מהן הפרעות סומטיות?

הפרעה סומטיתהפרעות סומטיות הן הפרעות נפשיות שגורמות לתסמינים גופניים, שכוללים בין היתר כאבים, אך התסמינים הללו אינם נעוצים במקור בגורמים פיזיים.

הסובלים מהפרעות סומטיות חושבים שהסיבה למצבם היא אורגנית. הם אינם מתכוונים שיופיעו התסמינים או רוצים בהם באופן מודע, אך הם חשים וחווים אותם באמת. הסובלים מההפרעה נוטים לחשוב שטיפול פסיכולוגי אינו הפיתרון שיעזור לבעיותיהם, מפני שהם משוכנעים שהבעיה שלהם היא פיסית ולא פסיכולוגית, אך רבים מהם מגיעים בסופו של דבר לפסיכותרפיה.

הפרעות סומטיות מתחלקות לשתי קטגוריות: הפרעות היסטריה והפרעות של עיסוק-יתר.

הפרעות היסטריה

מאופיינות בשינוי או בפגיעה בתפקוד הפיסיולוגי. ישנן שלוש הפרעות שנמצאות תחת הקטגוריה של הפרעות היסטריה:

הפרעות המרה – מתבטאות בתסמינים פסיכולוגיים שמעידים על קונפליקט פסיכולוגי והם יוצרים בעיות בתפקוד המוטורי או התפיסתי. בחלק מהמקרים התסמינים הם פסאודו-נוירולוגיים (עיוורון, אובדן תחושה, אובדן יכולת דיבור ושיתוק). התסמינים בדרך כלל מופיעים בתקופות של לחץ אינטנסיבי ובתקופת הבגרות המוקדמת או הילדות. ההפרעה נפוצה יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים.

הפרעת סומטיזציה – חוויה של תסמינים פיסיים מתמשכים ללא בסיס אורגני. כדי לקבוע אבחנה של הפרעת סומטיזציה, על התסמינים לכלול כאבים בארבעה אזורים גופניים שונים, שני תסמינים במערכת העיכול, תסמין מיני ותסמין פסאודו-נוירולוגי. גם הפרעה זו נפוצה יותר בקרב נשים לעומת גברים, היא עוברת בתורשה ומופיעה בשלבי הילדות או הבגרות המוקדמת. לרוב היא נמשכת זמן רב יותר מהפרעת המרה (לעיתים מספר שנים).

הפרעות כאב הקשורות לגורמים פסיכולוגיים – בהפרעה זו הכאב הוא התסמין המרכזי. לעיתים ההפרעה מופיעה בעקבות חוויה של כאב ממשי הנגרם עקב תאונת דרכים למשל, שנמשך גם לאחר שהתסמינים היו אמורים לדעוך. ההפרעה נפוצה מאד בעיקר בקרב נשים, היא יכולה לפרוץ בכל גיל ונמשכת מספר שנים.

הפרעות של עיסוק-יתר

מתבטאות בפירוש של תחושות ומאפיינים גופניים באופן מוקצן או שגוי. הסובלים מהפרעות אלה לרוב ממשיכים לתפקד באופן סביר מבחינה חברתית ומקצועית, לעומת אלה הסובלים מהפרעות סומטיות, שתפקודם נפגע בצורה יותר משמעותית. הפרעות אלה מחלקות לשני סוגים מרכזיים:

היפוכונדריה – פירוש של תחושות גופניות בצורה שגויה במסמנות מחלה. ההפרעה דומה מאד להפרעת סומטיזציה, אולם היפוכונדריה מאופיינת ברמות חרדה גבוהות יותר. ההפרעה מתגלה בדרך כלל בשלבי הבגרות המוקדמת ונפוצה במידה דומה בקרב נשים וגברים.

הפרעה בתפיסת הגוף – הסובלים מהפרעה זו עוסקים בצורה מוגזמת בפגם אמיתי או בפגם מדומיין שקשור בהופעתם החיצונית. תסמיני ההפרעה מתחילים בגיל ההתבגרות, בו יש משקל רב להשוואה חברתית אל מול קבוצת השווים. בני נוער נוטים להתייחס באופן רציני מאוד לפגמים (לעיתים כמעט בלתי נראים) בהופעתם החיצונית. ההפרעה נמשכת זמן רב ונפוצה במידה שווה בקרב נשים וגברים.

הגורמים להפרעה סומטית

הגישה הפסיכו-דינמית – פרויד מצא קשר בין ההיסטריה לבין התסביך הפאלי הנשי וטען כי רגשות מיניים מודחקים שלא נפתרו בשלב של התסביך יפרצו בעוצמה רבה באמצעות תסמינים גופניים. ישנם שני תגמולים שעוזרים ליצירה ולשימור של תסמינים סומטיים: גמול ראשוני, התסמינים ההיסטריים שומרים שהקונפליקט לא יחדור אל המודעות וגמול משני, התסמינים מאפשרים לחולה להימנע מפעילויות מאיימות ובכך לזכות בתשומת לב מצד הסביבה.

הגישה ההתנהגותית – גישה זו רואה ברווח שנובע מהתסמינים ההיסטריים כגורם המרכזי בהפרעה. למעשה, בכך דומה הגישה לגישה הפסיכו-דינמית, אלא שבגישה ההתנהגותית הרווח של תשומת הלב מהסביבה הוא הגורם המרכזי ולא המשני.

הגישה הקוגניטיבית – רואה בתסמינים כמסמלים אמצעי תקשורת. כאן בניגוד לגישות אחרות, התסמינים נועדו על מנת לחשוף את הרגשות ולא להסתירם. למשל, אם אדם חווה פחד מפני טיסה, עלולים להופיע תסמינים היסטריים, הכוללים בעיות בתפקוד הגופני. לפי הגישה הקוגניטיבית, התסמינים אמורים להוציא לאור את תחושת הפחד, על מנת שיוכל לפתור את הבעיה באמצעות טיפול.

הטיפול בהפרעה סומטית

מטרת הטיפול בהפרעה זו היא להביא לשליטה של החולה בתסמינים שלו.

מחקרים הניבו ממצאים סותרים לגבי יעילות סוגי הטיפול השונים בהפרעה. הטיפול יכול להיעשות באמצעות פסיכותרפיה או טיפול התנהגותי קוגניטיבי, שיכולים לסייע בהתמודדות עם הכאב. הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי בהפרעה סומטית עוסק בשינוי דפוסים שליליים של רגשות, מחשבות וצורות התנהגות אשר תורמים לתחושת התסמינים הגופניים.

ראו גם:
הרפורמה בבריאות הנפש
לחץ נפשי ומחלות אוטאימוניות