פסיכיאטר – טיפול פסיכיאטרי

פסיכיאטר – זו לא מילה גסה

פסיכיאטריש פגיעות ומחלות שסובל מהן הגוף, ויש הפרעות ומחלות שסובלת מהן הנפש, אך במקרים רבים יש קשר גומלין בין בעיות הגוף לבעיות הנפש. אולם בעוד שדבר מקובל ורגיל הוא לבקש עזרה רפואית בבעיות הגוף, עדיין יש הנרתעים – אם בשל דעות קדומות או סטיגמות ואם בשל חוסר ידיעה או הבנה בנושא – לפנות לעזרה רפואית על ידי פסיכיאטר מומחה בבעיות נפשיות.

עם זאת בעיות שאינן מטופלות, בדרך כלל אינן נעלמות מאליהן אלא הן עלולות לגרור מועקה, מצוקה, סבל והפרעות התנהגות, ואף לשבש את התפקוד הפיזי, גם ללא שום סיבה אורגנית.

מיליוני בני אדם בעולם מתמודדים עם בעיות נפשיות שונות מסיבות כאלה ואחרות, ולמעשה כל אדם חווה בשלב כלשהו בחייו מצוקה נפשית, העשויה לבוא לידי ביטוי בחרדות, פחדים, התקפי פאניקה, מחשבות טורדניות, התנהגות כפייתית, דיכאון, מצב רוח ירוד, הפרעות שינה, הפרעת קשב וריכוז, הפרעות אכילה, בעיות זיכרון, הפרעות התנהגות ועוד.

המצוקה הנפשית מתגברת כאשר נלוות אליה מחשבות ספקניות כמו "האם אני נורמלי?", "האם אני יוצא מדעתי"?, ועוד יותר כאשר לא נראה מוצא ומתפתחת תחושה של חוסר שליטה על המצב וחוסר אונים.
במקרה של מצוקה נפשית כדאי לפנות לייעוץ מקצועי מתאים, ייעוץ פסיכיאטרי, העשוי לספק הסבר לבעיות הגורמות לנו סבל נפשי ולהתוות דרכי טיפול מתאימות: טיפול תרופתי, טיפול פסיכותרפי (בשיחות) ועוד. הייעוץ הפסיכיאטרי עשוי להיות חלק הכרחי בטיפול פסיכולוגי, והטיפול הפסיכיאטרי עשוי להיות בעל השפעה מהירה יותר מטיפול פסיכולוגי הודות לשימוש בתרופות מתאימות, שלפעמים הן אף חיוניות להצלת חיים, כגון בדיכאון קשה.

מהי פסיכיאטריה?

מדע הפסיכיאטריה הוא תחום רחב העוסק במחקר, באבחון ובדרכי טיפול של הפרעות נפשיות, רגשיות ובעיות חשיבה. הפרעות פסיכיאטריות עשויות לנבוע מגורמים פיזיים, פסיכולוגיים, חברתיים, תרבותיים, תורשתיים וכו', אולם הפסיכיאטריה שמה במרכז המפה את התפקוד הפיזיולוגי-הכימי של המוח ומערכת העצבים המרכזית.

הנחת היסוד של הפסיכיאטריה היא כי חולי נפשי נוצר עקב חוסר איזון ביולוגי, ולכן אפילו אם להפרעות נפשיות יש פן התנהגותי, ולאו דווקא פיזי, עדיין פסיכיאטריה נוטה לראות בהן תוצרים של גורם גנטי או ביולוגי. על כן, הטיפול הפסיכיאטרי מכוון להביא את הפציינט לכלל איזון פיזיולוגי שיתרום לאיזונו הנפשי. בדיכאון קשה, למשל, טיפול תרופתי עשוי להקל את סבלו של החולה בתוך זמן קצר למדי והודות לכך להניא אותו מניסיונות התאבדות.

הפסיכיאטריה מציעה מלבד טיפול תרופתי טיפולים חלופיים או משלימים כגון פסיכותרפיה – טיפול בעזרת שיחות, היפנוזה – שיטה הנחשבת ליעילה בהפרעות חרדה והתנהגות, ועוד.

