מחלת נפש במשפחה

משפחה אמורה להיות הבסיס הבטוח של כולנו. גם כאשר שאר העולם (או חלקים ממנו) מפנים לנו עורף, מקשים עלינו ומסבכים אותנו, המשפחה אמורה להיות המקום שאליו אפשר לחזור, ללא תנאים, לקבלת תמיכה, עזרה או אוזן קשבת. במשפחה בה קיימות מערכות יחסים תקינות בין החברים, כל אחד מקיים תפקיד במערכת התמיכה ההדדית.

כאשר אחד מבני המשפחה חולה, מתגייסת המשפחה למענו. אורחות החיים צריכות להשתנות במידה זו או אחרת, על פי חומרת המחלה, והתפקידים משתנים על פי הצרכים הנדרשים בעקבות המחלה (למשל- אחד האחים הגדולים לוקח אחריות על הכנת הארוחות, כאשר האם נמצאת עם ילד חולה בבית חולים).

העניינים עשויים להיות מסובכים  יותר כאשר לא מדובר במחלה פיזית, אלא במחלת נפש. התמודדות של משפחה עם מחלת נפש של אחד מחבריה עשויה להיות מסובכת יותר בשל מספר גורמים:

  • שינוי בסיסי באחד הגורמים במערכת המשפחתית: כאשר אחד מחברי המשפחה חולה במחלה פיזית, אומרים ש"יש לו מחלה". במחלה נפשית, המחלה עשויה להשתלט ולשנות את אופיו ואת תפקודו הבסיסי של החולה. כלומר, ההתנהגות של הפרט משתנה, תגובותיו הרגשיות משתנות, והרבה פעמים המשפחה צריכה להסתגל לדמות חדשה כמעט שהפכה לחלק ממנה.
  • תמיכה סביבתית: בעוד שבמחלה פיזית נוטה הסביבה (המשפחה המורחבת והסביבה החברתית הקרובה) להתגייס למען החולה ומשפחתו, כאשר מדובר במחלת נפש פעמים רבות הסביבה תופסת מרחק. לעיתים גם המשפחה עצמה לא מעוניינת להוציא לאור את דבר המחלה מפאת הבושה.
  • פרוגנוזה: מחלת נפש עשויה להיות ארוכה ביותר, ולעיתים אפילו כרונית.
  • רגשות אשם: הורים נוטים לחשוב "מה עשינו לא נכון", ולכלות את זמנם במציאת אשמים במקום בהתמודדות עם המחלה.

התמודדות הורים עם מחלה של ילד

במקרים של הפרעות נפש אצל ילדים, על ההורים להוביל את המשפחה להתמודדות יעילה. ראשית, ההורים חייבים להכיר במחלה, להבין שמדובר במחלה (ולא סתם ניסיון של הילד להעמידם במבחן, או סתם התנהגות בעייתית), ולהכיר את מאפייני המחלה. על ידי כך, יוכל להיבנות בסיס של קבלה ללא תנאי של הילד החולה, יחד עם אפשרות לתמוך בו באמת.

ההורים הם אלה שמפנים את הילד לטיפולים המתאימים, בין אם ברמה של טיפול פסיכולוגי או ביקורים אצל פסיכיאטר. הם גם יכולים להחליט האם לקבל הצעה לאשפז את הילד במקרה הצורך. כל ההחלטות הללו קשות, ודורשות חוסן נפשי רב, ולעיתים מומלץ גם להורים לקבל טיפול ותמיכה רגשיים על מנת שיוכלו לראות באופן אובייקטיבי את המצב של הילד, ולהיות פנויים על מנת לעזור לו בהתמודדות.

התמודדות של אחים

מחלת נפש של אחד הילדים במשפחה משפיעה גם על אחיו- כאמור המבנה המשפחתי כולו משתנה מהבסיס. כמו כן, על הילדים לקבל את העובדה שהוריהם נאלצים להשקיע יותר משאבים בילד החולה.

ככל שהאחים יהיו מעורבים יותר בתמונה (כמובן, בהתאם לגילם ובהסכמה של הילד החולה), כך תוכל המשפחה לבצע התאמה לנסיבות החדשות. יש לציין, שלהורים נשארת מחויבות גם כלפי הילדים הבריאים במשפחה, ויש לזכור שהזנחתם עשויה לגרום לתופעות פסיכולוגיות בלתי רצויות גם אצל הילדים האחרים.

התמודדות של משפחה עם מחלה של אחד ההורים

מחלת נפש של אחד ההורים מובילה פעמים רבות להתפרקות של המערכת המשפחתית. מכיוון שההורים הם הבסיס שמחזיק את המערכת מלוכדת, התרופפות של הכוח הזה עשויה להיות הרסנית. לעיתים קרובות קשה לנהל זוגיות לצד מחלת נפש, ולכן נדרשת התערבות ותמיכה אינטנסיבית של בן הזוג הבריא, יחד עם מעורבות של הילדים וקבלת המציאות החדשה, היכולים לסייע לבן הזוג החולה, וכן לאפשר את המשכיות קיומה של המשפחה.