הפרעות אישיות

הפרעות אישיותכאשר מתייחסים להפרעות נפשיות, המדריכים הפסיכיאטרים מבחינים בין מחלות- מצבים מוגדרים יחסית, עם סימפטומים ספציפיים. בדרך כלל אנשים שסובלים ממחלת נפש, מרגישים שהמחלה היא "אגו-דיסטונית", כלומר לא שייכת להם, הם לא רוצים בה, היא גורמת להם להתנהג ולהרגיש לא כפי שהם מכירים את עצמם.

אך ישנם מצבים בהם לאדם קשה להסתגל לחברה, הוא מרגיש סבל וקשיים, אך הוא גם יודע ש"זה מי שאני". מדובר בתכונות מתמשכות, דפוסי התמודדות קבועים והתנהגות קבועה. מצבים כאלה בדרך כלל יוגדרו כהפרעת אישיות.

מהי הפרעת אישיות

הפרעת אישיות היא דפוס מתמשך של חוויה פנימית ושל התנהגות, ששונים באופן מובהק מהמצופה והמקובל בתרבות של האדם. הדפוסים ארוכי טווח, לא גמישים ומופיעים לראשונה בגיל ההתבגרות או בתחילת הבגרות. הם יציבים לאורך זמן, וגורמים לקושי או לפגיעה בתפקוד.

סוגי הפרעות אישיות

  • הפרעת אישיות פרנואידית: מאופיינים בחשדנות חסרת בסיס שאחרים מנסים לפגוע בהם או לרמות אותם. לא בוטחים באנשים, מפרשים אירועים מתוך נקודת הנחה שתמיד ינסו לפגוע בהם, נוטרים טינה וממהרים להחזיר פגיעה. יש לציין, שלא מדובר במצב של סכיזופרניה, בה ה"פגיעות" מהוות מחשבות שווא או הלוצינציות.
  • הפרעת אישיות סכיזואידית: מאופיינים בהעדר יחסים בינאישיים, וחוסר עניין ביחסים כאלה, אפילו כשמדובר ביחסים משפחתיים. מעדיפים להיות לבד, לא משתתפים בפעילויות חברתיות, לא רגישים לביקורת חברתית ונראים קרירים, מנותקים ומושטחים רגשית.
  • הפרעת אישיות סכיזוטיפלית: מאופיינים בריבוי מחשבות יחס (אך לא דלוזיות), אמונות מוזרות או חשיבה מאגית, חוויות תפיסתיות משונות, חשדנות, רגש בלתי מותאם, התנהגות או הופעה מוזרות, העדר חברים קרובים. סימפטומים אלה נמשכים לאורך זמן, ואינם מגיעים למצב שאפשר לאבחן סכיזופרניה.
  • הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית (פסיכופטים): מאופיינים בחוסר ציות לנורמות וחוקים חברתיים, מרמים, משקרים, מתחזים וכל זאת לשם הנאה פרטית. הם אימפולסיבים, עצבניים ותוקפניים, לא מתייחסים לביטחון של עצמם ושל אחרים, חסרי אחריות. לפסיכופטים אין תחושת אשמה, ולא אכפת להם במי הם פוגעים- אפילו אם זה מישהו קרוב ומוכר. הפרעה זו מאובחנת רק לאחר גיל 18, אך בדרך כלל עוד לפני כן מופיעה הפרעת התנהגות עבריינית קשה.
  • הפרעת אישיות גבולית: מאופיינים בניסיונות מתמידים להמנע מנטישה אמיתית או דמיונית, יחסים בינאישיים בלתי יציבים אך אינטנסיביים ומאופיינים באידאליזציה או דה-וליואציה, הפרעה בזהות ובתפיסת העצמי, התנהגות אימפולסיבית בתחומים של פגיעה עצמית, מיניות, אכילה וכד', התנהגות אובדנית, תחושה מתמשכת של ריקנות וקושי לשלוט בכעס.
  • הפרעת אישיות היסטריונית: מאופיינים בתחושת חוסר נוחות כאשר הם לא נמצאים במרכז תשומת הלב, מנהלים אינטרקציות באמצעות מיניות מוחצנת ופרובוקטיביות, מצבי רוח שטוחים ומתחלפים במהירות, מדברים בצורה אקפסרסיוניסטית ממועטת פרטים, דרמטים ותיאטרליים, ניתנים להשוואה בקלות ומייחסים למערכות יחסים משמעות אינטימית הרבה יותר ממה שהם במציאות.
  • הפרעת אישיות נרקסיסטית: מאופיינים בתפיסה עצמית גרנדיוזית, עסוקים בפנטזיות על הצלחה וכוח, מאמינים שהם עצמם מיוחדים, דורשים הערצה ויחס מיוחד מהסביבה, מוכנים גם לנצל אחרים כדי להשיג את מטרותיהם, חסרי אמפתיה, קנאים ויהירים.
  • הפרעת אישיות נמנעת: מאופיינים בהמנעות מפעילויות המערבות מגע בין אישי כי מפחדים מביקורת או דחייה, חוששים שיצחקו עליהם או יביכו אותם ועסוקים בזה כל הזמן, תופסים את עצמם כנחותים ולא לוקחים סיכונים.
  • הפרעת אישיות תלותית: מאופיינים בקושי לקבל החלטות, צריכים שאחרים יקחו עליהם אחריות, לא מבטאים חוסר שביעות רצון, חסרי בטחון עצמי.

טיפול בהפרעות אישיות

הפרעות אישיות הן עמוקות ומתמשכות. רבים כלל לא פונים לטיפול, משום שהנפגעים העיקריים מהתנהגותם הם אנשים בסביבה ולא הם עצמם. יחד עם זאת, בהתערבויות ארוכות טווח ואינטנסיביות ניתן לשנות דפוסי התנהגות, וללמד אנשים דפוסים חדשים אפקטיביים יותר.