על הקשר שבין בעיות פוריות לבין בריאות הנפש

על הקשר שבין בעיות פוריות לבין בריאות הנפשבעיות פוריות משפיעות כמעט על כל התרבויות והחברות, ועל כ-10-15% מהזוגות בגיל הפוריות. בשנים האחרונות, מספר הזוגות המבקשים טיפולי פוריות גדל באופן משמעותי עקב גורמים כגון דחיית פוריות בקרב נשים, פיתוח שיטות חדשות ומוצלחות יותר לטיפול בפוריות, והגברת המודעות לשירותים הזמינים.

ריבוי הזוגות המבקשים טיפולי פוריות הוביל למודעות וחקירת ההשלכות הפסיכולוגיות של הבעיות, וקשר חמור התעורר בנושא הקשר של מחלות פסיכיאטריות ועקרות. חוקרים בדקו אף את ההשפעה הפסיכולוגית של פוריות בכל הנוגע לחשיפה ממושכת לטיפולי פוריות פולשניים והשפעתם על מצב הרוח והרווחה. הנתונים שנלמדו תומכים בשימוש בהתערבויות פסיכותרפויטיות לבעיות פוריות.

השפעות פסיכולוגיות של פוריות

הורות היא אחד המעברים המשמעותיים בחיים הבוגרים, ומשפיעה על גברים ונשים כאחד. לחץ חוסר מילוי המשאלה להביא תינוק לעלם נקשר עם סיבוכים רגשיים כגון כעס, דיכאון, חרדה, בעיות בנישואין, בעיות בתפקוד המיני ובידוד חברתי.

זוגות חווים בעיות סטיגמה, תחושת אובדן והערכה עצמית המצטמצמת אל הגדרת אי הפוריות שלהם. נשים רבות חשוכות ילדים חוות רמות גבוהות של מצוקה מבני זוגן, אך התגובות של גברים לעקרות מדמות את עוצמת התגובות של הנשים כאשר בעיות פוריות מיוחסת לגורמים הקשורים לגבר. גברים ונשים חווים תחושת אובדן זהה המבוטאת ברגשות המבוססים על פגמים וחוסר יעילות.

מצוקה נפשית, מחלות פסיכיאטריות ופוריות: סיבה או תוצאה?

מתח, דיכאון וחרדה מתוארים כהשלכות משותפות של בעיות פוריות. מספר מחקרים מצאו ששכיחות דיכאון בזוגות חשוכי ילדים מתבטאת באופן משמעותי במהלך טיפולי הפוריות, בהשוואה לקבוצת ביקורת ללא בעיות פוריות, עם הערכות שכיחות של דיכאון מג'ורי בטווח של 15-41%. גם חרדה הוכחה כגבוהה באופן משמעותי בזוגות עקרים, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ביחס של 8-28%, כשזוגות חשוכי ילדים דיווחו על חרדה קלינית משמעותית.

התפקיד הסיבתי של הפרעות פסיכולוגיות בפיתוח הפוריות מהווה עדיין נושא לוויכוח בעולם הרפואה. מחקר שעקב אחר 58 נשים דיווח על עלייה של פי שניים בסיכון לאי פוריות בקרב נשים בעלות היסטוריה של תסמיני דיכאון, אך המדענים לא היו מסוגלים למצוא גורמים אחרים נוספים העשויים להשפיע על בעיות פוריות, כולל עישון סיגריות, צריכת אלכוהול, וירידת מדד מסת הליבידו והגוף.

המנגנונים המוצעים דרכם דיכאון עשוי להשפיע על פוריות מערבים ישירות את הפיסיולוגיה של נוכחות דיכאון כגון רמות פרולקטין גבוהות, שיבוש ציר ההיפותלמוס והיפופיזה אדרנל, והפרעה בתפקוד תקין של הורמון המווסת את הביוץ.

שינויים בתפקוד המערכת החיסונית, הקשורים ללחץ ודיכאון, עלולים אף הם להשפיע לרעה על תפקוד הרבייה. היות ולחץ קשור אף בשינויים פיסיולוגיים זהים, עולה האפשרות כי היסטוריה של רמות גבוהות של מתח מצטבר הקשורות לדיכאון חוזר או לחרדה, עשויות להיות גם גורם סיבתי.

