התאבדות

התאבדות, או בשפה המקצועית אובדנות, היא פעולה שאדם עושה כדי לשים קץ לחייו בכוונה תחילה. הסטטיסטיקה מראה שמדובר בתופעה בעלת היקף רחב – כמיליון בני אדם ברחבי העולם מתים מידי שנה כתוצאה מהתאבדות.

גורמים להתאבדות

ניתן לחלק את הגורמים להתאבדות לארבעה: גורמים אישיים, חברתיים, סביבתיים וגורמים חיצוניים. גורמים אישיים כוללים מאפיינים שונים של האדם, כגון, ביולוגיה וגנטיקה, תכונותיו, נכונות האדם לפנות לעזרה וכוחות אגו, זאת אומרת, הכוחות והמשאבים שיש לאדם כד להתמודד עם מצבי לחץ נפשי.

גורמים חברתיים כוללים תמיכה חברתית ונורמות חברתיות הקשורות להתאבדות, זאת אומרת, האם החברה מגנה או מעודדת התאבדות ומידת החשיפה לנושא ההתאבדות בכלי התקשורת. בין הגורמים הסביבתיים, ישנם הכוחות אשר פועלים בסביבתו של הפרט, הכוונה גם לסביבה הרחוקה, כגון, המדינה, וגם הסביבה הקרובה, כמו משפחה ומעגלים חברתיים.

בגורמים חיצוניים, הכוונה לאירועים שונים הקורים לאדם והם בלתי צפויים. מדובר באירועים אשר גורמים לתחושות של לחץ ודיכאון ופוגעים בתחושות הרווחה הנפשית הפנימית של האדם. אירועים אלו יכולים להיות, פגיעה בריאותית בלתי צפויה, פגיעה בכבוד, אובדן של אדם קרוב, שינויים קיצוניים במצב הכלכלי ואכזבה מהתנהגותו של אדם משמעותי בחיי הפרט.

חשוב לציין, שישנן הפרעות נפשיות אשר כתוצאה מהן יש נטייה גבוהה לאובדנות, כגון הפרעות דיכאון למיניהן, הפרעות פוסט טראומטיות והפרעות אישיות (הפרעת אישיות היסטריונית, הפרעת אישיות תלותית, הפרעת אישיות נרקסיסטית ועוד). יחד עם זאת, אין זה בלעדי כלל לנפגעי נפש. רוב ההתאבדויות קורות דווקא בקרב אנשים נורמטיביים אשר פגיעה קיצונית באיזון העדין של חייהם גרם להם לרצון למות, כמו במקרים של התאבדות בקרב חיילים בצבא המתרחשים בשל הרגשת הלחץ המתמיד ואובדן הזהות העצמית.

תהליכים פנימיים המניעים להתאבדות

מעבר לגורמים השונים המובילים את האדם לרצות למות ולנסות זאת, ישנם שלבים הקורים בתהליך הפנימי. התהליך הפנימי מחולק לשני מישורים, מישור חשיבתי ומישור רגשי. במישור החשיבתי, הגורם המוליך אדם להתאבד הוא צמצום בחשיבה. החשיבה מצטמצמת לפתרון אחד בלבד לבעייתם. כל מרחב החשיבה שלהם מתמלא בפתרון זה ואין הם מסוגלים לבחון את בעייתם בראייה רחבה יותר.

הם לא מסוגלים לראות אפשרויות שונות לפתרון הבעיה ואינם מסוגלים לראות עצמם נחלצים ממנה בדרך אחרת. החשיבה המצומצמת גורמת לכך שהתאבדות הופכת לפתרון היחיד שקיים לבעייתם והדבר היחד שיפסיק את הכאב הבלתי נסבל.

אותו כאב בלתי נסבל הוא המישור הרגשי. במישור זה האדם מרגיש כאב גדול, אשר נפרט לרגשות שליליים שונים, כגון, חרדה, דיכאון, חוסר אונים, ריקנות, ייאוש ותסכול. כמו כאב בגוף, גם הכאב הנפשי גורם לתחושה לא נוחה ובלתי נסבלת והיא מעוררת את הדחף לנסות להפסיקה.

חלק חשוב במישור הרגיש היא תחושת הבדידות. האדם מרגיש לבד מול הבעיה. החשיבה המצומצמת בשילוב עם הבדידות הנוראית, הכאב הבלתי נסבל והרצון להפסיקו מובילים לאפשרות היחידה, התאבדות.

מניעת התאבדות

יש מה לעשות ויש דרכים לזהות כאשר אדם שוקל להתאבד. כדי לזהות שהאדם שוקל להתאבד יש לשים לב לשלושה דברים, מראה חיצוני והתנהגות, תוכן מילולי ורגשות עליהם מצהיר. האדם נראה עצוב, דכאוני, רמת התפקוד שלו יורדת, ישן הרבה, אוכל פחות, לא מקפיד על מראהו החיצוני, הליכתו ודיבורו הופכים לאיטיים יותר, נוטה לבכות הרבה, דיבורו כולל תכנים של מוות, רגשות אשם וחוסר ערך עצמי.

בנוסף, התברר לאחרונה כי גלישה ברשתות חברתיות מונעת מקרי התאבדות, מכיוון שהיא מאפשרת לאדם לשטוח את רגשותיו ולפרוק את תסכוליו ברשתות החברתיות, כדוגמת פייסבוק. וכן בפייסבוק למשל, קיימת האפשרות לדווח על תוכן אובדני של גולש מסויים על ידי כלי שמותקן בו ונקרא Report Suicidal Content- "דווח על תוכן של אובדנות".

כדי לסייע לאותו אדם, ראשית כדאי להעביר תחושה של תמיכה, ליצור שיחה מכילה ומאפשרת ולהפנותו לאנשי מקצוע – פסיכולוג, פסיכיאטר, מומחה לפסיכותרפיה ועוד. בשיחה עימו ניתן לתת מענה לחלק החשיבתי המצומצם ולחלק הרגשי. בחלק החשיבתי, לנסות להראות שקיימות עוד אפשרויות. אך חשוב מכך הוא החלק הרגשי, כיון שהוא מרגיש בודד. הניסיון שלכם להבין אותו ולהקשיב לו הוא בדיוק סוג התמיכה שהוא צריך.