הפרעות מצב הרוח

הפרעות מצב הרוחעד לפני עשרים שנים, רופאים סברו שהפרעות במצב הרוח, כגון דיכאון והפרעה דו קוטבית, מתקיימים במבוגרים בלבד. היום מודע עולם הרפואה יותר ויותר לעובדה כי הפרעות אלו נפוצות מאוד לפני הבגרות, ולרוב הן מופיעות בגיל ההתבגרות. הפרעות אלו עלולות להתבטא בשינויים במצב הרוח, בין אם זה דיכאון, או הפרעה דו קוטבית, הנעה בין מצב רוח ירוד לבין תחושת שמחה גבוהה.

הגורמים להפרעות במצב הרוח

הפרעות אלו מגיעות לעיתים קרובות בגיל ההתבגרות, כאשר מתרחשים שינויים במוח, המלווים בפרץ הורמונים. גורמי הסיכון הם היסטוריה של הפרעות במצב הרוח, נטייה לחרדה ולחצים כגון טראומה ובריונות בחברה או במשפחה. מתח עצמו עלול לגרום להפרעה במצב הרוח. גורמים נוספים כוללים שימוש בתרופות, שימוש בסמים או צריכת אלכוהול מוגברת.

תסמינים וסימנים

הכרת סימני האזהרה של הפרעות במצב הרוח היא אבן הפינה של הטיפול ויכולה אף למנוע התרחשות חוזרת של ההתקפים בעתיד.

התקפי דיכאון והתקפי מאניה מתבטאים בתסמינים שונים. דיכאון מתבטא בעצב עמוק, נטייה לבכי, ירידה בפעילויות מהנות, נסיגה חברתית, בידוד, קשיי ריכוז, עצבנות ותסמינים גופניים הכוללים תיאבון מוגבר או מופחת, הפרעות בשינה ועייפות. התסמין הבולט ביותר הוא תחושת כאב רגשי או נפשי אותו המטופל אינו מסוגל להגדיר בוודאות. הוא יגיד משפטים כגון "אני פשוט לא יכול לסבול את זה יותר" ומכאן הוא מתחיל לחשוב מחשבות אובדניות.

סוגי הפרעות תחת הפרעות במצב הרוח

הפרעות אלו כוללות הפרעות דיכאון, הפרעות דו קוטביות, מאניה דיפרסיה או היפומאניה, והן נובעות כתוצאה ממצב רפואי, או שהן נגרמות בעקבות שימוש בחומרים ממכרים. ההפרעות הנכללות בהפרעות במצב הרוח כוללות:

הפרעות דיכאון – להפרעה זו קיימות שתי קטגוריות משנה: התקף אחד, והתקפים מרובים. בשני המקרים, מערך התסמינים כולל את אותם התסמינים הנמצאים בהתקף דיכאון של הפרעה דו קוטבית, כגון עצב עמוק, הפחתה בפעילויות, עייפות, חוסר החלטיות, מחשבות על מוות והתאבדות. המפתח לאבחון ההפרעה מתבצע כאשר חמש או יותר מהתסמינים האלו מופיעים כמעט מידי יום במשך שבועיים לפחות.

הפרעה דיסתימית להפרעה זו יש רשימת תסמינים קצרה יותר הכוללת הפחתת התיאבון או תיאבון מוגבר, שינה מוגברת או נדודי שינה, אנרגיה מוגברת או עייפות, חוסר ריכוז או חוסר החלטיות, תחושות חוסר תקווה, ועצבנות. שניים או יותר מתסמינים אלו צריכים להיות נוכחים במשך תקופה של שנה.

הפרעה דו קוטבית – כוללת מעברים קיצוניים בין עצב תהומי לבין שמחה מוגברת ויוצאת דופן.

אבחון של הפרעות במצב הרוח

הפרעות אלו מאובחנות כאשר מופיעים המצבים הבאים:

  • אדם סובל מדיכאון או שהוא מאבד עניין בפעילויות.
  • קיימת ירידת ערך משמעותית בתחומי תפקוד חשובים.
  • מצב הרוח של המטופל הוא גבוה במיוחד, עצבני במיוחד, או שילוב של השניים.
  • קיימות ראיות רפואיות התומכות באבחנה.
  • השינוי במצב הרוח אינו נובע מלחץ של מצב רפואי.
  • השינוי במצב הרוח אינו מתרחש בהזיות בלבד.

אבחון הפרעה דו קוטבית מתבצע באמצעות בדיקות רפואיות לשלילת מצבים פיסיים אחרים, ואיסוף מידע על ההיסוריה הרפואית והמשפחתית. לדוגמה, מחלת ליים עשויה לעיתים קרובות לחקות את תסמיני הפרעה דו קוטבית. בעתיד, מקווים רופאים לפתח סמנים ביולוגיים שיכולים לאשר אבחנה של מחלות פסיכיאטריות המבוססות על בדיקות דם או בדיקות אחרות, כגון הדמיה מוחית.

דרכים לטיפול

אפשרויות הטיפול כוללות שימוש בגישה רבת מודלים המשלבת טיפול פסיכולוגי עם טיפול משפחחתי, והקניית שיטות להפחתת הלחץ. במקרים חמורים יותר נקבע טיפול תרופתי.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא טיפול יעיל המסייע לסובלים מהפרעות במצב הרוח לחשוב באופן חיובי יותר ולאתגר את המחשבות השליליות אודות עצמם, עתידם והדרך בה אחרים רואים אותם. מחקרים מצאו כי טיפול זה מוצלח כמו טיפול תרופתי לטווח הארוך, אך כיום ניתן הטיפול במקביל לטיפול תרופתי, היות והתרופות מתחילות לעבוד רק לאחר תקופת שימוש ארוכה.

כשהפרעות במצב הרוח אינן מטופלות כראוי, הן יכולות להיות בעלות השלכות הרסניות כגון שימוש בסמים והתאבדות. מטרת הזיהוי והטיפול המוקדם מבטיחה את בטיחות המטופל, והיכולת לסייע לו לחדש את חייו הנורמאליים בהקדם האפשרי, תוך מניעת התקפים עתידיים.

יש להבין כי הפרעה פסיכיאטרית היא הפרעה רפואית שיכולה להרוג, ואינה מצב שצריך להתבייש בו, אלא לפנות לקבלת טיפול בהקדם האפשרי.