נפגעי חרדה

נפגעי חרדהישנם אנשים בעלי נטייה לחרדה, ולעומת יש אנשים שהם מלאי ביטחון עצמי מטבעם, שכל הליכתם מביעה עוז רוח. גם אלה וגם אלה אינם חסינים מפגיעתה הרעה של חרדה כאשר הם נחשפים לאירוע טראומתי שבעקבותיו הם הופכים לנפגעי חרדה. מתי זה קורה? מהם הגורמים לכך? איך מאבחנים נכון אדם, שנחשב לנפגע חרדה? האם ניתן לטפל?

חשיפה לאירוע טראומתי

כל אדם יכול בקלות להפוך לנפגע חרדה בעקבות אירוע טראומתי מסוג כלשהו. אירוע טראומתי יכול להיות על רקע לאומי – היקלעות לזירת פיגוע. אירוע טראומתי יכול להיות מעורבות בתאונת דרכים. האירוע יכול גם להיות במסגרת השירות הצבאי – השתתפות במלחמה או בקרב עם נפגעים. גם פגיעה על רקע מיני, אונס, אירוע של שריפה וכיוצא באלה יכולים להפוך את המעורבים בהם לנפגעי חרדה, בין אם מתלווה לאירוע פגיעה פיזית ובין אם לאו.

האם אדם אמיץ מטבעו חסין יותר לפגיעת חרדה? לא בהכרח. יש אנשים הנחשבים לחששניים, אשר דווקא אירוע טראומתי משפיע עליהם פחות, וזמן ההתגברות על כך – קצר יותר.

תסמינים ואבחון

פגיעת חרדה יכולה להשפיע על הנפגע לזמן קצר יחסית או לזמן ארוך. יש כאלה שמתגברים על אירוע טראומתי בתוך מספר ימים וחוזרים לשגרה גם ללא קבלת עזרה, אך יש כאלה שחווים תסמינים קשים ולא פשוטים למשך חודשים ואפילו שנים. במקרה זה, פגיעת החרדה הופכת למה שנהוג לכנות בשם – תגובה פוסט טראומתית.

מהם התסמינים המקובלים בקרב נפגעי חרדה? איך אפשר לאבחן פגיעה מסוג זה, שהיא כאמור נפשית ואיננה חייבת להיות מלווה היבט של פגיעה פיזית ברורה? ישנם כמה וכמה תסמינים הידועים בספרות המקצועית:

חוויות חוזרות או "פלאשבקים"

מדובר בתחושות החוזרות לעיתים מזומנות או לעיתים רחוקות, כאשר הנפגע חווה מחדש את האירוע הטראומתי. זה יכול להיות בצורה ויזואלית, כאשר מי שחווה תאונת דרכים "רואה" באופן חי כלי רכב מעוכים או כאשר ניצול משריפה או רואה פרצי להבות.

זה יכול להיות גם בצורה של שמיעת קולות מהאירוע ואפילו הרחת ריחות. פעמים רבות החוויה החוזרת צפה ועולה בעקבות טריגר מסוים – קולי, ויזואלי או אחר.

חלומות ומחשבות

נפגעי חרדה נוטים לחלום ולחשוב בתדירות רבה על אותו אירוע טראומתי שחוו. בדרך כלל לא מדובר בעניין רצוני אך ניתן בהחלט ללמוד טכניקות שמסייעות להתמודד ולהפחית את הקושי.

מתח, חרדה והימנעות

נפגעי חרדה יהיו בדרך כלל מתוחים וחרדים גם לאחר שהאירוע הקשה הסתיים וגם כאשר לא קיימת סכנה לבריאותם או לחייהם. זה עלול להוביל להתנהגות המנעותית. רצון מודע או בלתי מודע להתרחק מכל דבר מסוכן או מכל מה שיזכיר את האירוע הטראומתי. הימנעות יכולה להיות היבט שמפריע מאוד לחיים ובמקרים מסוימים ההימנעות עוברת הכללה והנפגע חושש מכל יציאה מהבית או מאזור שאותו הוא מחשיב לבטוח.

החלמה וטיפול

נפגע חרדה יכול לעיתים להתגבר על הפגיעה באופן עצמאי, בדיוק כפי שהגוף מחלים מפגיעה פיזית לא פשוטה – לא לחינם נהוג לומר שהזמן מרפא. יחד עם זאת, יש כאלה שעבורם ההתמודדות לבד קשה עד בלתי אפשרית. במידה וזהו המצב או כאשר רוצים למנוע סבל מיותר, יש כמה אפשרויות טיפול.

  • טיפול פסיכולוגי – נעשה בשיטות שונות כגון טיפול דינאמי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי ועוד.
  • טיפול תרופתי – שימוש בתרופות נוגדות חרדה.
  • טיפולים משולבים ואחרים – לעיתים הטיפול משולב (פסיכולוגי או פסיכיאטרי בשילוב עם תרופות) ויש גם טכניקות נוספות כגון ביו פידבק, טיפול משולב עם בעלי חיים, טיפולים טבעיים כגון דיקור ואחרים.