חיי מין עם נטילת תרופות נוגדות דיכאון

דיכאון הוא אחת מההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר בעולם המערבי.חיי מין עם נטילת תרופות נוגדות דיכאון דיכאון מאופיין בתחושות קשות של עצבות ודספוריה, הגורמים לפרט תחושה של חוסר ערך, וחוסר יכולת ליהנות משום דבר. אנשים הסובלים מדיכאון קליני מג'ורי, מוצאים את עצמם נטולי אנרגיה לחלוטין, אין להם חשק ורצון לעשות שום דבר, הם נמנעים מלהיות בחברה ולעשות דברים, אפילו כאלה שפעם היו מביאים להם סיפוק ואושר.

הדיכאון עשוי להשפיע על השינה של החולה- כך שהם ישנים המון, או שאינם מצליחים לישון כלל, לא נרדמים ומרבים להתעורר. כמו כן, משפיע הדיכאון על התיאבון (גם כאן- חלק מהחולים אוכלים ללא הפסקה, חלקם לא מרגישים רעב כלל ולא נהנים מהאוכל).

נוגדי דיכאון

בשנות השישים של המאה הקודמת, נכנסו לשוק התרופות מהדור החדש לטיפול בדיכאון. כניסתו של הפרוזאק לשוק היווה מהפכה של ממש בתחום הטיפול בדיכאון, ולמעשה בשדה של בריאות הנפש בכלל.

התרופה הפכה להיות זמינה, ובשנים האחרונות, אפילו רופאי משפחה שאינם מומחים בבריאות הנפש יכולים לרשום את התרופה הפסיכיאטרית, כאשר הם מתרשמים מתחושות דיספוריות אצל מטופליהם. אחוז המשתמשים בתרופות נוגדות דיכאון באוכלוסיה הולך ועולה.

הסיבה להתלהבות הרבה מהתרופות הפסיכיאטריות החדשות, היא שהתרופות הישנות נגד דיכאון, למרות יעילותן היחסית, גרמו לטווח רחב של תופעות לוואי, כאשר הבעייתית ביותר הייתה העובדה שצריכת יתר של התרופות עשויה הייתה לגרום למותו של החולה (ובכך בעצם הפכה התרופה נגד דיכאון לכלי נשק בידיו של דיכאוני בעל נטיות אובדניות).

התרופות החדשות, הנקראות "מעכבים סלקטיביים של קליטה מחדש של סרטונין" (SSRI), הן בעלות טווח צר יותר של תופעות לוואי. רוב המשתמשים בהם אינם מרגישים כלל תופעות לוואי. עם זאת, כאשר מופיעות תופעות לוואי הן עשויות להיות לא נעימות כלל.

תרופות נגד דיכאון והתפקוד המיני

אחת מתופעות הלוואי המוכרות והבעייתיות של נוגדי הדיכאון, היא פגיעה בתפקוד המיני. תרופות פסיכיאטריות עוברות את מחסום דם-מוח, ומשפיעות על תפקוד חלקים במוח ועל איזון הכימיקלים וההורמונים בהם. ככל שהמינון של התרופות עולה, כך ההשפעה על המוח גוברת, והסיכוי לפגיעה בחלקים של המוח הקשורים לתפקוד המיני עולה.

התוצאה היא שאחוז מסוים מהנוטלים את התרופות מדברים על פגיעה בחיי המין שלהם, החל מפגיעה קלה בחשק, ועד כדי חוסר יכולת לקיום יחסי מין (חוסר רצון, פגיעה בתפקוד, אימפוטנציה או חוסר יכולת להגיע לאורגזמה או ליהנות מיחסי המין).

התמודדות עם הקשיים

בדרך כלל, הפגיעה בחיי המין אינה עובדה שיש לקבלה כמו שהיא, וישנם מספר פתרונות אלטרנטיביים:

1. החלפת התרופה: תרופות שונות משפיעות באופן שונה על אנשים. לעיתים תרופה מסויימת עשוייה לגרום לפגיעה בחיי המין, ותרופה דומה מאותה משפחה לא תגרום לפגיעה. כאשר מתעוררת בעיה, כדאי לפנות לפסיכיאטר או לרופא שרשם את נוגד הדיכאון, לעדכן אותו בתופעת הלוואי הבלתי נעימה, ולבקש לנסות תרופה אחרת.

לעיתים, אנשים שוקלים ברצינות להפסיק את השימוש בתרופה בגלל הפגיעה בחיי המין. יש לזכור, שכאשר אדם נמצא בדיכאון, בדרך כלל אין לו כל רצון לקיים יחסי מין. במובן זה, התרופה אמנם אינה פותרת את כל הבעיה, אך לא יוצרת בעיה חדשה, ולכן עדיף בכל מקרה להמשיך ליטול אותה.

2. נטילת תרופות לשיפור חיי המין: כאשר הפגיעה היא בעיקר בתחום התפקודי, ניתן לדון על כך עם הרופא, ולבקש תרופות משלימות אשר יפתרו את הבעיה התפקודית.

3. שיתוף בן הזוג: חשוב מאוד שבן הזוג ידע מהבעיה, וממה היא נובעת. לעיתים תמיכה, אוזן קשבת וסבלנות יכולים להוות פתרון יעיל.

סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום