דיכאון הינה מחלה על ציר I של מדריך הפרעות הנפש האמריקאי (DSM-IV), המסווגת כהפרעת מצב רוח. הפרעת דיכאון נחשבת למחלה נפוצה יחסית בעולם המערבי, בעיקר בקרב נשים. "דיכאון עמיד" הינו מונח המתייחס לאפשרות ההחלמה מן הדיכאון, כאשר במצב זה הדיכאון עמיד בפני הטיפולים האפשריים.
סימפטומים של דיכאון
בתחום הפיזי, מתאפיינים אנשים עם דיכאון בהפרעות שינה והפרעות אכילה. מעגלי השינה משתבשים, והחולים סובלים פעמים רבות מנדודי שינה, קושי להירדם ויקיצות מרובות במשך הלילה. מצב זה גורם לעייפות כרונית ולתחושת היעדר אנרגיה – תסמיני ם האופיניים לסוג דיכאון אטיפי.
כדי לאבחן דיכאון, על איש המקצוע להבחין בפגיעה משמעותית ביכולת התפקוד וההסתגלות של החולה. בדרך כלל פגיעה זו מתבטאת בכך שלחולה אין אנרגיה ואין רצון, לעשות שום דבר, והם נמנעים גם מפעילויות שבעבר היו גורמות להם להנאה.
טיפול בדיכאון
דיכאון עמיד
הצלחה של טיפול בדיכאון היא עניין יחסי. חלק מהמטופלים מצליחים להגיע לרמה תפקודית סבירה, ולהצליח ליהנות מסיטואציות שונות בחיים. הצלחה מלאה היא כאשר נעלמים כל הסימפטומים של הדיכאון. מצב זה נקרא רמסיה מלאה, והוא כמובן התוצאה הרצויה בכל טיפול.
טיפול אגרסיבי בדיכאון עמיד
מרבית הפסיכיאטרים לוקחים בחשבון את הסכנה שבדיכאון עמיד, ומגבירים את האינטנסיביות של הטיפול בדיכאון על מנת למנוע מצב של התדרדרות לדיכאון כרוני. כאשר המטופלים אינם מגיבים לתרופה מסוימת, נעשה ניסיון בתרופה אחרת מאותה משפחה או ממשפחה שונה.
גם ההתערבות הפסיכותרפויתית יכולה להתגבר כאשר נראה שהדיכאון אינו מגיב למאמצי המטפל והמטופל. ראשית, חשוב לבחון את סוג ההתערבות הטיפולית והתאמתה למטופל הספציפי. כמו כן, יש לבחון האם נוצר קשר טיפולי מיטיב ומועיל בין המטפל למטופל- לעיתים כדאי פשוט להחליף מטפל.
כאשר המטפל והשיטה מתאימים, ישנה אפשרות לתגבר את תדירות המפגשים על מנת להפוך את ההתערבות לאינטנסיבית יותר. כאמור, במקרים קיצוניים, מומלץ לאשפז את החולים בבית חולים פסיכיאטרי על מנת לאפשר מעקב והתערבויות (תרופתיות ופסיכיאטריות) רציפות ואינטנסיביות. קראו עוד: דיכאון בתקופת החגים