בעיות פסיכיאטריות

הבעיות הפסיכיאטריות הנפוצות נמנות עם הקטגוריות האלה:
1. מחלות נפש שמקורן בגורמים פנימיים אורגניים כמו סכיזופרניה (שסעת), דיכאון, פסיכוזה, פוביות, דיכאון פסיכוטי, נוירוזות כפייתיות ועוד. סיבותיהן לא הובררו במלואן, אולם נראה שהן נובעות, לפחות בחלקן, מגורמים תורשתיים או אישיותיים או משינויים בחומרים כימיים במוח, ולפעמים גם מהפרעות גופניות.

2. בעיות נפשיות הנובעות מהתמכרויות לדברים חיצוניים, כמו אלכוהוליזם, התמכרות לתרופות ולסמים או התמכרות להימורים. ההנחה הרווחת היא שתכונות אופי מסוימות דוחפות את בעליהן להיפגע במחלות אלה במיוחד.

את ההפרעות הנפשיות ניתן לחלק לשלושה סוגים:

  • פסיכוזות: הפרעות המשבשות את תפיסת המציאות (כגון סכיזופרניה, ארוטומניה, סינדרום ירושלים, הזיות ופרנויה).
  • הפרעות אישיות: הפרעות בהסתגלות למציאות שמובחנות כמצב ביניים בין פסיכוזה לנוירוזה (למשל, הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות היסטריונית וכו').
  • נוירוזות: הפרעות הגוררות בעיות תפקוד, גם כשנשארת היכולת לשיפוט נכון של המציאות (כגון התקפי חרדה או פאניקה, הפרעות הסתגלות, הפרעות אכילה, הפרעות בתפקוד המיני).

בכל הבעיות האלה מוטב לפנות לטיפול פסיכיאטרי.

האם טיפול פסיכיאטרי עוזר?

אנשים שונים זה מזה במידת החוסן הנפשי, המאפשרת להם להתמודד עם מצבי משבר ומצוקה. יכולת זו תלויה בגורמים תורשתיים, בחינוך, בגמישות הנפשית, ביכולת להשלים עם המציאות ולראות גם את בעיותיו של הזולת ולא רק את בעיותינו וכו'. כלומר, מעבר ליכולת המולדת ניתן גם לסגל גישות שקולות ומאוזנות העשויות להקל עלינו להתמודד עם בעיות נפשיות.

הפסיכיאטר עשוי לעזור בהתמודדות עם הבעיות הנפשיות לסוגיהן. הפסיכיאטר הוא דוקטור לרפואה שהתמחה בתחום בריאות הנפש. הוא השתלם הן במדע הרפואה והן במדעי הנפש וההתנהגות ויכול לאבחן בעיות נפשיות וגם בעיות לא נפשיות בעלות זיקה לבריאות הנפש.

טיפול פסיכיאטרי תרופתי

הפסיכיאטר יכול לרשום תרופות (להבדיל מהפסיכולוג, שאינו מוסמך לרשום תרופות) או לתת טיפול פסיכותרפי בשיחות.

הטיפול הפסיכיאטרי ניתן במסגרת מוסדית מתמחה כמו בית חולים פסיכיאטרי, במסגרת קהילתית או בבית החולה, בהתאם לחומרת ההפרעה. ברוב ההפרעות הקלות ניתן לקבל עזרת פסיכיאטרית בביקור או בסדרת ביקורים במרפאה, ובהפרעות קשות או ממושכות – במרפאות חוץ, במחלקות יום או במחלקות אשפוז מלא. הטיפול הפסיכיאטרי עשוי להשתלב עם טיפול של פסיכולוג, של עובד סוציאלי או של מרפא בעיסוק.

לפסיכיאטר יש תפקיד חשוב בהגנה על שלומו של החולה או בהגנה על החברה מפני חולה מסוכן. כך, למשל, בהפרעות קיצוניות הכרוכות בסיכון לחיי החולה או לזולת, הפסיכיאטר המחוזי מוסמך להורות על אשפוזו הכפוי, לצורך הגנה וטיפול, אפילו בניגוד לרצונו של החולה. לפסיכיאטרים עשוי להיות גם תפקיד משפטי, כגון כאשר נדרשת חוות דעת מקצועית לגבי מצבו הנפשי של אדם ושפיותו.

