המיתולוגיה היוונית מספרת על בחור יפה תואר בשם נרקיס (או נרקיסוס), אשר נהג להתרברב ביופיו בפני כולם. בגלל יהירותו, הענישו אותו האלים וגרמו לו להתאהב עד כלות בדמותו הנשקפת במי האגם. נרקיס הביט בדמותו ולא יכול היה לעזוב אותה לרגע, ולכן בסופו של דבר גווע ברעב אל מול האגם.
על שמו של נרקיס מהמיתולוגיה, נקראה הפרעת האישות הנרקיסיסטית, על מנת לתאר אנשים בעלי ערך עצמי מנופח באופן פתלוגי.
הפרעות האישיות מהוות את הציר השני של ההפרעות במדריך הפסיכיאטרי האמריקאי (DSM), והן כוללות דפוסים פתלוגיים של התפתחות האישיות עצמה (בניגוד למחלות שעשויות להשפיע על האישיות). על ציר זה נמנות ההפרעות הבאות: הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות היסטריונית ועוד.
מאפיינים של הפרעת אישיות נרקיסיסטית
בראש ובראשונה, מתאפיינים בעלי הפרעת האישיות הנרקיסיסטית בערך עצמי רב, גרנדיוזי ומנופח. הם מעריכים את עצמם ואת פועלם או הישגיהם יתר על המידה, ומצפים מהסביבה להכיר בעליונותם (גם כאשר היא רק דמיונית). הם עסוקים כל הזמן בפנטזיות לגבי כמה הם חזקים, חכמים, מוצלחים ומושלמים בכל מעשיהם.
מכיוון שהם חושבים שהם כל כך מוצלחים, הם בטוחים שרק אנשים מוצלחים ומיוחדים כמוהם יוכלו להבין אותם, ולהיות ראויים לתשומת ליבם (מה שגורם פעמים רבות לבדידות, משום שבפנטזיה אין אף אחד שמגיע לקרסוליהם).
הם חסרי אמפתיה לאחרים "הנחותים" מהם ומצפים מכולם להעריץ אותם בלי סוף, ולשרת אותם תוך מתן זכויות יתר הנובעות מעליונותם. הם מרשים לעצמם לפגוע באחרים ולדרוך עליהם כדי לקדם את מטרותיהם האישיות. התנהגותם נוטה להיות יהירה ושחצנית, והם בטוחים שבעצם כולם פשוט מקנאים בהם.
יש לציין, שכמעט כל אחד מאיתנו מפגין חלק מההתנהגויות הנ"ל בסיטוצאיות שונות, וכולנו זקוקים לפידבקים חיוביים מן הסביבה, אך אצל בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית התנהגויות אלה נעשות כל הזמן, באופן קיצוני, ללא יכולת לבחון את התאמתם למציאות.
לכן, הפרעת האישיות הזו גורמת לאנשים להתרחק מהאדם הנרקיסיסט. פעמים רבות הנרקיסיסטים מוצאים את עצמם בודדים. למעשה, ההערכה העצמית המנופחת היא שברירית מאוד, וכאשר היא לא מקבלת את המשובים הבלתי פוסקים לו זקוק הפרט, הוא עשוי לחוות דיכאון קשה.
גורמים להפרעה
כאמור, בדרך כלל הערך העצמי הגרנדיוזי בא לכסות על דימוי עצמי נמוך ותחושת חוסר ערך. ילדים צעירים זקוקים כצורך התפתחותי בהערכה והערצה של הוריהם. כאשר ההורים ביקורתיים מאוד (או נרקיסיסטים בעצמם), והילד אינו מקבל את ההערכה וההתלהבות הדרושה לו על מנת להתגבר על תחושת חוסר הערך הבסיסית עימה אנו נולדים, הוא עשוי לפתח הפרעת אישיות נרקיסיסטית.
לחלופין, לעיתים דווקא הורים מתירניים מידי, מפנקים ומטפחים, אשר אינם נותנים לילדם להתמודד עם העולם האמיתי ועם ההכרה שהוא אינו מושלם, עשויים לייצר את הפרעת האישיות. כמובן שהגורמים המלאים להפרעה אינם ידועים, וגם ילדים שלא חוו אף אחד מדפוסי ההורות הנ"ל עשויים לפתח את הפרעת האישיות, ולהפך.
טיפול
בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית מגיעים בדרך כלל לטיפול כאשר תחושת הערך העצמי שלהם מתערערת בעקבות משבר כלשהו. הטיפול בהפרעות אישיות תמיד קשה ומוגבל, ובהפרעה נרקיסיסטית קשה עוד יותר מכיוון שהמטופלים מתקשים להקשיב למישהו אחר.
די קשה ליצור עמם קשר טיפולי לטווח רחוק, אך כאשר נוצר קשר כזה, טיפול יכול להיות מועיל ביותר. מטרות הטיפול הינן לפתח את יכולתו של הפרט לחוש אמפתיה לאחרים ולשפר את מיומניותיו החברתיות (דבר שלמעשה יגרום לערך עצמי אמיתי, המבוסס על מציאות ולא על פנטזיה, לצמוח).
לעיתים יש צורך גם לעשות שימוש בטיפול תרופתי, בעיקר בתרופות נוגדי דיכאון, שהיא המחלה הנלווית הנפוצה ביותר בקרב בעלי אישיות נרקיסיסיטית.
