הפרעות חרדה

הפרעות חרדההפרעות חרדה הינן קבוצה של הפרעות המסווגות תחת כותרת אחד במדריכים הפסיכיאטריים של הפרעות הנפש (כגון DSM ו-ICD). באופן כללי, מתאפיינות כל הפרעות החרדה בתחושות קשות של פחד שאינן קשורות להתרחשות מסויימת במציאות או שאינן תואמות את ההתרחשות המציאותית. תחושות אלה מפריעות לסובלים מהן בחייהם היומיומיים, הן אינן נשלטות ואינן חולפות תוך זמן קצר. נסקור את הפרעות החרדה העיקריות, כפי שמוגדרות במדריך ה-DSM.

התקפי חרדה

בהתקף חרדה (פאניקה), חש האדם באופן פתאומי תחושות אימה קשות, הוא חש תגובות פיזיולוגיות כגון דפיקות לב מואצות, הזעה, רעד וקוצר נשימה והוא חושב ומרגיש שמשהו נורא הולך לקרות לו (שהוא מקבל התקף לב, שהוא עומד למות או שהוא עומד להשתגע).

אחוז נכבד מהאוכלוסיה חווה פעם בחייו התקף חרדה ואין זה נחשב להפרעה נפשית. כאשר ההתקפים חוזרים ונשנים ומכתיבים את אורחות חייו של אדם, אזי הם נחשבים להפרעת חרדה.

אגורפוביה

בדרך כלל כתוצאה מהתקפי חרדה חוזרים, אך לא בהכרח, מתחילים חולי אגורפוביה להמנע מיציאה למקומות בהם הם חוששים שיקבלו התקף חרדה נוסף או שלא יוכלו לקבל עזרה במקרה ויזדקקו לה. לאט לאט מצטמצמות היציאות של החולים מהבית ולעיתים הם מגיעים למצב שכלל אינם יוצאים מביתם ואפילו מחדרם.

פוביות

הפוביות הן הפרעות החרדה הנפוצות ביותר והן נחלקות לשתי קבוצות עיקריות:

  • פוביה ספציפית- מתאפיינות בחרדה המתעוררת כתוצאה מחשיפה לאובייקט מסויים, כאשר על החרדה להיות קיצונית יותר מהצפוי (למשל, כל אדם עשוי להבהל למראהו של נחש בסלון ביתו, אך הסובלים מפוביה ספציפית מפני נחשים יחוו חרדה קשה ביותר גם כאשר יראו נחש מאחורי זכוכית מחוסמת בגן חיות).

בספרות מוכרים מעל 250 סוגים שונים של פוביות ספציפיות. פוביות גורמות לסובלים מהן לתכנן את חייהם לפי הסיכוי להחשף לגורם הפוביה והם עשויים להמנע ממקומות מסויימים או פעולות מסויימות, גם אם זה פוגע באיכות חייהם או בבריאותם (למשל, הסובלים מפוביות עשויים להמנע מבדיקות דם פשוטות החיוניות לאבחון מחלה פיזית כזו או אחרת. הסובלים מקלאוסטרופוביה– פחד ממקומות סגורים, עשויים לוותר על מקום עבודה אטרקטיבי רק משום שנדרש מהם להשתמש במעלית, הסובלים מפחד גבהים עשויים לוותר על מקום עבודה אטרקטיבי המצריך לטוס מדי פעם).

  • פוביה חברתית- האובייקט שגורם להתעוררות החרדה אצל הסובלים מחרדה חברתית הוא פעולות בעלות אופי חברתי כגון המצאות בציבור, פחד קהל ואפילו מפגשים עם מכרים. החרדה הזו מעצימה את עצמה, משום שמעבר לתגובות החזקות המתעוררות מעצם הידיעה שעליהם להחשף בחברה, חוששים הלוקים בפוביה חברתית שמישהו ישים לב לפחדם וישימם ללעג.

הפרעת חרדה מוכללת

ישנם מצבים בהם החרדה אינה מתעוררת כתוצאה מחשיפה לאובייקט מסויים, לסיטואציה מסויימת בחיים או אפילו באופן אפיזודי ומפתיע כמו בהתקפי פאניקה. במצבים אלה החרדה מתמשכת והחולים חשים אותה כמעט כל הזמן. הם דואגים וחרדים באופן בלתי פוסק- ותמיד מוצאים את ההקשר. פעמים רבות הפרעת חרדה מוכללת מתלווה להפרעות נפשיות נוספות (כמו דיכאון, מאניה דיפרסיה, טריכוטילומניה ועוד) והיא גם גורמת להיווצרות סימפטומים פיזיולוגים כגון הפרעות שינה וכאבי ראש.

PTSD

גם הפרעת דחק פוסט טראומטית נחשבת לאחת מהפרעות החרדה והיא נוצרת כתוצאה מחשיפה לאירוע מאיים או מסכן חיים וגורמת למחשבות חודרניות, שחזור האירוע והמנעות ממצבים המזכירים את הטראומה, כמו למשל במקרים של פוסט טראומה לאחר לידה. במקרים חמורים יותר נוצרת הפרעת דחק חריפה, אשר משתלטת בצורה ניכרת על חייו של הסובל ממנה.

טיפול בהפרעות חרדה

טיפול בהפרעות חרדה נחלק למספר תחומים: תרופתי, התנהגותי וטיפול משלים. בתחום הפסיכיאטרי, בדרך כלל נעשה שימוש בהקשר של הפרעות חרדה בנוגדי דיכאון כמו פרוזק, או בבנזודיאזפינים (נוגדי חרדה). בתחום הפסיכותרפויתי המקובל ביותר כיום להתמודדות עם הפרעות חרדה הוא הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, בו מלמדים את החולים שיטות פיזיולוגיות וקוגניטיביות להתמודד עם תחושת החרדה ולאחר מכן חושפים אותם באופן הדרגתי לאובייקט שגורם לחרדה.

טיפול נוסף להפרעות חרדה הינו טיפול באמצעות היפנוזה, המסייע למטופל לחדור את נבכי נפשו ולהבין את בעיותיו הנפשיים.