הלוצינציות (Hallucinations) הן הזיות, תחושות או תפיסות המתרחשות במצב ערנות ונראות אמיתיות, אך נוצרות על ידי המוח. אלו הזיות אותן ניתן לראות, לשמוע, להריח להרגיש או לטעם. הן עשויות להיות נעימות או מאיימות, ועשויות להיות קשורות לתחושות, דימויים או אירועים מהעבר, או שהן עשויות להיות קשורות לחוויות.
הלוצינציות נפוצות כוללות שמיעת קולות, חזיון של אובייקטים או אורות, או ראיית אנשים שאינם קיימים, ותחושת "זחילה" על העור. מצב זה שונה מהזיות של שינויים בראיה וחלומות. הלוצינציות קשורות לתהליכי חשיבה והסקת מסקנות. שינויי הראייה מתבטאים בסינוור, ראיית כתמים והבזקי אור, אשר עלולים להיגרם כתוצאה ממצבי עיניים.
הגורמים להלוצינציות
תופעות אלו קשורות עם מספר הפרעות פסיכיאטריות או מצבים רפואיים. הזיות ושמיעת קולות הן נפוצות ביותר. מצבים פסיכיאטריים הקשורים בהלוצינציות כוללים סכיזופרניה, הפרעות אישיות סכיזואידית, דיכאון פסיכוטי והפרעה דו קוטבית. מצבים רפואיים המשפיעים על מערכת העצבים המרכזית, כגון גידולים במוח, הזיות, דמנציה, אפילפסיה, הפרעות תפיסה אחרות ושבץ מוחי, עלולות להיות קשורות להזיות. לעיתים אדם חווה הלוצינציות עם חום גבוה.
שימוש מופרז בתרופות וחומרים מסוימים עלולים לגרום להזיות אלו. גם אלכוהול עלול לגרום להזיות, כאשר השימוש בו מוגזם, או בזמן תהליך גמילה. הלוצינציות עלולות להיות תופעות לוואי של תרופות מסוימות ועלולות להתרחש עם אובדן ראייה או שמיעה. מחסור בשינה או עייפות קשה עלולים אף הם לגרום למצב זה.
תסמינים המתרחשים עם הלוצינציות
הלוצינציות עלולות להתבטא במצבים מסכני חיים ואף חמורים. התסמינים כוללים חוסר יכולת להבדיל בין מצב מדומה לבין המציאות, או שהתופעה מלווה בצבע כחלחל על השפתיים והציפורניים, כאבים או לחץ בחזה, עור קר, לח ודביק או יבש, חום גבוה, בלבול או איבוד ההכרה ולו גם לרגע, הקאות מתמשכות, דופק מואץ, איטי או נעדר, בעיות בדרכי הנשימה כגון נשימה מהירה או איטית, קוצר נשימה או חוסר נשימה, פציעה חמורה, כאבי בטן עזים, תחושת איום, התנהגות שאינה רציונאלית או תחושות אובדנות והתאבדות. יש לקבל טיפול רפואי מיידי אם התסמינים מתמשכים, מחמירים או גורמים לדאגה.
תסמינים אחרים משתנים בהתאם למחלה הבסיסית, ההפרעה או המצב. תסמינים המשפיעים לעיתים קרובות על המוח עשויים להיות כרוכים אף בהשפעה על מערכות אחרות בגוף, וכוללים תסמינים פסיכולוגיים וקוגנטיביים כגון:
- חרדה, עצבנות או אי שקט
- שינויים במצב הרוח, באישיות או בהתנהגות
- בלבול, שכחה או ניתוק מהסביבה והמציאות
- אשליות
- קשיי זיכרון, חשיבה, דיבור, הבנת הנקרא, כתיבה או קריאה
- עוררות או מודעות גבוהים יותר
- דיכאון, נסיגה או מצב רוח של "היי"
- חוסר יציבות במצב הרוח
- שיפוט לקוי
- הפרעות שינה.
הלוצינציות עלולות להתבטא בתסמינים הקשורים למערכות אחרות בגוף וביניהם:
- שינויי תיאבון או משקל
- בעיות בכבד ובלוטות לימפה וטחול מוגדלות
- תסמינים דמויי שפעת כגון חום, עייפות, כאב גרון, כאב ראש, שיעול וכאבים
- שיווי משקל וקואורדינציה פגוים
- רעד שרירים, התכווצויות או התקפים
- בחילות עם או ללא הקאות
- קשיי בליעה
- חולשה.
אבחון הגורמים להלוצינציות
על מנת לאבחן את המצב, הרופא ישאל את המטופל מספר שאלות הקשורות לתסמינים, וכוללות:
- מתי התחילו ההזיות?
- באלו סוגי הזיות מדובר?
- האם המטופל מסוגל לתאר את הזיותיו?
- האם התרחשו אירועים או לחצים שהקדימו את ההזיות?
- האם קיימים תסמינים אחרים?
- האם קיימות בעיות פסיכיאטריות או רפואיות כלשהן?
- אילו תרופות נוטל המטפל?
- האם הוא צורך אלכוהול? באיזו מידה?
- האם הוא משתמש בסמים כלשהם?
דרכי טיפול
חשוב להתייעץ עם הרופא, כך שניתן יהיה לטפל כראוי בהזיות ומחשבות שווא. במקרים קלים, לא ינקט טיפול רפואי, והתופעות תחלופנה מעצמן.
כמו כן, כל מחלה בסיסית כגון מחלת חזה או דלקת בשלפוחית השתן, צריכה להיות מטופלת, שכן הטיפול עשוי לפתור הלוצינציות.
טיפול תרופתי
אם ההזיות או מחשבות השווא אינן גורמות למצוקה, הרופא עשוי להחליט רק לעקוב אחר המצב ולא לטפל באופן מיידי. לעומת זאת, אם התופעות חמורות, סביר להניח כי הרופא ירשום טיפול תרופתי המותאם אישית בהתאם למצבים ומחלות אחרות מהם סובל המטופל, כמו גם בהתאם לתרופות אחרות אותן הוא נוטל בהווה. לעיתים יהיה צורך לשנות את התרופות האחרות או לשנות את המינונים שלהן, על מנת לפתור את המצב.
קלוזאפין היא תרופה טיפוסית שהוכיחה עצמה כיעילה בטיפול בהלוצינציות. היא ניתנת בדרך כלל במינונים של בין שישה לחמישים מ"ג ליום, והמינון חייב להיות מוגבר בהדרגה היות ועייפות עלולה להופיע כתופעת לוואי בקרב אנשים מסוימים. לתרופה זו קיים סיכון מסוים לאגרנולוציטוזיס, תופעות לוואי בתאי דם לבנים, ולכן יש לבצע בדיקות דם באופן קבוע במהלך הטיפול בתרופה זו.
כמו תמיד, יש להתייעץ עם הרופא לגבי התרופות. כל הסיכונים הפוטנציאליים צריכים לקבל התייחסות ולהישקל מול המצוקה ותופעות הלוואי שעלולות להיגרם בשל חוסר טיפול.
