דמנציה , שטיון, הוא שם כולל למספר מחלות שבכולן ישנה פגיעה משמעותית בתפקודים מוחיים כתוצאה ממחלה המביאה לניוון תאים בקליפת המוח. המחלות הללו שכיחות בעיקר בקרב קשישים, כאשר השכיחות עולה עם הגיל עד שלאחר גיל 90 כשליש מהאנשים סובלים מסוג מסוים של דמנציה. 
המחלה הדמנטית השכיחה ביותר היא אלצהיימר, אך קיימות מחלות דמנטיות נוספות וכולן מביאות עמן סבל רב. במרבית המקרים המחלה מתקדמת בהדרגה ועמה חל הידרדרות במצב החולה.
תסמיני דמנציה
- פגיעה בזכרון- בהתחלה הפרעה קוגניטיבית קלה בזכרון לטווח קצר, שיכחת שמות של אנשים או חפצים ובלבול לגבי פעולות פשוטות, ובהמשך פגיעה נרחבת גם בזכרונות מוקדמים.
- קושי בהתמצאות מרחבית, גם בסביבה המוכרת ואפילו בתוך הבית.
- פגיעה ביכולת המילולית- שכחה של מלים, שימוש במלים שלא במשמעותן. לרוב נשמרת יכולת ההבעה הלא מילולית (שפת גוף, הבעות פנים).
- קושי בהבנה
- קשיי תפקוד גם בפעולות יומיומיות.
- שינויים אישיותיים- שינויים בולטים בהתנהגות, למשל אפתיה, תוקפנות או דכאון שאינם אופייניים לאותו אדם.
- קושי בשיפוט ובקבלת החלטות- ביצוע פעולות לא אחראיות או לא מותאמות למצב.
- שינויים רגשיים- מצבי רוח מתחלפים ללא סיבה נראית לעין.
חלק מהתסמינים הדמנטיים מופיעים בצורה מתונה גם אצל אנשים קשישים שאינם חולים, כמו פגיעה בזכרון וביכולת החשיבה. ההבדל הוא שאצל אנשים בריאים אין פגיעה דרסטית בתפקוד כמו אצל חולי דמנציה. בכל מקרה של חשש לדמנציה כדאי לגשת לאבחון.
מחלות דמנטיות
אלצהיימר- מחלה ניוונית קשה ונפוצה, במהלכה מתים תאים רבים בחלקים נרחבים של המוח. המחלה מביאה לפגיעה בתפקודי שפה וחשיבה, קשיי התמצאות וזיהוי ובהמשך גם לקשיי הליכה ואכילה ולחוסר שליטה בצרכים שמצריכים עזרה סיעודית. ישנם גורמים רבים למחלה, ביניהם גורמים גנטיים, פיזיולוגיים וסביבתיים.
דמנציה עם גופיפי לואי- גופיפי לואי הם מבנים חלבוניים הנוצרים בתוך תאי העצב במוח ומביאים לניוונם. דמנציה זו מאופיינת בהפרעה בתנועתיות, למשל רעידות, קשיחות שרירים והאטת התנועה. פעמים רבות בדמנציה זו החולים סובלים מהזיות.
NPH – תסמונת NPH, הינה תסמונת אשר במהלכה חל שינוי במוח, עקב התרחבות של חדרי המוח אשר מתמלאים בנוזל. עודף הנוזל הקיים בנוזל חוט השדרה, גורם להרחבה פתולוגית של חדרי המוח ועקב כך, נגרם לחץ על אזורים שונים במוח, אשר גורמים לתסמינים הדומים מאוד לתסמינים של מחלת האלצהיימר.
דמנציה וסקולרית- דמנציה הנגרמת בעקבות פגיעה בכלי הדם המובילים דם אל המוח, מה שמביא לתקלה באספקת החמצן שבעקבותיה מתים תאי מוח. דמנציה זו מתרחשת עקב שבץ או עקב ריבוי של ארועים מוחיים קטנים ("דמנציה מרובת אוטמית"). בדמנציה זו נשמרת לרוב ההבנה של המצב והיא מלווה בדכאון ובשינויים רגשיים.
מחלות דמנטיות נוספות:
- מחלת הנטינגטון
- הידרוצפלוס
- מחלת פיקס: נזק לאונה הקדמית של המוח.
- איידס
- קרויצפלד- יעקב (הפרה המשוגעת) : מחלה ניוונית שמתקיפה את רקמות המוח.
- הרעלת אלכולהול
- שימוש בסמים
- פציעות ראש חמורות
אבחון וטיפול בדמנציה
בדרך כלל אדם הסובל מדמנציה לא ייגש לאבחון על דעת עצמו ולכן ישנה חשיבות לכך שבני המשפחה יפנו אותו לאבחון באם הם מבחינים בשינויים התנהגותיים או קוגנטיביים. אבחון דמנציה נעשה על ידי פסיכיאטר או פסיכוגריאטר באמצעות שאלונים ומבחנים פסיכולוגיים ותפקודיים. הרופא יאבחן את סוג הדמנציה והשלב במחלה שבו נמצא אותו אדם ויטפל בהתאם לכך.
טיפול במחלות דמנטיות הנגרמות כתוצאה ממחלה, שימוש בסמים, חסרים תזונתיים או פגיעת ראש ניתנות לטיפול באמצעות טיפול במקור המחלה. לפעמים הרופא יפנה לגורמי טיפול אחרים כגון נוירולוגים, פסיכולוגים, תזונאים ועוד.
המחלות הדמנטיות הניווניות, למשל אלצהיימר, אינן ניתנות לריפוי, אך ניתן להשהות את התקדמות המחלה באמצעות טיפול תרופתי. טיפולים נוספים שניתנים: טיפול שיקומי- ריפוי בעיסוק (כמו טיפול בסנוזלן), פיזיותרפיה, טיפולים רגשיים, תרופות פסיכואקטיביות וכן קלינאי תקשורת. טיפולים אלה מסייעים לשיקום היכולות הקוגנטיביות והגופניות ומשפרים את הסימפטומים השונים של המחלה.
