מהו מאזוכיזם

מאזוכיזם הוא מצב בו אדם מגיע לסיפוק, מאזוכיזםבדרך כלל סיפוק מיני, בעקבות כך שהוא חש סבל, כאב והשפלה מצד בן זוגו. התמונה הנפוצה שעולה בראש כאשר מדברים על מאזוכיזם היא תמונה ציורית ביותר, אותה רכשנו בקולנוע ועל מסך הטלוויזיה. בדרך כלל מדובר בגבר אשר פונה למועדוני סאדו-מאזו ייעודיים, בהם נשים-מלכות לבושות בבגדי עור מתעללות בשיטות שונות בלקוחותיהם, להנאתם וסיפוקם המיני.

ההתעללות עשויה לכלול אלימות פיזית- שריטות, נשיכות, הכאה באיברים אינטימיים ואפילו שימוש בקשירות, שרשראות ואזיקים. בנוסף, מלווה ההתעללות בהשפלה- קללות, ציוויים, יחסי אדנות והשפלה בפומבי.

למרות שהתמונה הזו אכן קיימת במציאות, המאזוכיזם עשוי להתבטא גם בצורות סולידיות יותר ופומביות פחות. כמו כן, גם נשים עשויות להיות מאזוכיסטיות (למרות שתמונה זו נפוצה פחות). במקרים מסוימים, המאזוכיסט עשוי להיות גם סאדיסט לעיתים- כלומר גם ליהנות מכך שהוא מסב סבל לאחר.

איך אפשר ליהנות מכאב?

כאב (פיזי או נפשי) הוא תחושה חזקה ועוצמתית ביותר. התיאוריות הרווחות גורסות כי הצורך של אדם להביא עצמו למצב בו הוא סובל, נגרם כתוצאה מהקהיה רגשית כלשהי. מסיבות שונות בהיסטוריה של חייו, האדם מגיע למצב שגירויים שאינם עוצמתיים מספיק אינם מגיעים לסף התחושה שלו.

כדי להרגיש שמישהו מתייחס אליו באמת, הוא צריך התייחסות מבזה ומשפילה, משום שזו התייחסות מורגשת יותר מאשר יחס רך. כדי להרגיש מגע על גופו, המגע צריך להיות צורב וכואב. התחושות העוצמתיות, אם כן, הן התחושות אשר גורמות לעוררות (מינית או אחרת), ולולא הן, התחושה קהה ואינה מספקת.

בהקשר זה, חשוב להבדיל בין מאזוכיסטים לקורבנות של התעללות שהינה בניגוד לרצונם (גם אם אינם מתרחקים מהגורם המתעלל מסיבות שונות). קורבנות אלה אינן נחשבות למאזוכיסטיות, משום שהסבל שלהן אינו גורם לסיפוק והנאה.

התייחסות חברתית למאזוכיסטים

ההתייחסות החברתית למאזוכיסטים היא בדרך כלל בתווך שבין "סוטה" לבין "מוזר". לאנשים קשה לקבל הן גיוונים מיניים שאינם נמצאים בתודעתם, והן את עצם העובדה שאדם שואב הנאה כלשהי מכך שמתעללים בו ופוגעים בו. במקרים רבים עשוי להתרחש בלבול אמיתי בין קורבן של התעללות לבין מאזוכיסט, כפי שצוין לעיל.

טיפול

השאלה האם יש צורך לטפל במזוכיסטים היא שאלה שיש בה מין הערכיות והמוסר(ניות). הלא אם אדם בוגר בוחר לעצמו את הדרך בה הוא נהנה לקיים יחסים וממנה הוא שואב הנאה, ויש מי שמוכן להעניק לו את הפנטזיה הזו, מדוע לשנות זאת? מצד שני, יש לקחת בחשבון שהתפתחות המזוכיזם היא ככל הנראה התפתחות בלתי תקינה, כאשר האדם נאלץ בעצם לחוש כאב על מנת להרגיש. כמו כן, צריך לזכור שהמזוכיזם עשוי להוביל את האדם להכניס עצמו למצבים שעשויים לפגוע בו באמת, ובמקרים קיצוניים אפילו להוביל למותו.

הטיפולים המוצעים למזוכיסטים אשר בוחרים לחפש דרך להגיע לסיפוק גם ללא תחושת הכאב וההשפלה מגוונים כמו הגישות והתיאוריות הקיימות בפסיכולוגיה. הגישה הדינמית תעבוד באמצעות שיחות שמטרתן לחשוף אל המודע את הגורמים לקהות הרגשית והתחושתית אשר מובילה לצורך בכאב על מנת להגיע לסיפוק.

גישות התנהגותיות יעבדו בשני מישורים- ראשית, הפסקת הקשר הישיר בין כאב לבין הנאה. עבודה זו יכולה להיעשות באמצעות טכניקות קוגניטיביות, וכן טכניקות של ביופידבק או באמצעות תמיכה תרופתית (למשל- מתן תרופה שגורמת לחוסר יכולת להגיע לאורגזמה. כך הכאב לא יוביל לסיפוק מיני והקשר בין שתי התופעות יחלש). המישור השני הוא של הגברת הרגישות לגירויים מיניים שאינם כוללים כאב והשפלה. גם עבודה זו יכולה להיעשות בטכניקות שונות, קוגניטיביות ואחרות.