מצוקה נפשית וטיפולי פוריות

בעוד שזוגות רבים מפגינים רמות גבוהות של מצוקה נפשית הקשורה לפוריות במהלך טיפולי פוריות, לתהליך הרבייה יש גם עוצמה הקשורה לרמות גבוהות של חרדה, דיכאון או מתח. מספר גדל והולך של מחקרים בחן את השפעת טיפולי הפוריות בשלבים שונים, כשרוב המחקרים התמקדו בהשפעה של ניסויי הפריה שנכשלו.

החוקרים העריכו נשים הסובלות מבעיות פוריות במהלך הטיפולים, ושוב בעקבות כשלון הפריה חוץ גופית. הם מצאו שנשים שחוו כישלונות הפריה חוו דיכאון מוגבר יותר, הערכה עצמית נמוכה, וביטחון עצמי נמוך בהשוואה לקבוצות ביקורת של נשים פוריות.

לאחר שסבב ניסיונות הפריה נכשלו, הנשים חוו הפחתה נוספת של הערכה עצמית וגידול בדיכאון, ביחס לרמות הדיכאון אותן חוו במהלך הטיפולים המקדימים. השוואות בין נשים שעברו מחזורים של ניסיונות הפריה לבין נשים שרק התחילו את התהליך, הראו אף כי טיפול מתמשך עלול להוביל לעליית תסמיני דיכאון.

בעוד שעלויות הטיפולים או סירוב רופאים להמשיך בטיפול צוטטו כסיבות הפסקת הטיפולים, מחקר שנערך לאחרונה מראה שמספר משמעותי של זוגות המפסיקים את הטיפולים, מפסיקים אותם בשל גורמים פסיכולוגיים.

תוצאת טיפול בעקרות עשויה להיות מושפעת מגורמים פסיכולוגיים. מספר מחקרים בחנו מתח ומצב רוח כמנבאים של תוצאת סיוע ברבייה. רוב המחקרים האלו תומכים בתיאוריה לפיה מצוקה קשורה בשיעורי הריון נמוכים יותר בקרב נשים המבקשות טיפולי פוריות.

התערבויות פסיכולוגיות

לאור הנתונים הטוענים שתסמינים פסיכולוגיים עלולים להפריע לפוריות, להצלחת הטיפולים וליכולת לעמוד בטיפול מתמשך, גובר העניין לפתור בעיות אלו, ולכן נחקרו מספר התערבויות שנועדו להקל על תסמיני מתח, דיכאון וחרדה בקרב נשים וגברים עקרים.

מספר מחקרים מראים שקבוצות שעברו טיפולי פסיכותרפיה וטיפולים קוגניטיביים התנהגותיים להפחתת מתח ותסמיני מצב רוח, חוו עליה בשיעור הפריון. במחקר שנערך בקרב 52 נשים עקרות, תכנית הטיפול ההתנהגותי, שנמשכה חודשיים וחצי, הובילה להפחתה משמעותית בחרדה, בדיכאון ובכעס.

במחקר מעקב שנמשך שנה, ובדק את שיעורי ההריונות של נשים שעברו רבייה לאחר הטיפולים הפסיכולוגיים, לעומת שיעורי ההריונות טרם הטיפולים, מצא שטיפול התנהגותי קוגניטיבי קבוצתי שנועד להפחית דיכאון וחרדה, הגביר את שיעורי ההיריון ב-55% בקבוצת הנשים שהשתתפו בטיפולים הנפשיים, לעומת עשרים אחוזי הצלחת פריון בקרב הנשים שלא קיבלו את הטיפולים.

במחקר שבו השתתפה קבוצת נשים בטיפולי התערבות של ייעוץ לזוגות, המכוון לחינוך וטיפול במתחים, לאורך כל מחזור טיפולי ההפריה שלהם, הושוו תוצאות הטיפולים הנפשיים לתוצאות שהתקבלו מקבוצת ביקורת שקיבלה טיפול רפואי שגרתי בלבד, והממצאים הראו שהקבוצה שקיבלה טיפולי התערבות חוו חרדה נמוכה יותר במדדי דיכאון, בנוסף לשיעור הריונות גבוה באופן משמעותי.