יש גם פסיכיאטרים המתמחים בתחומים שונים או בקהלים שונים, כגון פסיכיאטרים לילדים, בני נוער ומתבגרים או פסיכיאטרים מומחים לבעיות של גיל הזקנה (פסיכוגריאטרים).

בבעיות פסיכיאטריות רבות ניתן טיפול תרופתי. התרופות הפסיכיאטריות גורמות לשינוי בפעילויות המוח ומביאות לשינויים בהכרה, בתפיסה, במצב הרוח ובהתנהגות. משמשות לטיפול במגוון של תסמינים, הפרעות ומחלות של הנפש.

התרופות הפסיכיאטריות נמצאות בשימוש כבר עשרות שנים ונחשבות ליעילות במקרים רבים, אולם תרופות עשויות לעזור רק עד שלב מסוים ומשם או במקביל ניתן להמשיך בטיפול גם בשיטות אחרות. הן מסווגות על פי השפעתן על מתווכים עצביים במוח או על פי הרכבן הכימי.

סוגי התרופות הפסיכיאטריות הנפוצים הם תרופות נוגדות דיכאון (Anti Depresants), תרופות נוגדות חרדה ותרופות אנטי פסיכוטיות.

בשנות ה-50 החל שימוש בתרופות פסיכיאטריות בסכיזופרניה ולאחר מכן התגלו תרופות לדיכאון ולחרדה. התרופות הפסיכיאטריות נחשבות למועילות ומצמצמות את הצורך באשפוז, אך מנגד יש להן תופעות לוואי, הן אינן מתאימות לכל אחד ועשויות לספק פתרון לסימפטומים ולאו דווקא לבעיה גופה.

תרופות אנטי-דיכאוניות יש תרופות המגדילות את כמויות הסרוטונין והנוראפינפרין ויש תרופות שרק חוסמות reuptake כמו פרוזק, אנאפרניל, וזולופט ואלה יעילות גם בטיפול ב-OCD ובפאניקה ולהן פחות תופעות לוואי.

במצבי חרדה נעשה שימוש בתרופות ממשפחת ה-benzodiazepines: וליום, ליבריום וקסאנקס המביאות להפחתת המתח ולנמנום ועשויות להועיל בטווח הקצר. בשנים האחרונות הסתבר כי גם תרופות נוגדות דיכאון (חוסמות reuptake של סרוטונין) יש השפעה רפואית על חרדה.

תרופות אנטי-פסיכוטיות – הסוג הראשון של תרופות נגד סכיזופרניה הוא ממשפחת ה-phenothiazines, בהם טורזין (כלורפרומזין) ופרוליקסין (פלופנאזין) המקלים תופעות של הזיות ובלבול ומסייעים לחזור לתהליך מחשבה הגיוני.

בשנים האחרונות נעשה שימוש גם בתרופות מסוג atypical antipsychotics, הממתנות סכיזופרניה ולהן פחות תופעות לוואי.

בחולים בעלי הפרעה ב-פולארית נעשה שימוש בליתיום, הבעייתי בגלל תופעות לוואי רבות, או בתרופות נגד עוויתות, שהן פחות אפקטיביות אך עם פחות תופעות לוואי.

בילדים הסובלים מהפרעת קשב היפראקטיבית ניתן טיפול תרופתי בריטלין, שהוא סם ממריץ דווקא, המסייע להגברת הקשב ולהפחתת פעילות לא רצויה.

עדיין רוב ההפרעות הנפשיות אינן ניתנות לריפוי שלם, אך בטיפול פסיכיאטרי ניתן להתמודד עם הבעיות, למנוע את התפרצותן או החמרתן, להקל את מצוקת החולה ולקדם את שיקומו.

עדיין רוב ההפרעות הנפשיות אינן ניתנות לריפוי שלם, אך בטיפול פסיכיאטרי ניתן להתמודד עם הבעיות, למנוע את התפרצותן או החמרתן, להקל את מצוקת החולה ולקדם את שיקומו.

סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום