פרפקציוניזם

החברה המערבית היא חברה הישגית, השואפת להגשמת מטרות באופן מהיר, יעיל ומושלם. פרטים רבים בחברה שכזו, משקיעים מאמצים ומשאבים רבים על מנת להציג תוצאות טובות ומרשימות לתפקודם בתחומים שונים.

בדרך כלל, נחשבים מאמצים אלה, יחד עם הרצון להצליח בכל, לתכונה חיובית ומוערכת בחברה. אך לעיתים, הופכת התכונה הזו לקיצונית מידי וככל דבר קיצוני, היא הופכת לבעייתית. אדם שמנסה להגיע להישגים מושלמים ולהציג את תפקודו כמושלם, נקרא פרפקציוניסט.

מאפיינים של פרפקציוניזם

  • ניסיון להגיע לשלמות בכל דבר אותו הפרט מנסה לבצע (כולל לימודים, עבודה, יחסים בינאישיים, בישול, ספורט וכדומה). ניסיונות אלה עשויים להיות בעייתיים משתי פנים. ראשית, ההגדרה לשלמות אינה בהכרח הגדרה אובייקטיבית וברורה, לעיתים האדם פשוט לא מרגיש לעולם שהשיג את מטרתו בצורה הטובה ביותר והוא תמיד יחוש תסכול על כך שלא הגיע לשלמות. שנית, אין אדם שיכול להיות מושלם בכל דבר בכל רגע נתון. לכן, אין מנוס מכך שלעיתים האדם ירגיש שנכשל למרות שהישגיו נראים סבירים לצופה מהצד. בתגובה, עשוי הפרט להימנע מפעילויות שבהן הוא לא מספיק טוב לדעתו, גם אם היה עשוי לשאוב מהן הנאה.
  • הצגת תמונה מושלמת כלפי חוץ: פרפקציוניסטים אינם מסתפקים בדרך כלל בהישגים מרשימים וברצונם להראות הישגים אלה לכל העולם. הפרפקציוניסטים משוויצים בהיותם כאלה ומנסים להראות כלפי חוץ באופן בולט את מאמציהם הכבירים להגיע לשלמות. התנהגות זו יכולה גם לפגוע בהתנהלות יומיומית תקינה (למשל, אם אדם נשאר במשרד שעות על גבי שעות, על מנת להוכיח את מסירותו לעבודה ושוכח לקיים חיי פרט או משפחה). בנוסף, עשויה התנהגות זו לגרום לאנטגוניזם וסלידה מצד הסביבה, שלעיתים מתקשה להתמודד עם "שלמות" של מישהו אחר.
  • חוסר יכולת להודות בטעויות, בכישלונות, בקשיים או סתם בחוסר שלמות. מכיוון שהודאות כאלה מוכיחות לעולם שהאדם אינו מושלם, נמנע הפרפקציוניסט משיחות כאלה עם אחרים וכך עשוי להפסיד עזרה ותמיכה שהיו יכולים לעזור לו.

סוגי פרפקציוניזם

חוקרים שונים מתייחסים באופן שונה לפרפקטציוניזם וגם מבחינים בין סוגים שונים שלו:

  • פרפקציוניזם מסתגל: מתאפיין בשאפתנות והשגיות ומביא להתנהגות מכוונת מטרה.
  • פרפקציוניזם לא מסתגל: השאפתנות והישגיות היתר מביאים לפגיעה בתפקוד בעקבות חרדה גבוהה הנובעת מהפחד להיכשל.
  • פרפקציוניזם עצמי: הדרישה לשלמות מופנית על ידי האדם כלפי עצמו.
  • פרפקציוניזם מושלך: הדרישה לשלמות מופנית גם כלפי אחרים קרובים.

גורמים לפרפקציוניזם

פרפקציוניזם בפני עצמו אינו נחשב למחלה וכאמור יש המתייחסים אליו כאל תכונה חיובית ונדרשת. רק כאשר הפרפקציוניזם פוגע בהתנהלותו של הפרט, גורם לו לתחושת חרדה, לתסכול רב (שזה כמעט בלתי נמנע, כי באמת אי אפשר להיות כל הזמן מושלם) ולהימנעות מפעילויות, פונים לבדוק את הגורם להתפתחות הפרפקציוניזם.

כיום מקובל, שמסרים תרבותיים ומשפחתיים המופנים אל הילד וכוללים אמירה מפורשת או מובלעת שערכו של הילד והאהבה כלפיו מותנים בביצועים מושלמים, גורמים להפנמת הציפייה הזו בחיים הבוגרים. תחושות אלה מתרגמות למחשבות דיכוטומיות על פיהן מה שלא מושלם לא שווה כלום ולכן נוצרים סטנדרטים גבוהים ומוגזמים.

השלכות הפרפקציוניזם

כאמור, פרפקציוניזם מידתי עשוי להוביל את הפרט להישגים והצלחות. כאשר התכונה הופכת לקיצונית, עשויות לצוץ הפרעות הסתגלות קשות, קושי לתפקד וקשיים חברתיים. במקרים קיצוניים, עשוי הפרפקציוניזם להביא לרמות כה גבוהות של תסכול עד שהן מתבטאות בהפרעות חרדה, דיכאון קליני ואפילו הפרעות אכילה ("הגוף שלי צריך להראות מושלם, בלי גרם שומן").

ראו גם:
השפעתן של מחשבות שליליות על מקורבים