מהי ציקלותימיה

בתוך מגוון הפרעות הנפש, מוכרות ונפוצות במיוחד הפרעות מצב הרוח. הדיכאון הוא אולי המצב המפורסם מכולם- כולנו חשים לעיתים תחושות של דיספוריה, עצבות וחוסר חשק או אנרגיה לעשות דברים. כאשר מצב זה הוא מתמשך וקיצוני, ופוגע בתפקוד היומיומי, הוא מוגדר כמחלה של ממש. ציקלותימיה

הצד השני של הפרעות מצב הרוח הוא המאניה- מצב של שמחה מוגזמת ולא תואמת, אופוריה, אנרגיה מרובה, תחושה של חוסר פחד ושהכל אפשרי. למרות שזה אולי נשמע נחמד, בעצם גם מצב של מאניה פוגע בתפקוד (למשל בתחומים של ריכוז, השלמת משימות ועוד) והוא אף עשוי להיות מסוכן כלכלית ופיזית (במאניה אנשים נוטים לבזבז המון כסף, לקחת סיכונים ולהשתתף בפעילויות מסוכנות).

כאשר אנשים חווים אפיזודות משני הסוגים שנזכרו, גם דיכאון וגם מאניה, הם מוגדרים כבעלי הפרעה דו קוטבית (בי-פולארית), או בלשון העם- מאניה דפרסיה. ציקלותימיה היא מקרה פרטי של הפרעה דו קוטבית. כדי לאבחן הפרעות נפשיות, עושים הפסיכיאטרים שימוש במדריך הנקרא DSM.

מדריך זה כולל קריטריונים התנהגותיים ברורים לאבחון מחלות שונות. כאשר נראה שאדם חווה אפיזודות דיכאוניות ומאניות, אך הוא אינו עונה על כל הקריטריונים הנדרשים לאבחון הפרעה דו קוטבית, ניתנת לו אבחנה קלה יותר- ציקלותימיה. במקרה שהאפיזודות מתחזקות, והופכות לאפיזודות של דיכאון מג'ורי של ממש (שעומד בהגדרות) ואפיזודות מאניות של ממש (שעומדות בהגדרות), האבחנה מתחלפת להפרעה דו קוטבית מלאה.

סימפטומים דיכאוניים בציקלותימיה

על מנת לאבחן אפיזודה של דיכאון מג'ורי, צריכים להתקיים לפחות חמישה מבין הבאים (מתוכם לפחות אחד מבין השניים הראשונים), למשך שבועיים לפחות, במשך רוב הימים, במשך רוב היום:

  • תחושה של דיספוריה או עצב.
  • חוסר יכולת ליהנות משום דבר, כולל פעולות או תחביבים שבעבר הסבו לחולה הנאה רבה.
  • הימנעות מתפקוד חברתי, עד כדי הסתגרות והימנעות מכל מפגש בין אישי.
  • פגיעה בתפקוד המיני (בדרך כלל חוסר חשק או עניין במין).
  • פגיעה בדפוסי שינה (חוסר יכולת להירדם או התעוררויות מרובות). מצד שני, חשים עייפים רב הזמן.
  • פגיעה בדפוסי תיאבון (אכילה מרובה או חוסר תיאבון).
  • מחשבות שליליות ופסימיות, הכוללות ערך עצמי נמוך וביקורת עצמית.
  • מחשבות אובדניות או ניסיונות אובדניים.

בציקלותימיה החולה אינו עומד בדרישת הכמות (ישנם סימפטומים, אך פחות מחמישה), או שאינו עומד בדרישת הזמן (יש מספיק סימפטומים, אך הם אינם נמשכים שבועיים רצופים).

סימפטומים מאניים בציקלותימיה

האפיזודות המאניות בציקלותימיה נקראות היפומאניה, כלומר מאניה במינון נמוך. האבחון דורש קיומם של שלושה סימפטומים לפחות, במשך 4 ימים:

  • תחושת שמחה, אופוריה.
  • תחושת ערך עצמי גבוה.
  • העדר תחושת עייפות, המובילה למעט מאוד שעות שינה.
  • דברנות המשקפת זרם מחשבות מאוד מהיר.
  • מוסחות וחוסר קשב – מנסים לעשות הרבה דברים בבת אחת, קופצים מדבר לדבר.
  • פעלתנות ורמה גבוהה ביותר של אנרגיה.
  • חוסר יכולת לדחות סיפוקים – רוצים הכל ועכשיו, משתתפים בהרבה פעילויות מהנות, כולל בזבזנות גדולה, מתירנות מינית נטולת שליטה ופעולות מסוכנות.

טיפול

למרות שציקלותימיה היא הפרעה חמורה פחות ממאניה דיפרסיה, עדיין מדובר בהפרעה קשה הפוגעת בצורה משמעותית בתפקוד ובאיכות החיים. לא אחת היא גם מתפתחת ומחמירה. לכן הטיפול בה חשוב, ונעשה בצורה דומה לטיפול במאניה דפרסיה.

בדרך כלל הטיפול נעשה בשילוב של טיפול תרופתי (בתרופות נוגדות דיכאון). בנוסף, טיפול פסיכותרפויתי. הגישה המקובלת היא ששני סוגי האפיזודות הם למעשה ביטוי שונה לאותם גורמים המשפיעים על מצב הרוח, ולכן הטיפול מתמקד בחשיפת הגורמים הרגשיים הפוגעים ביכולת הויסות של האדם.