דיכאון בגיל ההתבגרות אינו מתבטא רק במצב רוח רע ומידי פעם מלנכוליה. זוהי בעיה רצינית המשפיעה על כל היבטי החיים של בני נוער.
קיימות סברות מוטעות רבות לגבי דיכאון בגיל ההתבגרות. כן. שנים אלו עשויות להיות קשות, אך רוב בני העור מאזנים את החרדה באמצעות חברויות טובות, הצלחה בלימודים או בפעילויות בחוץ, ופיתוח תחושה עצמית חזקה.
תסמיני וסימני דיכאון בגיל ההתבגרות
בני נוער מתמודדים עם שורת לחצים, החל משינויי גיל ההתבגרות, ועד לשאלות אודות מי הם ומה הם מבחינה פנימית. המעבר הטבעי מילד לבוגר, עלול אף להתבטא בסכסוך עם ההורים, ככל שבני נוער מתחילים לעמוד על עצמאותם.
הסימנים והתסמינים כוללים:
- עצבות או חוסר תקווה
- עצבנות, כעס או עוינות
- נטייה לבכי, או בכי תדיר
- נסיגה מחברים ובני משפחה
- אובדן עניין בפעילויות
- שינויים בהרגלי האכילה והשינה
- חוסר שקט
- תחושות חוסר ערך ואשמה
- דימוי עצמי נמוך
- חוסר התלהבות ומוטיבציה
- עייפות או חוסר אנרגיה
- קשיי ריכוז
- מחשבות על מוות או התאבדות.
על ההורים להבחין כמה זמן התסמינים נוכחים, עד כמה הם חמורים, ובאיזה אופן שונה פועלים בני הנוער בהשוואה לפעילות הרגילה שלהם. בעוד שמספר 'כאבי גדילה' מגיעים עם אתגרי ההתבגרות, שינויים דרמטיים לטווח הארוך באישיות, מצב רוח נוגה או התנהגות פרועה הם דגלים אדומים המצביעים על בעיה עמוקה יותר.
קבלת אבחון לדיכאון בגיל ההתבגרות
יש להתייעץ באופן מיידי עם רופא המשפחה לאבחון בדיכאון, ולהיות מוכן לתת לו מידע פרטני על תסמיני הדיכאון של בן העשרה, כולל כמה זמן נמשכים התסמינים בהווה, עד כמה הם משפיעים על חיי היומיום של הילד, וכל הדפוסים בהם הבחינו ההורים.
מומחה לדיכאון
אם לא קיימות בעיות בריאות שגורמות לדיכאון בגיל ההתבגרות, הרופא יפנה את הנער או הנערה לפסיכולוג או פסיכיאטר המתמחה בטיפול בילדים ומתבגרים. דיכאון בקרב בני נוער עלול להיות מסובך, במיוחד כאשר מדובר באפשרויות טיפול, כגון תרופות. טיפול פסיכותרפי והדרכה למתבגר הם האפשרות הטובה ביותר.
בני נוער תלויים בהוריהם ליבצוע החלטות רבות בנוגע לבריאותם, והם יקשיבו למה שההורים והרופא אומרים. לא קיים מטפל אחד שמחולל ניסים, ולא קיים טיפול אחד שעובד עבור כולם. טיפול פסיכותרפי נועד להקל על מצבו של הילד, לספק לו אוזן קשבת, לאפשר לו לפרוק את מעמסת ליבו ולהציע אלטרנטיבות חלופיות ליציאה מהמשבר, תוך הצגת דרכים חדשות להתבונן על המצב.