חולי נפש בסיכון גבוה לחלות בסרטן

חולי נפש בסיכון גבוה לחלות בסרטןלפי מחקר אמריקני שפורסם לאחרונה לחולי נפש יש סיכוי גבוה יותר לחלות בסרטן, פי 2.6 בהשוואה לשאר האוכלוסייה. המחקר נערך בקרב 3317 חולים תושבי מרילנד שבארצות הברית בין השנים 1994 ל- 2004. במחקר השתתפו אנשים הסובלים מסכיזופרניה, מאניה-דפרסיה ודיכאון קליני.

ממצאי המחקר

ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת "Psychiatric Services" העוסק בפסיכיאטריה, ולפיהם הסיכון אצל חולי נפש לחלות בסרטן הריאות גבוה פי 4.5, הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס גבוה פי 3.5 ואילו הסיכון לסרטן השד גבוה פי 3 לעומת כלל האוכלוסייה.

המחקר נערך על ידי צוות של רופאים, חוקרים ומדענים ממחלקות רפואיות ופסיכיאטריות בבתי ספר לרפואה בארצות הברית כגון בית הספר לרפואה ציבורית ג'ון הופקינס בבולטימור ובית הספר לרפואה שבאוניברסיטת מרילנד.

החוקרים העלו הצעה לאור הממצאים, שחולים במחלות נפש יישלחו לבדיקות לאיתור מוקדם של סרטן ויקבלו הדרכה לנקיטת צעדים לצמצום הסיכון לחלות בסרטן, כגון הקפדה על תזונה בריאה ופעילות גופנית.

הגורמים לסיכון הגבוה

החוקרים העלו מספר השערות באשר לגורמים האפשריים לסיכון המוגבר לחלות בסרטן בקרב חולי הנפש. השערה אחת היא כי התרופות הפסיכיאטריות הניתנות לחולים אלו מגבירות את סיכויים לחלות בסרטן. למשל חלק מהתרופות גורמות לשינויים הורמונאליים ומעלות את רמתו של הפרולקטין, הורמון שנמצא כמעלה את הסיכון לסרטן השד.

השערה נוספת לשיעור התחלואה הגבוה יחסית בסרטן השד היא שנשים החולות במחלות נפשיות אלה נוטות פחות ללדת ילדים, שכן השכיחות לסרטן השד גבוהה יותר בקרב נשים שחוו הריונות מועטים, נמנעו מהנקה או הרו לאחר גיל 30.

גורם אפשרי נוסף קשור לאחוז המעשנים הגבוה בקרב חולי הנפש. העישון מעלה את הסיכוי לחלות במחלות סרטן שונות, ביניהן סרטן השד, סרטן המעי הגס וסרטן הריאות. כמו כן תזונה לקויה והיעדר פעילות גופנית המאפיינים חולים במחלות נפשיות מעלים את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס.

מחלות הנפש ושכיחותן

סכיזופרניה מוגדרת כהפרעה נפשית כרונית המתבטאת בתופעות נפשיות והתנהגותיות כגון מחזות ומחשבות שווא, בעיות קוגניטיביות, התנהגות מוזרה, דיבור לא מאורגן, בעיות בתפקוד במישור החברתי והתעסוקתי ועוד. כאחוז אחד מכלל האוכלוסייה, בממוצע, לוקה בסכיזופרניה.

המחלה מתפרצת לרוב בגילאי העשרים, ולעיתים היא מתפתחת בצורה איטית והדרגתית. אבחנת המחלה נעשית על סמך ראיון קליני. ישנם גורמים גנטיים, סביבתיים ופסיכולוגיים שונים היכולים לגרום להתפרצות או החמרת המחלה כמו גם שימוש בסמים. הסובלים מסכיזופרניה עלולים לסבול גם מפרנויה, דיכאון וחרדה, והקושי התפקודי מוביל לא פעם לבעיות של אבטלה ועוני. כ-10% מהלוקים במחלה מתאבדים. הטיפול בסכיזופרניה מצריך לעיתים אשפוז והוא נעשה באמצעות תרופות אנטי-פסיכוטיות, טיפול פסיכולוגי וחברתי, ריפוי בעיסוק ועוד.

מאניה דפרסיה, או בשמה האחר הפרעה דו-קוטבית, היא הפרעה נפשית הבאה לידי ביטוי בשינויים קיצוניים במצבי הרוח. מאניה פירושה מצב רוח מרומם ועילאי ודפרסיה היא דיכאון, כאשר הסובלים מההפרעה עוברים בצורה קיצונית ופתאומית ממצב של מאניה לדפרסיה והפוך.

ההתקפים יכולים להופיע לעיתים רחוקות כאשר ביניהם הסובלים מההפרעה יתפקדו כרגיל. שכיחות ההפרעה היא כאחוז אחד מהאוכלוסייה בארצות המערב והיא שכיחה יותר בגילאי 15-25. הטיפול בהפרעה דו-קוטבית נעשה על ידי תרופות לייצוב מצבי רוח כגון ליתיום וקארבאמזפין.

דיכאון קליני הוא הפרעה נפשית נפוצה (כ-15% מהאוכלוסייה בארצות המערב סובלים מדיכאון) המתבטאת בתקופה ממושכת של מצבי רוח ירודים, ייאוש, דימוי עצמי נמוך, חוסר עניין חברתי, הפרעות שינה, חוסר תיאבון, מחשבות אובדניות ועוד. דרכי הטיפול בדיכאון קליני הן טיפול פסיכולוגי-נפשי, טיפול בתרופות נוגדות דיכאון, טיפול תזונתי ועוד.

סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום