קלינאי תקשורת

תחום קלינאות התקשורת (speech therapy) נחשב לתחום פרא- רפואי, שעיקר עיסוקו בהפרעות תקשורת. צורת התקשורת היעילה, הברורה והמקובלת ביותר בחברת בני האדם היא השפה. קלינאי התקשורת מאבחן ומטפל בבעיות הקשורות בהפקת שפה, כגון הפרעות בהגייה, בדיבור, בבליעה וגם בהבעת תקשורת בלתי מילולית.

תחומי הטיפול של קלינאי תקשורת

קלינאי תקשורת עובר להסמכתו לימודי תואר ראשון ועליו להשלים שנה של עבודה תחת הדרכה של קלינאי תקשורת מוסמך. חלק מהקלינאים עובדים במחקר, הוראה או הדרכה והשאר מטפלים במרפאות ובקליניקות פרטיות, או משתלבים במסגרות רחבות יותר כמו בתי ספר או מערכת הבריאות. לקלינאי התקשורת מספר תחומי התמחות עיקריים:

  • הפרעות בשפה: השפה האנושית כוללת שני תחומים עיקריים- הפקה או הבעה, והבנה. קשיים בהפקת שפה יכולים לנבוע ממגוון רחב של סיבות, ביניהם בעיות בקאורדניציה (כיוון שהפקת צליל דורשת שילוב מדוייק של עבודת שרירי השפתיים והלשון, הפקה מדויקת של אוויר).

ילדים הסובלים מקושי בתיאום הבלתי מודע הזה, למשל בעקבות דיספרקציה, עשויים להתקשות בהגיית צלילים מסוימים בפרט ודיבור בכלל וכן מבעיות פיזיולוגיות (כגון פגמים מבניים בצורת החך או הלשון, בעיה ביכולת להניע שרירים כתוצאה משיתוק מוחין וכדומה).

הפרעות בהתפתחות השפה או ברכישת השפה מופיעות באופן מולד (הילד לא מצליח לרכוש שפה בתקופה המקובלת לכך) או מופיעות מסיבות שונות בגיל מאוחר יותר (בדרך כלל אפזיה- פגיעה באיזורי שפה במח בעקבות מחלה כמו אלצהיימר או דמנציה, וכן כתוצאה התאונה או ניתוח, שגורמים לקשיים ספציפיים בהפקת השפה).

  • הפרעות קול: בכל גיל, עשויים אנשים לסבול מצרידות או שינויים של הקול בעקבות נגעים פיזיולוגים, כגון יבלות במיתרי הקול, שיתוק של מיתר קול, עיוות בצורתו של מיתר, פוליפים או בצקות על מיתרי הקול. בנוסף, יכולה הצרידות להגרם כתוצאה משימוש לא נכון במיתרי הקול שגורם לשחיקתם, או מפגיעה כתוצאה מעישון רב או ממחלות אחרות.
  • שמיעה: בעיות שמיעה פוגעות באפשרות לרכוש שפה. קלינאי התקשורת עוזר בהתאמת מכשיר שמיעה לילד והדרכתו בשימוש במכשיר וברכישת השפה.
  • בליעה: כאשר אדם מתקשה מסיבה מסויימת לבלוע, תפקיד קלינאי התקשורת להדריכו וללמדו באופן מודע את תהליך הבליעה. גם הבליעה חשובה לצורך הפקת דיבור.

גורמים פסיכולוגים

באופן כללי, קלינאי תקשורת אינו עוסק באופן ישיר וייחודי בטיפול בחולי נפש. יחד עם זאת, פעמים רבות מחלות נפש או משברים נפשיים שונים עשויים להוביל למצבים בהם יש צורך גם בהתערבות של של קליאני תקשורת. אלו המצבים העיקריים:

  • הקשת האוטיסטית: למרות שאוטיזם היא תסמונת מולדת ואין מקורה (כפי שחשבו בעבר) בטיפול ההורי בילד או בגורמים פסיכולוגיים אחרים, עדיין מקובל להתייחס לאוטיזם ולהפרעות אחרות על הרצף האוטיסטי  (PDD- הפרעות התפתחות רחבות היקף) כגורם פסיכולוגי. בדרך כלל באוטיזם, הפרעת התקשורת היא רחבה יותר וכוללת הן קשיים בהבנת השפה והן קשיים בהפקתה. תקשורת בלתי מילולית בדרך כלל מהווה קושי משמעותי ביותר.
  • גמגום: גמגום היא תופעה פסיכולוגית שמקורותיה וגורמייה אינם ברורים דיים. הטיפול בגימגום נעשה בדרך כלל בשילוב בין קלינאי התקשורת לבין פסיכותרפיסט.
  • צרידות: שימוש לא נכון במיתרי הקול והרגלי דיבור לא טובים יכולים גם הם להגרם כתוצאה מטריגרים נפשיים שונים. במקרה כזה, בדיקות של רופא אף- אוזן- גרון למציאת מקור הצרידות או העיוות בקול לא יעלו כל תוצאה. גם אם הגורם הנפשי ישאר בלתי ידוע, פעמים רבות טיפול רגשי יפתור את בעיית הצרידות ללא התערבות נוספת רפואית או של קלינאי תקשורת. על הקלינאי והרופאים לדעת לזהות מצבים אלה, על מנת להפנות את הילד לטיפול מתאים.