הפרעה סכיזואפקטיבית

הפרעה סכיזואפקטיביתהפרעה סכיזואפקטיבית היא הפרעה פסיכיאטרית המאופיינת על ידי שילוב בין סימפטומים של סכיזופרניה כמו לדוגמה מחשבות שווא או הזיות שמיעתיות לבין סימפטומים של הפרעת מצב רוח כמו לדוגמה תסמינים דיכאוניים או מניה (בדרך כלל לא קיים איזון אלא דומיננטיות של התסמינים הפסיכוטיים או האפקטיביים).

מדובר בהפרעה ששכיחותה נמוכה יחסית כשברוב האוכלוסיות היא נעה בין 0.5-0.8 אחוז בלבד. בדרך כלל, בקרב מבוגרים הסוג הדיכאוני הוא הנפוץ יותר ואילו בקרב צעירים דווקא הסוג הדו קוטבי הוא הנפוץ מבין השניים.

באופן כללי, ההפרעה שכיחה יותר בקרב נשים משהיא שכיחה בקרב גברים ובנוסף לכך גיל ההתפרצות הממוצע של ההפרעה בנשים גבוה יותר מגיל ההתפרצות הממוצע בגברים.

מה הם הגורמים להפרעה סכיזואפקטיבית?

בדומה לחלק ניכר מההפרעות הפסיכיאטריות השונות, גם בנוגע לאטיולוגיה של ההפרעה הסכיזואפקטיבית עדיין רב הנסתר על הגלוי. עם זאת, ככל הנראה מדובר בהפרעה בעלת מרכיבים גנטיים תורשתיים מסוימים. סברה זו נובעת לאור העובדה שבקרב משפחות של אנשים הלוקים בהפרעה זו קיים אחוז גבוה יותר של חולים (נוספים) בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

בנוסף, יש לתת את הדעת לגורמים נוספים כשבין היתר מדובר בטראומות, גורמים חברתיים, גורמים התנהגותיים, שימוש בסמים מסוגים שונים ועוד. כמו כן, נראה כי ישנם כמה גורמים שיש בהם כדי להעלות את הסיכון ללקות בהפרעה סכיזואפקטיבית כמו לדוגמה תקופה ארוכה של אבטלה, עוני או מגורים ברחוב.

מה הם התסמינים של הפרעה סכיזואפקטיבית?

להלן כמה תסמינים המאפיינים את ההפרעה הסכיזואפקטיבית:

  • הזיות מצב שבו האדם חווה חוויה מסוימת שלא מתרחשת במציאות. הכוונה היא לשיבוש בקליטת המידע החושי. בין היתר מדובר בהזיות הקשורות למערכת השמיעה, הבאות לידי ביטוי בשמיעה של קולות דמיוניים, הזיות הקשורות למערכת הראייה ועוד.
  • מחשבות שווא – הכוונה היא למחשבות שאין בינן לבין המציאות קשר קונקרטי. בין היתר מדובר במחשבות גדלות, מחשבות רדיפה ועוד.
  • דיכאון – הפרעת מצב רוח המאופיינת בייאוש, חוסר תקווה, חוסר תיאבון, עצבות, חוסר מוטיבציה, אובדן עניין בחיים, אובן היכולת ליהנות מפעילויות שבעבר הסבו הנאה ועוד.

תוחלת החיים של אנשים הסובלים מהפרעה סכיזואפקטיבית קצרה יותר מתוחלת החיים הממוצעת באוכלוסייה הכללית. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאנשים הסובלים מהפרעה סכיזואפקטיבית נמצאים בסיכון מוגבר להתנהגות אובדנית ולאורח חיים שלא כולל פעילות גופנית.

כיצד מאבחנים הפרעה סכיזואפקטיבית?

האבחנה של ההפרעה מתבצעת בהתאם לקריטריונים של המדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי של ארגון הפסיכיאטרים האמריקאי. על מנת לאבחן אדם כסובל מהפרעה סכיזואפקטיבית, יש לוודא כי הוא עונה על ארבעה קריטריונים להלן:

  • במהלך התקופה של המחלה, ניתן לאבחן אפיזודה דיכאונית, מאנית או מעורבת במקביל לתסמינים של סכיזופרניה.
  • במהלך התקופה הרלוונטית, במשך שבועיים לכל הפחות, סבל הנבדק ממחשבות שווא או הזיות ללא עדות להפרעת מצב רוח.
  • ניתן לאבחן תסמינים שונים המאפיינים הפרעת מצב רוח במשך חלק נכבד מהתקופה.
  • התסמינים לא הופיעו על רקע של שימוש בסמים או על רקע של מצב רפואי אחר.
  • במהלך האבחון יש לקבוע את אופייה של ההפרעה ולהגדיר אותה כדו קוטבית או כדיכאונית מג'ורית.

כיצד מטפלים בהפרעה סכיזואפקטיבית?

הטיפול בהפרעה סכיזואפקטיבית מבוסס ברובו על שימוש בתרופות פסיכיאטריות שונות שמטרתן למתן את התסמינים מהם סובל המטופל. הכוונה היא בעיקר לתרופות המיועדות לייצוב מצב הרוח, תרופות נגד פסיכוזה (אנטי פסיכוטיות) ובנוסף במהלך האפיזודה הדיכאונית נהוג לעשות שימוש בתרופות נגד דיכאון. במקרים בהם הטיפול התרופתי אינו יעיל מספיק ולא מביא לתוצאות משביעות רצון, יש לשקול התחלת טיפול בנזעי חשמל.