נוירופסיכולוגיה

בחקר התנהגות האדם, עולה חדשות לבקרים השאלה הפילוסופית במידת מה, מהי הנפש. למרות שברוב מטבעות הלשון מיוחסת הנפש ללב ("שיברון לב", "כאב לב", "יין משמח לבב אנוש" וכו'), בעצם כבר ידוע שהתהליכים ההתנהגותיים והרגשיים (למעשה, כל התהליכים המאפיינים את המין האנושי), מתרחשים במח.

אך האם ניתן לומר שכל הפסיכולוגיה שלנו היא למעשה תהליכים חשמליים ואחרים במח? האם יש משהו מעבר לכך? כאשר בוחנים מחלות נפש, למשל, ניתן בחלק מהמקרים למצוא עדויות לתהליכים מוחיים שונים (למשל בסכיזופרניה, קיימת תת פעילות דופמינרגית במח).

אך ממצאים אלה אינם מסבירים את כל תופעות המחלה. האם לא מצאנו את כל הגורמים הפיזיולוגים, או שה"נפש" היא יותר מזה?

בנקודת התפר בין הבנת הנפש להבנת המח, התפתח תחום חדש יחסית בפסיכולוגיה– הנוירופסיכולוגיה. זהו תחום מחקרי ברובו, שתפקידו להבין את הקשר בין מבנה המח ותפקודו, לבין תהליכים פסיכולוגים שונים.

נוירופסיכולוג

כיום, רוב הנוירופסיכולוגים עוסקים במחקר. הנוירופסיכולוגיה היא למעשה שילוב של תחומים שונים הקשורים להתנהגות, קוגניציה ומוח. הנוירופסיכולוג עוסק בחקר המוח והעצבים ובחקר של מחלות נפש והתנהגויות מנקודת מבט נוירולוגית (בדומה לפסיכיאטריה).

יחד עם זאת, ככל שהתחום מתפתח, נוספים עיסוקים יישומיים בהם עוסקים נוירופסיכולוגים. ישנם נוירפסיכולוגים אשר עוסקים באבחון, בטיפול ובשיקום של חולים הסובלים מפגיעות נוירולוגיות בעלות השלכות מרחיקות לכת על תפקודם הפסיכולוגי.

למעשה, הנוירופסיכולוג מסתכל באופן מקיף יותר על החולה, משום שהוא רואה גם את ההיבטים הרפואיים-פיזיולוגים של הפגיעה, וגם את ההיבטים התפקודיים והנפשיים של אותה פגיעה. נוירופסיכולוגים מרבים לטפל באנשים הסובלים מפגיעות המשפיעות על המוח כמו נפגעי ראש, חולי אלצהיימר, חולי אפילפסיה וכד'.

תחום נוסף בו עוסקים נוירופסיכולוגים קליניים הוא תחום האבחון. בבתי חולים ומרפאות נמצאים נוירופסיכולוגים שתפקידם לתת הערכה לגבי התפקוד הקוגניטיבי של הפונים. האבחון נערך בדרך כלל בקרב ילדים שמעוררים חשד לבעיות תפקודיות (בעיקר בבית הספר, כגון ליקויי למידה חמורים או הפרעות קשב וריכוז) בעקבות פגיעה אורגנית כלשהי, ובקרב קשישים שעולה חשד שמתפתחת אצלם מחלה דמנטית כלשהי (למשל אלצהיימר).

אבחון נוירופסיכולוגי כולל הערכה של תפקודי קשב וריכוז, יכולת תפיסה ועיבוד מידע חושי, תפקודי שפה, תפקודי למידה וזיכרון, יכולת לארגון ולתכנון ויכולת לקבלת החלטות ולפתרון בעיות. אבחון זה נותן למטפלים מושג לגבי הליקויים הקוגניטיביים, הקשר שלהם ליכולות התפקוד ולמצבו הרגשי של הפונה.

טיפול נוירופסיכולוגי

מכיוון שהנוירופסיכולוגיה היא שילוב של תחומים, גם הכלים הטיפוליים הנמצאים בארגז הכלים של הנוירופסיכולוג הם מגוונים ורחבים. חלקם מקורם בתחומים הנוירולוגים וחלקם מקורם בפסיכולוגיה. ההתייחסות לבעיות הרגשיות וההתנהגויות נבחן דרך המשקפיים הנוירולוגיות, ללא התעלמות מכך שנפשו של החולה מורכבת יותר, ולא הכל קשור לפגיעה הנוירולוגית. הנוירופסיכולוג עושה שימוש בטכניקות של אימון חשיבה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי ומציאת כלי התמודדות עם דרישות היומיום.

לימודי נוירופסיכולוגיה

נוירופסיכולוגיה נלמדת כיום במגמות הייעודיות במסגרת תואר שני בפסיכולוגיה. בנוסף ללימודים קליניים (הכוללים פסיכולוגיה של הפרעות הנפש, אבחון, פסיכותרפיה ועוד), מוכשרים התלמידים גם בפיזיולוגיה של המוח, אנטומיה, כימיה ופתולוגיה של המח. נוירופסיכולוגים יישומיים שמים דגש מיוחד על התחומים הקליניים, ואילו נוירופסיכולוגים מחקריים מתמקדים בדרך כלל באחד התחומים הנוירולוגיים.

מעניין לציין, שמכיוון שהנוירופסיכולוגיה היא תחום ביניים, בין הרפואה לפסיכולוגיה, עדיין אין חוק בישראל אשר מסדיר את הרשיון לעסוק בתחום (בעיקר במובן היישומי שלו). כיום הנוירופסיכולוגיה אינה מוגדרת כענף של הפסיכולוגיה בחוק הפסיכולוגים, וכמובן שהעוסקים גם אינם מוכרים כרופאים (משום שלא למדו רפואה).

ראו גם:
ויטמין D ומחלות נפשיות

סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום