות קשב וריכוז (ADHD). מחקר אחר קבע שלילדות מאומצות יש סיכוי גדול יותר לפתח בולימיה נרבוזה.
ישנם כמה כיוונים כיום שמנסים להסביר את תופעת הפרעות האכילה:
- הגורם הביולוגי- נעשו הרבה מאוד מחקרים גנטיים שניסו להסביר את את הגורם הישיר למחלה,אולם טרם נמצא גורם ישיר.
- הגורם הביוכימי- ישנם מספר שינויים במערכת הורמנאליות שגורמים לשינויים בכמות הנוירוטרנסמיטוריים המופרשים למערכת העצבים המרכזית ובכך גורמים למספר שינויים. דוגמא לשינויים במערכת הורמונאלית: הפרעות אכילה בזמן הריון
הנוירוטרנסמיטוריים העיקריים והשפעותיהם:
- סרטונין- קיים קשר חזק בין מצב של דיכאון לבין כמות נמוכה של סרטונין. הסרטונין יכול לעצור תהליכים של הפרעות אכילה.
- נוראדרינאלין- נמצא שכמות לא תקינה של חומר כימי זה עלולה להשפיע על תהליכי הפרעות האכילה.
- ליפטין וגרלין- ליפטין הוא הורמון המיוצר על ידי תאי השומן בגוף ותפקידו הוא להשפיע על הרעב על יד יצירת מצב של שובע.גרלין לעומת זאת הוא הורמון שתפקידו לעורר מצב של רעב.
- פגיעות– מחקרים שונים מראים שפגיעות במקומות שונים במוח לדוגמת האונה הקדמית והאונה הטמפורלית,יכולים לגרום לתסמינים פתולוגיים של הפרעות אכילה.
- גידולים- גידולים באזורים שונים במוח ( למשל האונות הפרונטליות והטמפורליות) עלול להוביל לשינויים במוח שיתרמו בסופו של דבר לפיתוח הפרעות אכילה.
סוגי הפרעות אכילה
- אנורקסיה נרבוזה– מאופיינת על ידי סירוב להשיג משקל גוף בריא ותקין עקב פחד אובססיבי מעליית משקל.
תופעות הלוואי של המחלה הזו יכולים לכלול הפסקה של המחזור החודשי,דילול העצם,דילול כיסוי העור. - בולימיה נרבוזה– מאופיינת על ידי חזרות של אכילה כפייתית מלוות על ידי הקאה שנעשת על ידי תרופות או באופן עצמאי.
- סנדרום האכילה בלילה- הסנדרום מאופיין מאנורקסיה המתרחשת בבוקר,הפרזה באכילה בערב, ואינסומניה (הפרעות בשינה).
- אורתונורקסיה נרבוזה– זה הוא מצב של דיאטה " טהורה", אשר מפריעה לחייו של החולה. הדבר הופך לחלק משגרת החיים של החולה אשר דואג כול הזמן לגבי כמות האוכל אשר הוא מכניס לפיו והדבר גורם לו לדאגה נפשית המשפיעה על חייו.
תסמינים וסיבוכים
תסמינים אפשריים שעלולים להופיע במצבים של הפרעות אכילה יכולים להיות: אקנה (פצעי בגרות), עצירות, שלשול, הפסקת המחזור החודשי, איבוד שיניים, ירידה בכמות האשלגן בגוף, בצקות, דילול העצם, כשלון כליות, כמות נמוכה של סידן בגוף, חוסר איזון במלחים בגוף.
טיפול בהפרעות אכילה מתבטא בשלושה שלבים:
אבחון
האבחון הראשוני יעשה על ידי ההיסטוריה הרפואית של המטופל. חשוב לזכור שישנם לא מעט מצבים אשר דומים או אפילו מחכים מצבים של פרעות אכילה. האבחנה הדיאגנוסטית תכלול גם את ההיסטוריה הפסיכו-סוציאלית וגם מספר בדיקות תהודה בעזרת MRI או SPECT ( לאיתור גידולים או פגיעות בתוך המוח).
טיפול
הטיפול יכול לכלול מספר סוגי טיפולים כגון שעמוד השדרה שלהם היא טיפול קוגנטיבי-התנהגותי. סוגי טיפולים שונים כגון: טיפול באומנות,טיפול במוסיקה,טיפול משפחתי,יעוץ תזונתי וטיפול תזונתי נמצאו להיות מועילים ביותר אולם הם תלויים הרבה במטפל ובקשר שלו עם המטופל.
תמיכה
כדי שהמטופל לא יחזור לדפוס ההתנהגות הטיפול התרופתי והפסיכולוגי צריך להיות ארוך טווח. הפרעות אכילה, זוהי הפרעה פסיכולוגית, ועל כן הטיפול בה מחייב איפול בנפש החולה ולא רק בגופו.
