הקשר בין נרקיסיזם להפרעות נפשיות אחרות

נרקיסיזם והפרעות נפשיות משותפותנהוג לראות את הקשיים הנפשיים אשר מטופל מתמודד עמם כמחולקים להפרעות אישיות ומחלות נפש. ההבדל בין השניים קשור באופן שבו ההפרעה מתבטאת, כאשר בהפרעות אישיות הדבר שמופרע הינו האישיות עצמה – תפיסת העצמי של המטופל.

בהפרעות נפש, לעומת זאת, ייתכנו הפרעות אשר יימנעו מהאדם לתפקד באופן מיטבי, גם אם ישנה תפיסת עצמי מובנת.

כיום אנו ערים יותר מאי-פעם למורכבות נפש האדם, וכן לרגישות הטיפולית הנדרשת על מנת לאפשר למטופל להתמודד עם הסיטואציה הנפשית הבעייתית עבורו. על כן, בזכות הפסיכואנליזה, אנו גם יודעים היום שישנה חשיבות עמוקה לגשת אל המטופל בהיותו אדם, ועל כן האבחון ההגדרתי של הפרעה או מחלת נפש הינה רק נקודה אחת מתוך המורכבות הזו שנקראת נפש.

נרקיסיזם: הפרעת אישיות דרמטית הנובעת מתפיסה אישית משובשת

מצד אחד, ישנה אהבה עצמית מוקצנת המלווה בתחושת עליונות, כוח, יכולת מופרזת, ומשיכה להאדרה עצמית בתצורה כוחנית. מצד שני, אנשים הסובלים מנרקיסיזם מגלים אי-יכולת עצומה להתייחס לרגשות האחר, או להביע דרך התנהגות או דיבור תוכן של ביטחון עצמי יציב.

ניתן לראות במקרים של נרקיסיזם כיצד מה שנראה כלפי חוץ כאישיות בומבסטית וחזקה למעשה מסתיר ערעור עמוק וחוסר-יציבות. התפיסה העצמית שהמטופל הוא למעשה עליון וחזק משרתת כקביים המחזיקות את נפש המטופל מפני התמוטטות. מבחינה זו, נרקיסיזם יכולה להיות בעיה מוסתרת היטב כלפי כל מתבונן מבחוץ.

מאחר והאישיות כל כך שברירית, ומוחזקת למעשה על ידי הבניית שווא מתעתעת, מטופל הסובל מנרקיסיזם לעתים אינו נראה כאדם המודע למקור הסבל שלו. פעמים רבות מטופלים אלו יחזיקו בעמדה סכיזואידית שהבעיה אינה בהם אלא מחוץ להם – אנשים לא מבינים אותם, או "שמים להם רגליים". המטופל מחזיק בעמדה שהוא מושלם, בעוד העולם כולו אינו מבין זאת. כך מסתיר המטופל מעצמו את הבעיה האישיותית וכן כל בעיה נפשית אחרת אשר ממנה הוא סובל.

הפרעות נפש המתקשרות עם נרקיסיזם

מאחר ובהפרעת אישיות נרקיסיסטית המטופל אינו מסוגל לתפוס את ההפרעה בעצמו, כל תופעה המעיקה או מסבה לו סבל מופנית על ידיו אל עבר האחר. כך, למשל, כאשר הוא אינו מצליח בדבר מה הוא לא יאשים את עצמו אלא אדם או נסיבות אשר הפריעו לו להגיע להצלחה. עם זאת, הסבל אותו הוא נושא \בגין אי-ההצלחה נותר עוצמתי ומהדהד כאדם אשר מכשיל את עצמו.

מאחר וכל דבר אשר נתפס כפגם, נפשי או לא, מושלך ישירות על האחר – הנרקיסיסט יכול לסבול מהפרעות נפשיות מרובות אך ללא טיפת מודעות לקיומן. למשל, כאשר הוא במצב דיכאוני הוא יכול לומר כי זו אשמת אחרים אשר אינם מבינים אותו. דוגמה נוספת, כאשר הוא הוזה הוא עלול לפרש זאת כנבואה או חזון הנגלה אליו בשל ייחודו.

טיפול בהפרעות אישיות ונרקיסיזם

מאחר והפרעת אישיות אינה זהה להפרעה נפשית, יש נטייה לזהות בה מרכיב תפיסתי-נפשי מהותי אשר אינו רק עניין פיסיולוגי. במילים אחרות, בעוד טיפול פסיכיאטרי תרופתי יכול להיות מועיל בהקלת הסבל המלווה להפרעה האישיותית, יהיה צורך מהותי גם בטיפול נפשי מלווה כגון פסיכולוג.

טיפולים אלו אינם קצרי טווח, מאחר ובנרקיסיזם למשל הטיפול עצמו אינו יכול להתחיל עד שהמטופל ייקח אחריות אישית על הסיטואציה הנפשית אשר ממנה הוא סובל. מאחר והנרקיסיסט אינו רואה בעצמו פגם, ויש בו נטייה להטיל כל אשמה ואחריות על האחר – זהו שינוי עמדה נפשית משמעותי שלוקח זמן. רק כאשר המטופל יוכל לקחת אחריות אישית על מצבו הנפשי הטיפול האמתי יוכל להתחיל.

מסיבה זו, מתן מענה תרופתי הינו לעתים הכרחי במיוחד בתחילת הטיפול. אחרת, במקרים מסוימים, המטופל אינו מסוגל להיות קשוב ופתוח לטיפול הנפשי, בשל הסבל והמצוקה הנפשית העצומה המתחוללים בקרבו. אין זה תמיד המצב, אך זו בהחלט היתכנות סבירה אשר יש לקחת בחשבון – תלוי בחומרת המקרה. כך או כך, התרופה עצמה איננה הטיפול פעמים רבות, כי אם רק הגורם המאפשר את תחילת הטיפול.

חשוב גם לזכור שמדובר באדם בעל מערך נפשי מורכב וייחודי. הטיפול עצמו אינו טיפול בהפרעה נרקיסיסטית, כי אם טיפול באדם הסובל מתופעה אישיותית-נפשית ייחודית, והוא ראוי לזכות בכבוד של יחס טיפולי הוגן וקשוב בראש ובראשונה. ללא הנחת יסוד זו, ייתכן ולעולם לא יתאפשר למטופל להגיע לכדי מצב של לקיחת אחריות אישית על מצבו, דבר שהוא כה הכרחי במצבים של הפרעה אישיותית.