הפרעות נפשיות הן הפרעות בתפקוד המוח. יש להן סיבות רבות והן נובעות מיחסי גומלין מורכבים בין הגנים של האדם לבין סביבתו. הפרעה נפשית אינה בחירה או כישלון מוסרי, וההפרעות מתרחשות בשיעורים זהים ברחבי העולם, בכל תרבות, ובכל הקבוצות החברתיות.
הסטטיסטיקה המדהימה קובעת שאחד מתוך חמישה מתבגרים סובל מהפרעה נפשית. כלומר, מדובר בעשרים אחוזים מהאוכלוסייה. בדומה למבוגרים, מתבגרים משתנים באופיים ובהתנהגותם. חלקם ביישנים ומאופקים, אחרים חברתיים וצוהלים, חלקם שיטתיים וזהירים, ואחרים אימפולסיביים ורשלנים.
אם מתבגר מתנהל בצורה אופיינית לגילו או שהוא מאובחן עם ליקוי התנהגותי ומצוקה הקשורה לתסמיני הפרעות נפשיות, עליו לקבל את הטיפול המתאים.
הבנת הפרעות נפשיות בגיל ההתבגרות
קיימת חפיפה משמעותית בין תסמיני הפרעות נפשיות רבות, לבין התנהגויות מאתגרות ורגשות רגילים של מתבגרים. לכן, קיימות שיטות טיפול רבות להתמודדות עם בעיות אלו. בנוסף, טיפול מתאים להתנהגות בעייתית של מתבגר, מפחית את הסיכון לפתח הפרעה נפשית מלאה.
טיפול יעיל להפרעות מסוימות, למשל חרדה בגיל ההתבגרות, עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות הפרעות במצב רוח בשלב מאוחר יותר בחיים.
ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר בגיל ההתבגרות מתחלקות לקטגוריות הכוללות הפרעות חרדה; הפרעות במצב הרוח; להפרעות התנהגות משבשות, למשל קשב וריכוז או היפראקטיביות; וסכיזופרניה והפרעות קשורות, למרות שאלו הרבה פחות נפוצות.
יחד עם זאת, לעיתים קרובות מתבגרים חווים תסמינים ובעיות נפשיות החוצים את גבולות האבחון. לדוגמא, 25% מהילדים המאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז סובלים אף מהפרעות חרדה, ו-25% מהם עומדים בקריטריונים של הפרעות מצב רוח.
מהם הסימפטומים להפרעות הנפשיות?
תסמיני הפרעות נפשיות בקרב בני נוער עשויים לכלול:
- תחושות תכופות של כעס או דאגה מוגברים.
- חוסר יכולת לישון או לאכול.
- חוסר יכולת ליהנות מפעילויות מהנות.
- בידוד עצמי והימנעות ממגעים חברתיים.
- אבל הנמשך זמן רב לאחר אובדן או מוות של אדם קרוב.
- שימוש באלכוהול או סמים או עישון בגיל צעיר מדי.
- פעילות גופנית, דיאטות או בולמוסי אכילה אובססיביים.
- גרימת כאב לאחרים.
- הרס רכוש.
- אנרגיה נמוכה.
- חוסר יכולת לשלוט ברגשות.
- מחשבות אובדניות.
- פגיעה עצמית כגון חיתוך או צריבת עור.
- אמונה שדעתו נשלטת או יצאה מכלל שליטה.
- שמיעת קולות.
בעיות נפשיות בגיל ההתבגרות ניתנות לטיפול
הילד יכול לפנות ליועצת בית הספר, אם הוא חווה מצוקה ואינו מעוניין לערב את בני משפחתו. אם בני המשפחה ערים לתסמינים, עליהם להתייעץ עם פסיכולוג או פסיכיאטר, ולעודד את המתבגר לקבל את הטיפול הדרוש.
טיפול פסיכולוגי
תוכנית הטיפול למתבגרים כוללת טיפול אישי, קבוצתי ומשפחתי, במגוון שיטות פסיכותרפיה כולל טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) וטיפול התנהגותי דיאלקטי (DBT). טיפולים אלו מסייעים למתבגר להימנע מדפוסי חשיבה שליליים, והוא לומד כיצד לשנות התנהגויות שאינן בריאות.
מעורבות המשפחה היא בעלת חשיבות עליונה להחלמת המתבגר. טיפול משפחתי מעניק למתבגר הזדמנות לריפוי, חיזוק מערכות יחסים ולמידת שיטות חיוביות לתקשר.
ריפוי בעיסוק
מלמד את המתבגר להתגבר על תסמיניו ולעצור התנהגויות הרסניות. טיפול זה מאפשר לו לשפר את מצבו על בסיס יומי באמצעות עבודה על תקשורת בינאישית, קבלת החלטות ומיומנויות ניהול זמן. בהתאם לצרכים הפרטניים של המתבגר, הטיפול עשוי לשלב תוכניות ניקוי רעלים; אימון לכישורי חיים; וטיפול לאבחנות הפרעות נפשיות כפולות.
הורים למתבגרים עם הפרעות נפשיות עשויים להיות מתוסכלים, מבולבלים או חסרי תקווה. אך רק בגלל שהמתבגר נאבק עם הפרעות אלו אין פירוש הדבר שההורים נכשלו. בקשת סיוע למתבגר היא ההורות הטובה ביותר. עם הטיפול המתאים, המתבגר יכול לשפר את מצבו ולממש את מלוא יכולותיו.
