הספרות הפסיכיאטרית קובעת שסכיזופרניה פרנואידית היא מחלה נפשית חמורה בקטגוריית הפסיכוזה. מאפייני המחלה כוללים סימפטומים כגון דלוזיות והלוצינציות, המתבטאים בעיוות המציאות.
במחלה זו, התסמינים העיקריים הם אמונת המטופל שרודפים אחריו, בשילוב עם תסמיני שמיעת קולות או מחשבות וגירויים אחרים שאינם קיימים במציאות.
סכיזופרניה פרנואידית יכולה להיות חמורה ביותר, ולהוביל את המטופל למצבים קיצוניים ואף מסוכנים או מסכנים את הסביבה. לעומת זאת, היא יכולה להיות יחסית קלה ומלווה בתחושות קשות, התנהגות לא ברורה, דיבור פגוע, אך תפקוד יחסי סביר. חשוב להבין כי כל מקרה לגופו, כאשר למרות הדמיון הכללי – כל מטופל והמקרה הספציפי שלו הם ייחודיים ושונים ממקרים אחרים.
אבחון סכיזופרניה פרנואידית
קיימות גישות שונות לאבחון סכיזופרניה פרנואידית, אך בראש ובראשונה יש להבין שרק פסיכיאטר מוסמך רשאי לבצע אבחון.
מבחינה ביולוגית
- קיימת התייחסות לגורמי תורשה, אשר נראים משמעותיים מאוד באשר לסיכוי לרשת את המחלה. כמו כן, ייתכן וישנו קשר לעודפי דופמין במוח, שייתכן שהם האחראים לדלוזיות ולהלוצינציות.
- נמצאו גם נוירוטרנסמיטרים נוספים בעלי השפעה אפשרית, כגון מחסור בנוראפינפארין, או רמות גבוהות של סרוטונין. יחד עם זאת, עדיין לא הושגה ודאות מלאה באשר לזווית הביולוגית והשפעתה על המחלה או חלקים ממנה.
מבחינה פסיכואנליטית
- בגישת של פרויד ולאקאן, הפסיכוזה אינה מאובחנת חד-משמעית כמחלה, אלא כמבנה נפשי הלוקה בחוסר-גבולות. במצבים אלו, ישנו עודף התענגות אשר אינו נחתך תחת גבול זה או אחר. כך למשל, מחשבות, אשר כל אדם אולי שומע בראשו, במקרה זה מקבלות ממד ממשי של קולות זרים.
- ללא גבול, אין גורם מאחד אשר יסמן את הקול הפרנואידי במבנה הנפש כמחשבה של המטופל. על כן מדובר במבנה נפש מעורער, לא יציב, אשר זקוק להבניית-עזר בכדי לייצבו.
- מבחינה פסיכוסוציאלית – ייתכן וגורמים סביבתיים משפיעים על התפתחות סכיזופרניה פרנואידית. ההשפעות עשויות להתבטא בקשרים חברתיים, השפעת הורים, חוסר בתמיכה, סביבה קרובה לא יציבה, או טראומה.
אבחון סכיזופרניה פרנואידית אינו בהכרח מעיד את האפשרות לאבחן את מקורותיה. עם זאת, במקרים רבים יהיו מעורבים גורמים רפואיים על מנת לנסות ולזהות גורמים ביולוגיים אפשריים. בעזרת זאת, ניתן לאפשר במקרים קשים מתן טיפול תרופתי.
אומנם מתן תרופות לא יפתור את הבעיה לחלוטין, אך ייתכן וכך יתאפשר להתחיל או לכונן מסגרת טיפולית יציבה יותר, דבר אשר לא תמיד אפשרי אחרת.
המסגרת הטיפולית במקרים של סכיזופרניה פרנואידית
תחילה חשוב להבין כי תלוי בחומרת המקרה, וכאשר ישנו חשש לסכנה מידית למטופל או לסביבה תתכן גם אפשרות של אשפוז. עם זאת, לרוב אלו הם מקרי קצה בלבד, ונהוג כיום שלא לאשפז ללא הסכמת המטופל אלא אם מדובר באמת במצבים חמורים ביותר. בנוסף, למרות שאשפוז פסיכיאטרי יעיל למחלות נפשיות חמורות, הוא אינו נחשב לאפשרות הטיפול המומלצת, ולכן מומלץ לקיים טיפול פסיכולוגי יציב הניתן בתוך שגרת חיים נורמטיבית.
אך גם במצב בו המטופל יחסית פעיל, לסכיזופרניה פרנואידית יש נטייה להתפתח ולהחמיר אם היא איננה מטופלת באופן מסודר. בין אם נלקחות תרופות או לא, מומלץ לפנות לגורם מקצועי ברפואת הנפש על מנת לקבל טיפול נפשי ממוקד. כגון בפסיכיאטר או פסיכולוג מיומנים בטיפול במקרי פסיכוזה. טיפול כזה אינו פשוט, ויכול להיות מורכב ביותר. עם זאת, חשוב לא להזניח ולפנות לגורם מקצועי בהקדם האפשרי.
מהלך הטיפול כולל התמודדות נפשית עם הסיטואציה הנוכחית, מקור התסמינים ומאפייניהם, עבודה עם התסמינים ובניית חוסן נפשי. במקרים רבים הטיפול נמשך לטווח הארוך. על מנת להניע משהו במבנה הנפש, יש צורך בעבודה ממוקדת אשר מלווה במקרים אלו בלא מעט התנגדויות. אך פעמים רבות זו הדרך להגיע לכדי יציבות, ולמצוא פתרון אישי מדויק לסיטואציה נפשית עדינה ושברירית.
