הפרעת אישיות סכיזואידית

הפרעת אישיות סכיזואידיתהפרעת אישיות סכיזואידית היא מצב שבו אנשים נמנעים מפעילויות חברתיות ונרתעים בעקביות ממגע עם אחרים. הם מתבודדים ועשויים להרגיש כאילו אין להם מושג כיצד ליצור יחסים אישיים. הם נתפסים כנטולי חוש הומור, מכיוון שאינם נוטים להפגין רגשות, ונראה שלא אכפת להם מהמתרחש סביבם.

למרות הדמיון בשמות, הפרעת אישיות סכיזואידית שונה מסכיזופרניה. אנשים רבים הסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית מסוגלים לתפקד די טוב, למרות שהם נוטים לבחור בקריירות המאפשרות להם לעבוד לבד, כגון שמירת לילה, ספריה או עובדי מעבדה.

שכיחות הפרעת אישיות סכיזואידית

קשה להעריך במדויק את שכיחותה של הפרעה זו, כי אנשים בעלי הפרעת אישיות סכיזואידית פונים רק לעיתים נדירות לקבלת טיפול. ההפרעה משפיעה על גברים יותר מאשר על נשים והיא נפוצה יותר בקרב אנשים שיש להם קשרי משפחה קרובים לאנשים הסובלים מסכיזופרניה. הפרעת אישיות סכיזואידית בדרך כלל מתחילה בגיל ההתבגרות המאוחר או בשלבים מוקדמים של הבגרות.

מה גורם להפרעת אישיות סכיזואידית?

מעט מאוד ידוע על הגורם להפרעת אישיות סכיזואידית, אבל גורמים דוגמת גנטיקה והשפעות סביבתיות נחשבות לגורמים משמעותיים להפרעה. אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש משערים כי ילדות עגומה המאופיינת בהעדר חום ורגש, תורמת להתפתחות ההפרעה. לעיתים קרובות יסבלו אנשים מהפרעה סכיזואידית כתוצאה מהעברת גנים משפחתיים של חולי סכיזופרניה.

אבחון

בדומה להפרעות אישיות אחרות, חייב האדם להיות לפחות בן 18 שנים לפני שיאובחן בהפרעת אישיות סכיזואידית, וגם כאן תתבצע האבחנה על בסיס של הערכה פסיכולוגית, בדיקת היסטוריה משפחתית מקיפה ותשקיף של התסמינים.

אבחון להפרעת אישיות סכיזואידית נעשה על ידי איש מקצוע מתחום בריאות הנפש, המשתמש בתסמינים ובהיסטוריית החיים של המטופל על מנת להכריע באם עומדים התסמינים בקריטריונים הנדרשים לאבחון הפרעת אישיות.

תסמינים

אנשים בעלי הפרעת אישיות סכיזואידית הם לרוב מתבודדים ומארגנים את חייהם כך שלא יצטרכו לבוא במגע עם אנשים אחרים. רבים מהם אינם מתחתנים וממשיכים לחיות עם הוריהם גם כבוגרים. תכונות אחרות של אנשים עם הפרעה זו כוללים את התסמינים הבאים:

  • הימנעות מיחסים קרובים, והתקשות בהתחברות עם אחרים, כולל עם בני משפחה.
  • בחירת מקומות עבודה ופעילויות המאפשרות התבודדות.
  • נמנעים מפעילויות מהנות, כולל קיום יחסי מין.
  • העדר חברים קרובים, מלבד קרובי משפחה מהדרגה הראשונה.
  • אדישות לשבחים או ביקורת.
  • התנהגות מרוחקת ונטולת רגש.
  • שקיעה בחלומות בהקיץ או יצירת הזיות של חיים פנימיים מורכבים.

בדומה להפרעות אישיות אחרות, אנשים בעלי הפרעת אישיות סכיזואידית בדרך כלל יחוו רק חלק מהתסמינים הקיצוניים ביותר עד לגילאי 40 או 50.

מחקרים מצביעים על העובדה שהפרעת אישיות סכיזואידית יכולה להיות התחלה של סכיזופרניה, או להתבטא בצורה מתונה מאוד שלה. למרות שאנשים עם הפרעה זו אינם מאבדים קשר למציאות, הם יכולים לפתח סכיזופרניה.

טיפול

טיפול בהפרעת אישיות סכיזואידית בדרך כלל כרוך בפסיכותרפיה (שיטת טיפול המבוססת על יעוץ) ארוכת טווח עם מטפל בעל ניסיון בטיפול בסוג זה של הפרעת אישיות. גם טיפול תרופתי יכול לעזור להרגעת תסמינים ספציפיים מדאיגים ומתישים. הפסיכותרפיה כשיטת טיפול להפרעת אישיות סכיזואידית צפויה להתמקד בהגדלת הקניית מיומנויות התמודדות כלליות, כמו גם בשיפור האינטראקציה החברתית, יכולת התקשורת וההערכה העצמית.

למרות חוסר היכולת של אנשים הסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית ליצור מגע קרוב עם אחרים, גישת טיפול ששמה דגש על יצירת דרכים ועזרה למטופלים להתקרב לאנשים אחרים, ולטעת בהם רגשות אינטימיים, מתגלה כשיטת טיפול יעילה.