הרפורמה בבריאות הנפש

הרפורמה בבריאות הנפשבישראל קיימים עשרות אלפי אנשים אשר מאובחנים כחולי נפש וכאלה הזקוקים לטיפול נפשי. האומדנים מדברים על מאות אלפי חולים, ביניהם מבוגרים וילדים, שזקוקים לטיפול ורבים מהם אינם מקבלים אותו.

למרות שהסטיגמות החברתיות הסובבות סביב חולי הנפש ופגועי הנפש אינן חריפות עוד כבעבר, החולים סובלים עדין מדימוי שלילי שאיננו מחויב המציאות. יתרה מכך, גם הטיפול הרפואי שקיבלה קהילת פגועי הנפש נמצאה, במשך שנים רבות, בתחתית סולם העדיפויות הרפואי. על רקע זה, רפורמה מקיפה בתחום בריאות הנפש עומדת לצאת לדרך, ממש בימים אלה.

מדוע רפורמה?

לפני יותר משני עשורים עברה הרפואה הכללית בישראל מהפך של ממש. באותם השנים התגבש ולבסוף נחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד 1994. מצב זה הגדיר, למעשה, את זכותו של החולה לקבלת טיפול רפואי בהתאם לסל שמעודכן מעת לעת.

בניגוד להמלצות של מומחים רבים, נותרו חולים אשר זקוקים לשירותי רפואה בתחום בריאות הנפש מחוץ לאותה המהפכה. פגועי הנפש נותרו מחוץ לחוק.

זכותם של מטופלים אלה לא הוסדרה וצורכיהם לא הוכנסו לסל הבריאות שעל מימושו בפועל אחראיות קופות החולים. מצב זה תרם לכך ששירותי בריאות הנפש נותרו בצל וגרוע מכך – במשך השנים חל פיחות בתקציבים המופנים לטיפול בחולים אלה ולתחזוקת בתי החולים הפסיכיאטריים ומוסדות טיפוליים אחרים שייעודם הוא עזרה לפגועים.

רפורמה מדורגת

לאחר שנים רבות של דשדוש וגרירת רגליים מצד המחוקק, ובעקבות עתירות לבג"ץ, ניתן האות לרפורמה המיוחלת באמצע שנת 2012. העברת הטיפול ממשרד הבריאות לקופות החולים צפוי להיעשות בצורה מדורגת, כדי לאפשר לקופות החולים להיערך בהתאם מבחינה ארגונית ומקצועית.

ביולי 2015 הרפורמה לבריאות הנפש יצאה לדרך, ושירותי בריאות הנפש עברו לידי הטיפול של קופות החולים בישראל.

חששות ותקוות

חולים רבים ובני משפחותיהם מביעים חשש מביצוע הרפורמה, אולם בדיקת הנתונים בפועל מראה שעם סיום מימוש הרפורמה יוטב בהרבה מצב החולים ופגועי הנפש ממצבם היום, וזאת משום שהשירות שהם יהיו זכאים לו יהיה מקיף יותר וטוב יותר. בין היתרונות הצפויים, מצביעים המומחים על הנקודות הבאות:

  1. הכרה במעמד החולה – כאשר מעמדם של חולים או פגועים על רקע נפשי יהיה ברור במלואו על פי חוק, הרי שבכך הם יזכו, למעשה, לשוויון בפני החוק ביחס לחולים על רקע פיסיולוגי. שוויון במעמד החוקי ישפר גם את היחס החברתי הכללי לפגועי הנפש.
  2. הזכות לטיפול רפואי – בזכות הרפורמה, רבים יותר יוכלו לעמוד בתשלומים עבור רפואה נפשית. על פי חוק, טיפול שכלול בסל הבריאות ניתן בתמורה להשתתפות עצמית שאיננה גבוה. כיום, ועד למימוש מלא של הרפורמה, חלק גדול מן החולים נאלצים לחכות בתור למשך זמן ממושך מאוד אם ברצונם לזכות בטיפול רפואי. גרוע מכך, לעיתים, בייחוד בפריפריה, אין מרכזים רפואיים מתאימים ובמקומות רבים יש מרכזים שמציעים רפואה נפשית פרטית ויקרה, שחלק ניכר מהחולים אינם יכולים להרשות לעצמם.
  3. נגישות לטיפול – לקופות פריסה רחבה בכל הארץ. הכללה של טיפול נפשי בסל הבריאות תביא לידי כך שכל חולה יוכל לקבל את הטיפולים, בהתאם לחוק, בכל מקום שבו יש מרכזים רפואיים של קופות החולים. בצורה כזאת הנגישות של רפואה נפשית תשתפר עשרות מונים.

ראו גם:
דיכאון קדם וסתי
הפרעת אישיות גבולית