פרוזק

פרוזק היא תרופה נפוצה לצורך טיפול בדיכאון, המשמשת גם לטיפול בהפרעות נפשיות נוספות כגון חרדה (הנוטה להופיע בלווית דכאון). הממצא הפיזיולוגי הבולט שנמצא קשור לדכאון הוא רמה נמוכה של נוירוטרנסמיטור (מוליך עצבי) בשם סרטונין. על כן, מטרת הטיפול בתרופתי בהפרעות דיכאון, הוא להגביר את רמת הסרטונין במח.

החיים לפני הפרוזק

לפני המצאת הפרוזק, רוב הטיפול התרופתי בדיכאון נעשה באמצעות תרופות ממשפחת מעכבי MAO. תרופות אלה מעכבות את תפקודו של אנזים במח שאחראי על פירוק הסרטונין לאחר שחרורו מתא העצב.

כאשר הסרוטונין מאחר להתפרק, רמתו במח עולה, ולכן הוא מפחית תחושות דכאוניות. הבעיה בתרופות אלה היתה נעוצה בעיקר בתופעות הלוואי הקשות שהתלוו אליה, שהפכו את השימוש ארוך הטווח בהן לכמעט בלתי אפשרי. בעיה רצינית נוספת היוותה העובדה שמינון יתר של תרופה ממשפחת מעכבי MAO עלולה לגרום למותו של המטופל.

חולי דיכאון רבים נמצאים במצב בו רמת האנרגיה שלהם כה נמוכה עד כי אין להם כח להוציא אל הפועל מעשה התאבדות. דווקא לאחר תחילת טיפול תרופתי יעיל, המחשבות הקשות נשארות ורמת האנרגיה לביצוען עולה, ועל כן מסוכן להשאיר חולים אלה עם תרופות באמצעותן הם יכולים לבצע ניסיון אובדני.

כניסת הפרוזק לשוק

הפרוזק נכנסה לשוק לפני כ- 25 שנה והפכה במהירות לתרופה נפוצה ביותר. היא נחשבה במשך שנים לתרופת קסם נגד דיכאון, ושימוש נרחב בה נעשה בקרב עקרות בית אמריקאיות מהפרברים הקטנים.

היות התרופה כה פופולארית ואפילו אופנתית במידת מה, הפכו את השימוש בה לקל יותר- אנשים לא נמנעים מלנטול אותה כי אינם חוששים מהסטיגמה המתקשרת בדרך כלל לטיפול בתרופות פסיכיאטריות. בנוסף, רופאים רושמים אותה בקלות יתר, מכיוון שתופעות הלוואי שלה מעטות והסכנות הכרוכות בנטילתה זניחות.

תופעות לוואי של פרוזק

הפרוזק שייכת למשפחת תרופות חדשה בשם SSRI- Serotonin Selective Re-up-taker Inhibitor (תרופות נוספות: לוסטרל, ציפרלקס)  גם תרופות אלה מטרתן להעלות את רמת הסרטונין במח, אך הן עושות זאת באמצעות עיכוב הקליטה מחדש של הסרטונין על ידי תא העצב ששחרר אותו. היתרונות הבולטים של התרופות החדשות ובראשן הפרוזק הם מיעוט תופעות הלוואי והעובדה שמינון יתר של פרוזאק לא יכול להמית את החולה.

כאמור, תופעות הלוואי של הפרוזאק אינן שכיחות ונחשבות לקלות יחסית לתופעות המאפיינות תרופות אחרות. בין השאר, כוללות תופעות הלוואי של הפרוזק נדודי שינה, בחילה, תחושת חולשה, כאבי ראש, שלשולים, חוסר תיאבון, תחושת חרדה או עצבנות, רעד, יובש בפה, עייפות כרונית, סחרחורות, בעיות עיכול וכן פגיעה בתפקוד המיני. להרחבה בנושא: חיי מין עם נטילת תרופות נוגדות דיכאון

חשש משימוש יתר בפרוזק

שימוש בתרופות נוגדות דכאון עורר מאז ומתמיד שאלה בקרב אנשי המקצועות הטיפוליים. ראשית, הממצא על פיו בזמן דיכאון רמת הסרטונין במח נמוכה אינו מעיד על כך שרמת הסרטונין היא הסיבה לדיכאון. בדרך כלל נגרם דיכאון גם מהיבטים במציאות וביכולת ההתמודדות הרגשית של החולה וכן לעיתים בשל עונה מסויימת בשנה (דיכאון עונתי).

טיפול תרופתי, שאינו עוסק בגורמים הנפשיים והמציאותיים לדכאון משאיר את החולה תלוי בתרופה לכל חייו. בהקשר זה, מקובל היום להתייחס לפרוזק כאל טיפול מועיל שחייב לבוא בלוית טיפול פסיכותרפיה מסוג כלשהו.

באופן ספציפי, העלתה הפרוזק שאלה לגבי שימוש יתר, מכיוון שכיום לא רק פסיכיאטר, אלא גם רופא משפחה יכול לרשום למטופליו פרוזאק, והם אכן עושים זאת בקלות יתר, גם במצבים שאינם מוגדרים כדיכאון קליני.

עולה השאלה האם יש צורך לעשות שימוש כה קל בתרופה פסיכיאטרית, המשפיעה על תפקוד המח, במצבים בהם יכולים אנשים להתמודד גם בדרכים אחרות. התחושה שפרוזק היא "תרופת קסם" קוסמת לאנשים רבים שלא מוצאים צורך בעבודה נפשית מעמיקה, קשה ואף יקרה, אם אפשר פשוט לפתור הכל עם כדור.