הימור פתולוגי

הימור פתולוגיהימור פתולוגי הוא דפוס התנהגות שיוצא מכלל שליטה, ולמעשה זהו הימור כפייתי או בשפה מוכרת- התמכרות להימורים. כולנו מהמרים בצורות שונות בחיי היומיום. החל בהתנסויות חד-פעמיות בקזינו, דרך השתתפות בהגרלות הלוטו, התערבויות ידידותיות עם חברים וכו'.

חלק מההימורים שלנו אפילו לא מחושבים ומסוכנים ממש (האם אצליח לעבור את פסי הרכבת לפני שירד המחסום?) ובכל זאת, רוב ההתנהגויות הללו נחשבות לנורמטיביות. אז מתי אותה התנהגות, בה אנחנו שמים את כספנו (בדרך כלל) על קרן הצבי, מתפללים שיתפח ובדרך כלל מאבדים אותו, הופכת להיות פתולוגיה?

התשובה נעוצה, כמובן, במינון וביכולת לשלוט במינון. כאשר ההימורים הופכים להיות הדרך המרכזית בחייו של המהמר, כך שאין מקום לדברים אחרים, ההימור נחשב לפתולוגי. מהמרים כפייתיים משקיעים שעות רבות ומשאבים רבים בהימורים.

התוצאה היא פגיעה משמעותית גם בפן הכלכלי, וגם בהיבטים אחרים של תפקוד יומיומי והתפקוד החברתי והמשפחתי (למשל- לא הולכים לעבודה כי עסוקים בהימורים, מנתקים קשרים בינאישיים עם אנשים שאינם שותפים להימורים וכד'). כמו בהתמכרות לחומרים, גם בהתמכרות להימורים ישנה תופעה של סבילות- רמת הריגוש אותה חוה המכור בתחילת דרכו כשהימר על 50 שקל תושג רק אם יהמר על סכומים גדולים יותר ויותר. כמובן שהיבט זה עלול להביא להחמרה במצב הכלכלי.

התמכרות להימורים עלולה לגרום להסתבכויות עקיפות. הפסד של סכומים גדולים של כסף בתקופת זמן קצרה הוא דבר שרוב האנשים אינם יכולים לעמוד בו. כדי להמשיך לממן את ההימורים, אנשים נוטים לקחת הלוואות- חוקיות, ולאחר מכן בשוק האפור והשחור. כשממשיכים להפסיד, הלוואות אלה עשויות להפוך להסתבכויות מסוכנות מאוד עם גורמים עבריינים. במקרים רבים יש צורך בטיפולי גמילה מהימורים על מנת לשנות את ההתנהגות הכפייתית.

איך מתמכרים להימורים?

כמו כל התמכרות, התמכרות להימורים מתחילה בהתנסות, בדרך כלל התנסות חיובית, כלומר- זכייה. הלך המחשבה של אדם שזכה בהימור עשוי להיות: "זה יום המזל שלי. אם אהמר שוב, אזכה בסכום גדול יותר". ההתרגשות והאדרנלין שמשתחררים בעת זכייה מחזקים מחשבות אלה.

כמובן שבשלב מסוים האדם מתחיל להפסיד, אך הזיכרון של הריגוש בעת הזכייה מושך אותו להמשיך: "עוד קצת ואזכה, ואז אוכל לצאת ברווח ולסגור את החובות". בדרך כלל, התחושה הזו לא מחזיקה מים (החוק הראשון בהימורים הוא שהבית תמיד זוכה). המהמר ממשיך להמר וממשיך להפסיד.

אם במקרה יש זכייה נוספת באמצע, הרי שהיא רק תחזק את תחושתו של המכור ש"יש לי מזל", ורוב הסיכויים שהוא ימשיך להמר עוד כדי לשחזר שוב את תחושת הריגוש, וחוזר חלילה. מהמרים כבדים מגיעים למצב שאינם יכולים להפסיק להמר, כי זכייה גדולה היא הסיכוי (הקלוש) היחיד להחזיר את החובות שצברו בהימורים הקודמים. כמובן שבדרך כלל הם רק מגדילים את החוב עוד ועוד.

שילוב של שתי הפרעות

הימורים כפייתיים הם הפרעה הנכללת בתחום של הפרעות בשליטה בדחפים. הפרעות אלה מופיעות פעמים רבות בלווייתן של הפרעות נוספות כגון דיכאון, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות התמכרות נוספות (כמו התמכרות למורפיום או לאלכוהול) והפרעות אישיות נרקיסיסטיות, גבוליות או אנטי סוציאליות.

טיפול

מהמרים כפייתיים מגיעים לטיפול בדרך כלל רק לאחר שהסתבכו עם החוק, עם עבריינים או בעקבות לחץ של המשפחה. הטיפול בהימור פתולוגי דומה לטיפולים בהתמכרויות מסוגים אחרים, והוא כולל שלבים של התמודדות עם הקושי לשלוט בדחף להמר, שינוי הלכי החשיבה הבעייתיים, מציאת אלטרנטיבות לריגוש המושג על ידי ההימורים וטיפול פסיכולוגי בו תעשה בחינת תכנים דינמיים עמוקים יותר שיתכן והובילו את האדם להתמכרות מלכתחילה. כאשר קיימת קומורבידיות, יש מקום גם להתערבות תרופתית שמאפשרת לתהליכים הנ"ל להיות יעילים יותר.