תרופות פסיכואקטיביות

תרופה פסיכואקטיבית היא שם כולל למגוון רחב של תרופות אשר פועלות על תאי עצב במח. על מנת להבין את פעולתן של התרופות, נתחיל בהסבר קצר על פעילות תאי המח.

תאי המח השונים אחראיים על כל התפקודים שלנו כאורגניזם וכאדם. לכל תא יש תפקיד שונה, אך פעולת התאים כולם דומה ומבוססת על הולכה חשמלית. כל תא מורכב מגוף תא השומר על תפקודו וקיומו. תא העצב כולל עוד שני איברים- דנדריט ואקסון.

הרווח בין שני תאים (אקסון של תא א' ודנדריט של תא ב') נקרא סינפסה. כאשר תא מקבל מסר ועליו להעבירו לתא הבא, משחרר האקסון לסינפסה חומרים הנקראים נוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים). הדנדריט של התא הבא קולט את המוליכים האלה וממשיך בהעברת המסר.

הנוירוטרנסמיטורים נמצאים זמן מה בסינפסה וממשיכים להשפיע על הדנדריט. חלקם חוזר ונקלט מחדש בתא המקורי לשימוש חוזר וחלקם מפורק על ידי אנזימים שונים הנמצאים בסינפסה.

השפעת תרופות פסיכואקטיביות על פעילות תאי המח

תרופות פסיכואקטיביות פועלות על אלמנטים שונים בתפקוד התא כפי שתואר:

  • תרופות המחקות נוכחות נורוטרנסמיטורים: ישנן תרופות שחודרות למח ומבנן דומה לזה של נוירוטרנסמיטור מסויים, לכן הן מצליחות להיקלט בתוך התאים ולהשפיע על התפקודים התלויים בנוכחותו של אותו נוירוטרנסמיטור.
  • חסימת קולטנים: כאשר מעוניינים להפחית השפעה של נוירוטרנסמיטור, משתמשים בתרופות שדומות בצורתן לנוירוטרנסמיטור, אך אינן פועלות כמוהו. התוצאה היא שהתרופה נקלטת על הקולטנים המתאימים לקליטת הנוירוטרנסמיטור האמיתי וחוסמת אותו, כך שלא יוכל לקלוט את המסר שהועבר לו.
  • עיכוב או עידוד קליטה מחדש: כאמור, חלק מהנוירוטרנסמיטורים נקלטים ונאספים מחדש על ידי התא ששחרר אותן, על מנת שיוכל להשתמש בהם פעם נוספת. ישנן תרופות המעודדות את תהליך הקליטה מחדש ובכך גורמות לצמצום משך הזמן בו נמצא הנוירוטרנסמיטור בסינפסה ומשפיע על התא הבא. לחלופין, ישנן תרופות המעכבות את הקליטה מחדש, מאריכות את זמן המצאות הנוירוטרנסמיטור בסינפסה, ולכן מגבירות את השפעתו על תאי העצב.

למה משמשות תרופות פסיכואקטיביות

תרופות פסיכואקטיביות משמשות לטיפול במחלות שונות אשר מקורן (או מקורן המשוער) נמצא במח. במחלות בהן ידוע שקיימת פגיעה באזורים במח, או בתאים מסוימים של המח, ניתן לעשות שימוש בתרופות אלה על מנת לנסות לשחזר את הפעילות שנפגעה.

כך למשל הטיפול במחלות דמנטיות, כגון אלצהיימר ודמנציה או במחלות ניווניות כגון פרקינסון, כולל תרופות פסיכואקטיביות הגורמות להעלאת הנוכחות של נוירוטרנסמיטורים, כגון דופאמין ולכן עשויות לשפר את מצבו של החולה.

ברבות ממחלות הנפש אשר נמצא להן טיפול תרופתי יעיל או מקל, נעשה שימוש בתרופות פסיכואקטיביות. למשל, בטיפול בהפרעות דיכאון, נפוץ השימוש בתרופות ממשפחת SSRI- תרופות המעכבות קליטה מחדש של נוירוטרנסמיטור בשם סרטונין. בטיפול בסכיזופרניה משתמשים בתרופות המווסתות את רמת הדופאמין במח.

תופעות לוואי וסכנות

המח שלנו מגן על עצמו בשרשרת של הגנות פיזיות וכימיות. התרופות הפסיכואקטיביות עוברות את המחסום האחרון המגן על המח (מחסום דם-מח), ומחוללות שינוי בתפקודו. מכיוון שתפקוד המח עדיין אינו נהיר לחלוטין לחוקרים ותפקוד תאי העצב אינו ספציפי ומדויק למטרות מסוימות, עשויות התרופות לחולל השפעות בלתי צפויות ואף מסוכנות.

באנגלית, אין אבחנה בין המילה "תרופה" ובין המילה "סם" (שניהם נקראים Drug). ואכן, גם סמים הם חומר פסיכואקטיבי והשפעתם כמובן שלילית. על כן, שימוש בתרופות פסיכואקטיביות דורש מעכב ובחינה רפואית מדוקדקת. כל התרופות הללו דורשות מרשם רופא, לעיתים רופא מומחה, כמו נוירולוג, פסיכיאטר וכדומה. הן חייבות להיות מתואמות למצבו הפיזיולוגי של החולה ובמינון מתאים.



תגובה אחת

  1. פלג

    באנגלית הטעות הזאת חיובית במובנים נסיבתיים אך לא תמיד. ובעברית, מדוע ציינת שסמים הם כמובן שליליים? קנאביס מוגדר כסם אך ניתן כתרופה לכל דבר (חוץ מהליכים ביורוקרטיים מתישים) הרבה סמים משמשים כתרופות (להבדיל מניקוטין, אפדרין וחומרים כאלו ואחרים) כמו קוקאין או אמפטמינים שניתנים שמשככי כאבים, מתילפנידאט (ריטלין, קונצרטה וכיו"ב) ולכן בנסיבות אלו המילה Drug אכן מתאימה.