מחקר: הקשר בין מחסור בויטמין D והפרעות נפשיות

מחסור בויטמין D ומחלות נפשיותמחלות הנפש הן אחת התעלומות הגדולות של מדע הרפואה. יש מעט מאוד מחלות נפשיות, אם בכלל, אותן ניתן להסביר מבחינה אתיאולוגית אפילו מבחינה חלקית.

הבנת המקור של מחלה היא בסיס חשוב על מנת למצוא דרך לטפל בה. מחלות הנפש, במיוחד הקשות שבהן, גורמות למצוקה רבה אצל החולים, לפעמים במשך כל ימי חייהם. המחקר בתחום חופף למחקר של המח (נוירולוגיה), ועדיין רבות השאלות על התשובות.

במחקר שנערך לאחרונה במחלקות פסיכיאטריות, ופורסם בכתב העת המקצועי-פסיכיאטרי Journal of Psychiatric Practice, ניסו החוקרים לבדוק מדדים שונים בקרב החולים, בניסיון נוסף למצוא גורם משותף כלשהו שאולי יהווה חוט מוביל לבחינת מקורן של מחלות הנפש.

מהלך המחקר

במחקר השתתפו 544 חולים המאושפזים במחלקה פסיכיאטרית, במחצית הראשונה של שנת 2011. החוקרים אספו נתונים מתוך הרשומות הרפואיות של החולים, פרטים דמוגרפיים ומדדים של חומרים שונים הנבדקים באופן שגרתי במהלך האשפוז הפסיכיאטרי. הנבדקים הושוו על בסיס מגדר, משך האשפוז, סוג הטיפול התרופתי שקיבלו, ומידת תפקודם במהלך האישפוז במחלקה.

ממצאי המחקר

הממצא העיקרי אותו הציגו החוקרים במאמרם מתייחס לרמות של ויטמין D בדמם של הנבדקים. אצל שלושה רבעים מבין הנבדקים, נמצאה רמה נמוכה מידי של הויטמין, ביחס למקובל בקרב אנשים בריאים.

ויטמין D הוא ויטמין חשוב וחיוני לתאי הגוף. המקור העיקרי ממנו אנחנו מקבלים את הויטמין הזה הוא מחשיפה לאור השמש. בשנים האחרונות, מכיוון שעולה ההכרה בנזקי השמש לעור, ממליצים להורים לתת לתינוקות ויטמין D בטיפות כדי שלא יחסר החומר החושב להתפתחות התאים.

מחסור בויטמין D הוא תופעה די נפוצה בעולם המערבי, משום שרבים מאיתנו עובדים רוב שעות היום במקומות סגורים, חשופים לאור פלורסנטים. ולמרות זאת, אחוז החולים המאושפזים הסובל ממחסור בויטמין, כפי שנמצא במחקר, גדול באופן משמעותי מהממוצע באוכלוסייה הבריאה.

כמו כן, נמצא כי למרות התיעוד הרפואי למחסור בויטמין. כמעט שני שליש מהחולים שנמצאו בעלי רמה נמוכה של הויטמין לא קיבלו טיפול מתאים בתוסף.

פרשנות לממצאים – הקשר בין מחלת נפש ומחסור בויטמין D

ישנן מספר דרכים בהן ניתן להבין את הממצאים שתוארו. אפשרות אחת, היא שיש קשר בין מחלות נפשיות לבין מחסור בויטמין D.

מתוך ההיכרות עם הויטמין והשפעות המחסור בו, החוקרים מניחים שגם אם יש קשר בין מחסור בויטמין D למחלה נפשית, הרי שלא מדובר בקשר של סיבה ותוצאה- לא המחסור בויטמין גרם למחלת הנפש. יחד עם זאת, יתכן בהחלט שהמחסור הוא אחד הגורמים הסביבתיים שבא באינטראקציה עם נטייה (מולדת, גנטית או נרכשת) לפיתוח של הפרעה נפשית.

אפשרות נוספת, היא שיש קשר בין הירידה בויטמין D לבין אופיו של האשפוז הפסיכיאטרי, או אופיין בכלל של הפרעות נפשיות כרוניות. חולים כרוניים נוטים יותר, בהשוואה לאנשים בריאים, להסתגר ולהמנע מיציאות מהבית. כמובן שכאשר מדובר בחולים המאושפזים במחלקה פסיכיאטרית, חופש התנועה מוגבל, והחשיפה לאור השמש מעטה יותר.

על כן, מעריכים החוקרים, רב הסיכויים הם שהירידה בויטמין D אינה הגורם למחלה, אלא תוצאה של המחלה או של האשפוז הפסיכיאטרי. עם זאת, עדיין יתכן כי משהו שקשור למחלות הנפשיות עצמן גורם לנטייה לירידה ברמת הויטמין בדם.

למעשה, מסכמים החוקרים, הממצא לגבי ויטמין D בקרב מאושפזים במחלקות פסיכיאטריות, דורש מחקר נוסף. אם לא על מנת למצוא את הגורם למחלת הנפש, אז לפחות כדי להתאים למאושפזים נורמה של טיפול בבעיה משנית זו. הממצאים במחקר דומים לממצאים שעלו במחקרים קודמים ולפיהם רמות נמוכות של ויטמין D שכיחות מאוד בקרב חולים פסיכיאטרים מאושפזים, ביחס לאוכלוסיה הכללית.

ראו גם:
תוספי מזון והפרעות נפשיות