תשושי נפש

תשוש נפש הוא אדם החולה באחת המחלות הדמנטיות ומצבו התפקודי מוגדר בינוני עד קשה. דמנציה פוגעת בתפקודים הקוגנטיביים של החולה, כמו חשיבה, ריכוז, זכרון ושפה ולכן מביאה לקשיים תפקודיים בכל תחומי החיים ומהווה סכנה עבור האדם החולה וסביבתו.

המחלה פוגעת באופן הדרגתי. בהתחלה היא מתאפיינת בהפרעה קוגניטיבית קלה – שכחה קלה, בהמשך, אדם דמנטי נוטה להיות מבולבל ולסבול מקשיי התמצאות, הוא מתקשה לנהל שיחה וליצור משפטים בעלי משמעות, הוא מראה שינויים התנהגותיים כמו דכאון, אפאתיה או הסתגרות ושינויי מצב רוח קיצוניים ולעתים אף מתנהג בתוקפנות כלפי הסובבים אותו.

כשהמחלה מסלימה, תשושי נפש הולכים לעתים לאיבוד, גם בסביבת המגורים המוכרת, וללא השגחה הם עלולים להתקשות אף בפעולות הבסיסיות ביותר כמו לבוש,רחצה ואפילו שימוש בשירותים. בשלבים המתקדמים של המחלה מופיעים לרוב קשיי אכילה וקשיי הליכה עד מצב של ריתוק לכסא גלגלים.

מחלות דמנטיות, ובכללן אלצהיימר, המחלה הדמנטית השכיחה ביותר, מתקדמות בהדרגתיות ולכן מצב החולה מידרדר במשך תקופה של מספר שנים. אדם במצב כזה זקוק לעזרה קבועה ולתמיכה והמדינה מחויבת להעניק לו תמיכה כלכלית וטיפולית.

נושא הטיפול בתשושי נפש נמצא באחריות משרד הבריאות, אשר יכול לסייע במימון אשפוז במוסדות סיעודיים. המוסד לביטוח לאומי הוא האחראי לתשלום גמלות סיעוד, לטובת תשלום לעובד סיעודי זר או מקומי.

אבחון תשושי נפש

אבחון דמנציה וקביעת חומרת המחלה הם קריטיים ביותר לטיפול ולשיקום. קודם כל משום שחומרת המחלה משפיעה על סוג הטיפול התרופתי שניתן וכן על טיפולי שיקום כמו טיפולים רגשיים, פיזיותרפיה וטיפולים נוספים.

נוסף על כך, באמצעות קביעת רמת התקדמות המחלה ניתן להעריך נכונה את המצב התפקודי של החולה ואת ההתפתחויות הצפויות בעתיד, כך ניתן לקבל החלטות לגבי טיפול בבית לעומת אשפוז במוסד סיעודי, חלוקת הנטל בין בני המשפחה, מידת ההשגחה הדרושה ועוד. לעתים נדרשת חוות דעת משפטית לגבי מידת העצמאות של החולה, האם יש צורך למנות לו אפוטרופוס והאם הוא יכול לקבל החלטות.

מהלך האבחון

אבחון תשושי נפש צריך להיעשות ע"י פסיכיאטר או פסיכוגריאטר, המומחים בהערכת מצב נפשי וקוגנטיבי. האבחון נעשה באמצעות תצפיות על תפקוד האדם ותחקור בני המשפחה, ובאמצעות מבחנים קוגנטיביים שונים, ביניהם:

  • מבחן "מיני מנטל"- מעריך את המצב הקוגנטיבי באמצעות סדרת שאלות, הוראות ומשימות. בודק זכרון, ריכוז, התמצאות מרחבית ויכולת שפתית.
  • MSQ- מבחן להערכת הירידה ברמת הזכרון באמצעות סדרת שאלות ידע והתמצאות בסיסיות, למשל לגבי גיל החולה, כתובתו ועוד.
  • מבחן השעון- החולה מתבקש לצייר שעון ולקרוא את השעה. קריאת שעון מעידה על יכולת חשיבה מופשטת ועל ראיה מרחבית, שני תחומים שנפגעים כתוצאה מדמנציה.

טיפול בתשושי נפש

האבחון קובע את המצב התפקודי של הקשיש, מה שמאפשר להתאים את הטיפול ואת השיקום ולבחור בין טיפול בבית לבין דיור מוגן סיעודי או אחר. בדרך כלל בעקבות האבחון ניתנת הדרכה למשפחה לגבי התסמינים העכשוויים והעתידיים של המחלה, מהלך צפוי, טיפול ושיקום וכן האפשרויות העומדות בפניהם לגבי עזרה סיעודית.

חשוב להבין כי טיפול בתשושי נפש הוא נטל נפשי וכלכלי ודורש זמן רב מהמטפל. לכן כדאי לחלק את נטל הטיפול בין מספר קרובים ולשכור מטפל באם יש צורך ויכולת כלכלית.

סיעוד לתשושי נפש

  • מטפל מטעם הביטוח הלאומי, הנמצא אצל הקשיש במהלך היום (מספר השעות משתנה) לצורך השגחה, טיפול, האכלה, עבודות משק בית וכו'.
  • עובד זר- הנמצא בבית 24 שעות ביממה
  • מרכזים לקשישים תשושי נפש- מספקים תעסוקה, מסגרת חברתית וטיפולים משלימים.
  • מוסד סיעודי או מחלקה סיעודית בתוך בית דיור מוגן.