פגיעה בתפקוד המיני בסובלים מהפרעות נפשיות

פגיעה בתפקוד המיני בסובלים מהפרעות נפשיותרבים לא מודעים לכך, אבל רוב ההפרעות הפסיכיאטריות וחלק ניכר מהתרופות הפסיכיאטריות, משפיעות בצורה משמעותית על התפקוד המיני. תפקוד מיני תקין מהווה את אחד מהאלמנטים החשובים ביותר בזוגיות ובאיכות החיים באופן כללי. מעגל התגובה המינית הנורמלית בקרב נשים וגברים מורכב מארבעה שלבים: תשוקה, עוררות, אורגזמה ורגיעה.

ההפרעה בתפקוד המיני יכולה לבוא לידי ביטוי בשלב אחד בלבד, אך אין זה מן הנמנע שתתבטא במספר שלבים. בקרב נשים ההפרעה השכיחה ביותר בתפקוד המיני היא ירידה ברמת החשק המיני ואילו בקרב גברים ההפרעות השכיחות ביותר בתפקוד המיני הן שפיכה מוקדמת ובעיות זקפה שונות. במאמר שלפניכם נדון בקשר בין הפרעות פסיכיאטריות שכיחות לבעיות שונות בתפקוד המיני בקרב הסובלים מהן.

הפרעות בתפקוד המיני וסכיזופרניה

הפרעות בתפקוד המיני מהוות חלק אינטגרלי ממהות המחלה בקרב חלק ניכר מהחולים בסכיזופרניה. בדרך כלל, האישיות הפרה מורבידית הבסיסית של הלוקים בסכיזופרניה היא סכיזואידית, כשלרוב מדובר באנשים עם מעט מאוד קשרים בינאישיים וניסיון מיני מועט מאוד, עד היעדר מוחלט של ניסיון מיני. בנוסף לכך, מאפיינים רבים של סכיזופרניה פוגעים ביכולת ליהנות מחיי מין כשבין היתר מדובר בהפרעה ברציה, הפרעה ביכולת ההנאה ושטחיות רגשית.

חשוב לציין כי החולים בסכיזופרניה מטופלים בקביעות באמצעות תרופות נוירולפטיות, הפועלות על ידי חסימת הקולטנים הדופמינרגיים הפוסט סינפטיים. שכיחות ההפרעות בתפקוד המיני בקרב חולי סכיזופרניה המטופלים באמצעות תרופות מהדור הראשון, כלומר באמצעות Typical Neuroleptics, היא 30-60 אחוז. אמנם הן חולים המטופלים תרופתית והן חולים שלא מטופלים סובלים משכיחות גבוהה של הפרעות בתפקוד המיני, אך התרופות הטיפוסיות מגבירות את השכיחות של ההפרעות בסיפוק המיני, בשפיכה ובזקפה.

התרופות הנוירולפטיות החדשות (Atypical Antipsychotic) הינן בעלות השפעה דומה על התפקוד המיני, אך לתרופות האטיפיות החדשות ישנו יתרון מסוים על הישנות וזאת כיוון שהן לא חוסמות את קולטני הדופמין בצורה משמעותית. הכוונה היא בעיקר לזיפרקסה, סרוקוול וגיאודון.

הפרעות בתפקוד המיני ודיכאון

בקרב הסובלים מדיכאון שלא מקבלים טיפול תרופתי, כשבעים וחמישה אחוזים מדווחים על הפרעה באורגזמה, חשק מיני ירוד והפרעות זקפה. שכיחות הפרעות זקפה בקרב גברים הסובלים מדיכאון חמור מגיעה אף לתשעים אחוז לפי מחקרים מסוימים. הירידה בנוקשות הפין בזמן זקפה נצפתה גם בזקפות שהתרחשו תוך כדי שינה.

הטיפול התרופתי בדיכאון הוא בדרך כלל טיפול ממושך, לתקופה של שנים. הטיפול מבוסס בעיקר על תרופות ממשפחת ה- SSRIs, שהחליפו בהדרגה את נוגדי הדיכאון הטריציקליים. אמנם התרופות החדשות כרוכות בתופעות לוואי קלות יותר ובשכיחות תופעות לוואי נמוכה יותר, אך אחת מתופעות הלוואי השכיחות ביותר שלהן היא עדיין פגיעה בתפקוד המיני.

ההשפעה המשמעותית ביותר של תרופות ממשפחת ה- SSRIs על התפקוד המיני באה לידי ביטוי בקושי להגיע לאורגזמה. בנוסף לכך, נפגעים גם העוררות והתשוקה וכפועל יוצא מכך גם תחושת הסיפוק מחיי המין. הטיפול בתפקוד המיני בסובלים מדיכאון המטופלים תרופתית יכול לכלול הורדה של המינון התרופתי או הפסקת הטיפול כיומיים לפני קיום יחסי המין.

בנוסף, ניתן להוסיף לטיפול התרופתי תרופות שונות להגברת הפעילות הדופמינרגית כמו לדוגמה אמנטדין, פמולין, ריטלין או דקסטרואמפטמין או תרופות להפחתת הפעילות הסרוטונרגית המרכזית כמו לדוגמה ציפרוהפטדין או בונסרין.

הפרעות בתפקוד המיני והפרעות חרדה

חרדה היא אחד הגורמים החשובים ביותר בהתפתחות של הפרעות בתפקוד המיני. חרדת ביצוע למשל המוכרת בעיקר בקרב גברים, עלולה ליצור מעגל קסמים הרסני שבו החרדה מפני תפקוד מיני לקוי ואכזבה במישור המיני מובילה לבעיות בתפקוד המיני, המחזקות את הדפוס החרדתי, המוביל להימנעות ממצבים אינטימיים. סוגים שונים של חרדה מקושרים להפרעות בתפקוד המיני בצורה משמעותית. הכוונה היא בעיקר לחרדה חברתית והפרעת דחק פוסט טראומטית.

גם במקרים האלו, התרופות השונות המשמשות לטיפול בלוקים בהפרעות חרדה מגדילות את הסיכון לפגיעה בתפקוד המיני באופן עצמאי מההפרעות עצמן.

ההתייחסות של הפסיכיאטר המטפל לתפקוד המיני

רבים מהמטופלים הפסיכיאטרים הסובלים מבעיות בתפקוד המיני לא מדווחים לפסיכיאטר המטפל בהם מרצונם על הבעיות מהן הם סובלים במישור זה, בעיקר על רקע בושה או מבוכה. כמו כן, רבים מהם לא מדווחים על בעיות אלו לרופאים אחרים המטפלים בהם, שכן הם לא מחשיבים את הבעיות בתפקוד המיני כבעיות רפואיות.

מאחר וישנן דרכים שונות להתמודדות עם הבעיות האלו, הכוללות בין היתר התאמה של התרופה למטופל באופן אישי, התאמת המינון ותוספת של תרופות מסוימות למשל, חשוב ביותר לאתר את החולים הסובלים מהפרעות אלו ולהציע להם טיפול מתאים.

ההערכה של מטופל פסיכיאטרי הסובל מבעיות בתפקוד המיני צריכה לכלול את סוג התרופות שנוטל המטופל, את ההפרעה הספציפית ממנה הוא סובל, את המחלות הגופניות השונות שמהוות את מנת חלקו ועוד.