התמודדות עם התקפי זעם של בני נוער

התמודדות עם התקפי זעם במתבגריםהאם החיים עם המתבגר סובבים אינספור ויכוחים, טריקות דלת, ושתיקות רועמות? מומחים להתנהגות בני נוער סבורים שהגורמים האמיתיים לבעיות אינם נושאי הוויכוחים עצמם, אלא הסירוב המתמשך של בני נוער לקבל את העובדה שקיימת בעיה, או להשתדל לשפר אותה, ומצד שני קיימת הבעיה של הורים שבטוחים שהדרך שלהם היא הדרך הנכונה היחידה.

אך קיימות שיטות התמודדות טובות יותר מתסכולים וזעם, והן יכולות לעבוד גם עם בני הנוער המאתגרים ביותר. טיפים אלו מעניקים תקווה להורים המבקשים שיטות התמודדות יעילות.

השפעה חיובית ושלילית

כשהורים מבחינים שהתקף הזעם עומד להתרחש, עליהם להבין שהמתבגר פועל מתוך אמונה מלאה שהוריו לעולם לא יניחו לו לקבל שליטה מלאה על חייו, למרות שההורים מעניקים לו שליטה רבה יותר מכפי שהוא מאמין.

הנקודה היא שעל ההורים להעביר את המסר לפיו מאמינים שהמתבגר יכול להגיע בעצמו להחלטות טובות. כך, למשל, ניתן להעניק לו יותר שליטה על חייו, אך תחילה יש להבין שהתקפי הזעם אינם מתרחשים במהלך ויכוח בלבד, אלא אף בזמנים רגועים כשאף אחד אינו נכנס עימם לעימות.

מה אתה רוצה באמת?

במהלך זמנים רגועים, ניתן לשאול את המתבגרים מספר שאלות שיסייעו להתמודד טוב יותר עם התקפי זעם עתידיים. שאלות אלו כוללות:

  • האם אתה מאמין שיש לך כוחות נפשיים להתמודד עם קבלת יותר החלטות בעצמך?
  • האם אתה מעוניין בחופש מוגבר יותר?
  • האם אתה מבין שהתקפי זעם הם שיטות שליליות המבוצעות מתוך ניסיון להשפיע עלינו להעניק לך את מה שאתה רוצה?
  • כמה טוב משרתים אותך התקפי הזעם?

במקרים רבים, המתבגר יודה בכך שהתקפי הזעם מזיקים לו, ומנקודה זו ניתן להסיט את הדיון להעלאת הצעות הדדיות לגבי אפשרויות התנהגות יעילה יותר במצבים של חילוקי דעות.

 

התקף זעם יכול להפוך לשיחה בוגרת

אם נראה שהמתבגר נוטה באופן עקבי להתקפי זעם, ההורים עשויים להיות מתוסכלים ולהאמין שלעולם לא יהיו תקופות שקטות בבית. אלא שאפילו מתבגרים עם בעיות רגשיות מבינים שניתן לדבר באופן רגוע גם על נושאים שנויים במחלוקת.

כשהורים יוצרים זרימת תקשורת פתוחה בבית, פתאום שני הצדדים מגלים שקיימים הרבה פחות נושאים "לוהטים" ומחלוקות חמורות.

מערכת היחסים בין ההורים למתבגר צריכה להתבסס על אמון – במצב זה, ההורים יכולים להיות בטוחים יותר לגבי מידת האחריות שהמתבגר לוקח על עצמו. אמון פועל באופן הדדי וההורים יכולים לשחרר מעט את רמות הפיקוח שלהם. כשהמתבגר מבין כמה השפעה יש לו על ההורים, הוא אינו שוחק אותה באמצעות התנהגות המשמידה אמון.

תגמולים על התנהגות טובה – מתבגרים מבצעים טעויות כל הזמן. אם המתבגר מגיב באופן בוגר להוראות ההורים, והם מבחינים שהוא נוקט במאמצים מיוחדים להימנע מהתקפי זעם, ניתן לתגמל אותו בשבחים חיוביים, לצאת איתו לטיול מהנה או לקנות לו מתנה קטנה.

אתם יכולים להגיד "לא" בלי שהוא יפתח נגדכם תיק פלילי – בתא המשפחתי מאוזן ההורים אינם מסרבים לבקשות שונות של המתבגר באופן אוטומטי. הם בוחנים כל מקרה לגופו, וגם אם הסירוב מתבקש, הם מסבירים את עמדתם באופן ברור אך מתחשב, כך שהמתבגר אינו חש מושפל ואין לו צורך לפתח התקף זעם בתגובה.

הוא אולי גבוה מכם, אך אתם המבוגרים – מתבגרים הם עדיין ילדים, ולמרות שהם מפותחים מבחינת גובה, משקל ומסת גוף, הם עדיין צריכים שההורים יתייחסו אליהם כאל ילדים. התקפי זעם בהיבט זה אינם אלא קריאה לעזרה, ועל ההורים להקשיב למסר המסתתר מתחת לצרחות הילד כדי להבין מה הוא אומר באמת, ולהתייחס בהתאם.

בני נוער יכולים להשפיע על הוריהם באופן חיובי ובמקביל לזכות באמונם – כשהמתבגר משוחח עם ההורים לגבי יומו מבלי שההורים יצטרכו לחלץ ממנו את הפרטים, הם יכולים לשתף אותו בתחושותיהם ולהראות לו כמה הם שמחים שהוא מתקשר עימם. אך הישג זה אפשרי רק כשההורים מעניקים לו בעקביות את התחושה שהוא יכול לסמוך עליהם.

הסיבות השכיחות ביותר לסכסוכים עם בני נוער הן טיפשיות – נשמע מוכר? חדר מבולגן, חוסר יכולת להקפיד על לוחות זמנים, האזנה למוסיקה בחדרם בקול רם מדי, ביקורות על אופן הלבוש, או ביקורות על החברים שהם בוחרים. כשההורים מבינים שכדאי לשמור את הוויכוחים לנושאים רציניים באמת, התקפי הזעם של המתבגר שוככים כמעט מאליהם.

למרות שזה נשמע כמדע בדיוני, יש סוף להתקפי זעם בגיל ההתבגרות

אך ההורים צריכים להתבונן על המצב כעל שלב נורמלי בהתפתחות המתבגר. הוא עובר תהליך ויתכן שהוא סובל מבעיות נפשיות. על מנת שיצליח כמבוגר, הוא יצטרך להיות מסוגל לזהות ולקדם את צרכיו, ולהתמיד במאמצים למרות המצוקות אותן הוא חווה.

ההורים יכולים לסייע למתבגר להבין שכשהוא מתנהג באופן שאינו הולם, יהיו לכך השלכות, וכשהוא מתנהג באופן מעודן, הוא מסגל לעצמו כישורי חיים שישמשו אותו באופן משמעותי כבוגר.